שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    בניגוד להחלטת הוותמ"ל: ביהמ"ש המחוזי ביטל תוכנית ל-3,000 יח"ד בכפר אז"ר
    בעתירה שהוגשה נגד התוכנית נטען כי בוותמ"ל אישרו את התוכנית בהליך חפוז וכי השטחים שהוקצו למסחר ותעסוקה ושטחי ציבור נועדו לשמש את צורכי העיר רמת גן
    בית המשפט המחוזי מרכז ביטל היום (ה') את את החלטת הוותמ"ל לאשר תוכנית ל-3,000 יח"ד על הקרקעות החקלאיות של מושב כפר אז"ר, וקבע כי יש להשיב את התוכנית לדיון מחודש.

     

    לכתבות נדל"ן נוספות

     

    מושב כפר אז"ר משויך מוניציפאלית לרמת גן מאז שנת 2007. התוכנית שקודמה על ידי רשות מקרקעי ישראל היא לחטיבת קרקע בשטח 560 דונם הנמצאת בתוך משבצת הקרקעות החקלאיות של המושב וגובלת בכביש 4 ממזרח בכביש 461 מצפון, ובצידה המערבי בדרך המתוכננת – דרך רפאל איתן ובישוב רמת אפעל, ובצד המזרחי בדרך מוטה גור. מצפון לשטח התוכנית נמצא בית החולים תל השומר.

     

    התוכנית שאושרה בוותמ"ל כוללת 3,050 דירות וכן שטח של 90 דונם למבני ציבור, 104 דונם לשטחים פתוחים, ובניה של 360 אלף מ"ר לתעסוקה ומסחר.

       (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)

     

     

    לתוכנית הוגשו 10 התנגדויות ולאחר שנדחו אושרה התוכנית על ידי הוותמ"ל. בעתירה שהוגשה טענו אנשי האגודה השיתופית של כפר אז"ר, כי הוותמ"ל מסכנת את עתיד התכנון והמגזר הכפרי והשטחים הפתוחים על ידי שימוש במסלול עוקף לוועדות התכנון. וכן, כי התוכנית והליכי אישורה מהווים ניצול ציני, לא סביר ולא מידתי של "הזדמנות למחטף", באמצעות החוק לקידום הבנייה, באופן שייצור צפיפות עצומה, בלתי סבירה ובלתי מידתית באזור שהוא צפוף ממילא, והתוכנית תגרום לשינוי האזור וצפויה להפוך אותו לכרך אורבני צפוף, סואן ופקוק.

     

    אחת הטענות העיקריות של האגודה השיתופית, היא שהתוכנית לא עומדת בתנאים המוקדמים הקבועים בחוק לקידום הבנייה, היות והיא משרתת את צורכי העיר רמת גן ולא רק את צורכי יחידות הדיור המתוכננות. לטענתם, התווספו שטחי מסחר ותעסוקה וכן שטחי ציבור רבים אשר נועדו לפתור בעיות תכנוניות של העיר רמת גן.

     

    על מנת להמחיש זאת הציגו באגודה חישוב המראה כי לכל יח"ד שתבנה במסגרת התוכנית יהיה שטח מסחר ותעסוקה של 118 מ"ר. לטענתם, כפר אז"ר היא הריאה הירוקה האחרונה של האזור האורבני הצפוף המקיף אותה, ולא בכדי תמ"א 35 קבעה אותו כמכלול כפרי לשימור.

     

    מתנגדת נוספת לתוכנית היא העירייה שטענה בין היתר כי התוכנית אושרה בהליך חפוז וכי ההבנות שהיו לה עם רמ"י ועם הותמ"ל בנוגע לצורכי העיר לא נכללו בתוכנית.

      

    מנגד, בוותמ"ל טענו כי התוכנית עונה על צורך ציבורי להגדלת היצע הדיור, ובהליך תכנוני ששמר על עקרונות התכנון המוכר.

     

    כאמור, השופט חגי ברנר קיבל את העתירות. בדיון כתב השופט, כי למרות הצורך בשטחי ציבור כוונת המחוקק בתוכניות הותמ"ל הייתה ליצור זיקה ברורה ומתחייבת בין צורכי יחידות הדיור שבתוכנית לבין הייעודים האחרים. "במקרה דנן אין כל מחלוקת כי מתכנני התוכנית סברו מלכתחילה שצרכי התוכנית אינם מצדיקים קביעת שטחים ציבוריים בהיקף כה ניכר. לדידם, על מנת לשרת את יחידות הדיור בתחומי התוכנית ובסביבתה, ניתן היה להסתפק בקביעת 67 דונם שטח ציבורי בנוי ו-67 דונם שטח ציבורי פתוח, בעוד התוכנית שאושרה כוללת קרוב ל-200 דונם", לשון הפסיקה.

     

    עוד כתב השופט, "הוותמ"ל אמורה לפעול בדלת אמותיה של סמכותה ולא לחרוג ממנה לטובת צרכים ומטרות שהחוק אינו מתיר, נעלים ככל שיהיו". 

     

    בהמשך אמר השופט, כי הוותמ"ל חרגה מסמכותה. "התוצאה היא שאין אפוא מנוס אלא להורות על ביטול החלטותיהן של המשיבות ועל החזרת הדיון בתוכנית אל הוותמ"ל". 

     

    מהוותמ"ל נמסר: מדובר בתוכנית חשובה בלב אזור הביקוש ובסמוך לציר הרכבת הקלה, המאפשרת היצע יחידות דיור כולל דירות קטנות ולהשכרה עבור הזוגות הצעירים. יש להבהיר כי בית המשפט החזיר את התוכנית המדוברת לתכנון בוותמ"ל, ולא ביטל אותה. אנחנו לומדים את ההחלטה ונפעל בהתאם להחלטת בית המשפט".

     

    השתתפה בהכנת הכתבה: בילי פרנקל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים