שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בתי חולים צנתרו אנשים ללא צורך - רק כדי לעמוד ביעד
    לידי ynet הגיע דו"ח חמור שחובר על ידי רופאים מאיכילוב וברזילי והמכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות שמצא שתוכנית המדדים של משרד הבריאות הייתה לא יעילה ואף סיכנה את חייהם של המטופלים. מחברי הדו"ח הגישו את מסקנותיהם כבר לפני יותר משנה אולם במשרד הבריאות ניסו למנוע את פרסומו. במשרד הבריאות מבהירים: נפיק את הלקחים ונבנה תוכנית חדשה ויעילה

    מערכת הבריאות בישראל מחויבת לתת טיפול איכותי וטוב לאזרחים. האגף להבטחת איכות במשרד הבריאות מוביל בשנים האחרונות תכנית לאומית למדוד את איכות הרפואה בבתי החולים. התוכנית הזו נחשבת לתוכנית הדגל של משרד הבריאות ובתי החולים בכל שנה עושים מאמצעים עילאיים על מנת לקבל דירוג גבוה. התוכנית כוללת מספר פרמטרים בתחומים רפואיים רבים ובמסגרות טיפול שונות. למשרד הבריאות יש ועדה מייעצת שקובעת מהם אותם מדדי האיכות שייבחנו ובאיזה אופן הם ייבחנו.

     

    הגדרת המדדים נעשית בשיתוף פעולה עם האיגודים המקצועיים הרלוונטיים ועם המועצות הלאומיות. בתי החולים נדרשים להעביר נתונים מהגיליונות הרפואיים של המטופלים למשרד הבריאות ואלו מפיקים אחת לשנה דו"ח שקובע אלו בתי חולים טובים וגרועים בכל פרמטר שנקבע והנתונים היו מתפרסמים בכלי התקשורת

     

    התוכנית יצאה לדרך לראשונה בשנת 2013 ומי שהוביל אותה היה מנכ"ל משרד הבריאות בזמנו ומנהל בית החולים איכילוב כיום פרופ' רוני גמזו. המטרה המקורית של התוכנית הייתה לשפר את התפקוד ואיכות הטיפול של בתי החולים ולנהוג בשקיפות על-פי האזרחים ובאמצעות הפרסום לסייע למטופלים לבחור את בית החולים שיכול להעניק להם את הטיפול הטוב ביותר.

    מחאת האחיות בבית חולים הדסה עין כרם (צילום: יעל פרידסון)
    התוכנית גרמה לטיפול מיותר ומסכן חיים(צילום: יעל פרידסון)

    בין המדדים שנבחנו היה: ניתוח לטיפול בשבר צוואר-ירך בפרק זמן של 48 שעות מרגע הגעת המטופל לבית החולים, מתן אנטיביוטיקה שעה לפני ביצוע ניתוח קולון (ניתוח במעי הגס), ביצוע בדיקת הדמיה בפרק זמן של 30 דקות למטופלים עם חשד לשבץ מוחי, מתן אספירין בשחרור לחולים לאחר אירוע לבבי וביצוע צנתור רפואי דחוף בפרק זמן של 90 דקות לאחר שחולה מגיע לבית החולים.

     

    לפני כשנתיים ביצעו שני חוקרים מבית החולים איכילוב בתל אביב ומבית החולים ברזילי באשקלון מחקר שנקרא "אפקט ההילה או אפקט התעלה", במטרה לבחון את האפקטיביות של מדדי האיכות של בתי החולים. החוקרים בחנו את השפעת תוכנית המדדים הלאומית על התוצאות הקליניות של החולים והמטופלים בבית החולים. המחקר משווה שלוש תקופות: לפני תקופת המדידה, בשנה הראשונה של המדידה ושנה לאחריה. החוקרים אספו נתונים ממוחשבים ממערכות המידע ונתונים ידניים מתוך התיקים הרפואיים וערכו ניתוח מקיף ורחב.

     

    בכירים במערכת הבריאות ניסו להסתיר הנתונים

    הניסיון העולמי מראה כי למדידה, לדיווח ולאימוץ שיטות תגמול המבוססות על מדדי איכות עשויות להיות

    השפעות שונות על הפרקטיקה הרפואית. מחד, "אפקט ההילה", בו המדידה מובילה לשיפור בהיבטים נוספים של הטיפול הרפואי שאינם במוקד תהליך המדידה. מאידך, "אפקט התעלה", בו ההשפעה של שיפור באיכות שונה בתכלית מזו המתרחשת בפועל, כי בית החולים מכוון את מאמציו לשיפור במדד ספציפי, על חשבון היבטים אחרים של טיפול. החוקרים ביקשו לבחון האם מדדי האיכות של משרד הבריאות יצרו את אפקט ההילה או אפקט התעלה.

     

    אולם למרות שמסקנות המחקר הוגשו כבר לפני שנה וחצי בדצמבר 2016 – הם מעולם לא פורסמו ולא ראו אור ואפילו היו ניסיונות של גורמים בכירים במערכת הבריאות שהיו מעורבים בבניית תוכניתה מדדים המקורית להסתיר אותן. החוקרים מצאו שתוכנית המדדים הייתה לא יעילה ולא אפקטיבית ובחלק מהמקרים גרמה לטיפול מיותר שעלול היה לסכן את המטופלים.

    אנשים בריאים צונתרו, רק כי בית החולים מיהר לעמוד ביעדים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אנשים בריאים צונתרו, רק כי בית החולים מיהר לעמוד ביעדים(צילום: shutterstock)
     

    ממסקנות המחקר עולה כי לתוכנית המדד של בצוע צנתור לבבי תוך 90 דקות מרגע הגעה לבית החולים היה לא אפקטיבי – ואף הוביל לכך שבתי החולים צנתרו אנשים בריאים שלא היו זקוקים לצנתור רק כדי לעמוד ביעד שנקבע ולקבל ציון גבוה ובכך העמידו את המטופלים בסכנה מיותרת. "לצמצום הזמן עד לצנתור אין השפעה על הפחתת הסיכון לתוצאים קליניים" כתבו החוקרים. "מצאנו עליה בשיעור המצונתרים עם עורקים נורמליים. ניתן להתרשם כי מדד זה הדגים השפעה לא רצויה על איכות הטיפול ומהווה עדות לאפקט התעלה" נכתב בדו"ח הסודי "סיווג חולים באופן שגוי לפרוצדורה שאינה הכרחית עבורם עשויה להוביל לדחייה בטיפול ראוי, ובסיבוכים שאינם הכרחיים".

     

    המדדים לא שיפרו את איכות הטיפול

    החוקרים מצאו שגם למדדים אחרים לא הייתה אפקטיביות. הם בחנו את יעילות המדד של ביצוע בדיקת הדמיה בפרק זמן של עד 30 דקות מרגע הגעת המטופל לבית החולים עם תסמינים של שבץ מוחי. על פי המסקנות שלהם – לא חל שום שיפור במצבם הרפואי של החולים מאז כניסת המדד הזה בפועל. "אנחנו מצאנו כי עמידה בחלון זמן של עד 30 דקות לביצוע בדיקת הדימות אינן משפיעות על שיעורי התמותה או הסיכוי לאירוע מוחי חוזר".

     

    החוקרים קובעים גם כי לא נמצאה מגמת שינוי בשיעורי מתן אספירין לאורך תקופות המחקר. על פי הדו"ח שחיברו השיעורים נותרו יציבים טרם החלת תוכנית המדידה ולאחריה. "לא נמצאה השפעה של התוכנית על הסיכוי לסיבוכים, על אף שידוע בספרות כי הטיפול מפחית סיכון לאירועים לבביים חוזרים ולתמותה. בנוסף, לא נמצאה השפעה על הענות למתן תרופות נוספות המתאימות לחולים אלה".

    חדר מיון איכילוב  ( )
    מי שעמדה בראש תוכנית המדדים עזבה בשל חילוקי דיעות לגבי התוכנית
     

    מי שעמדה בראש תוכנית המדדים עד לאחרונה היא ד"ר ענת עקא-זוהר שעזבה את משרד הבריאות בימים האחרונים בעקבות חילוקי דעות עם בכירי המשרד. בין הסיבות לעזיבתה הייתה ביקורת על תוכנית המדדים אותה היא הובילה בשנים האחרונות ולאור מסקנות המחקר שקבעו שהתוכנית הייתה לא יעילה ואף סיכנה מטופלים.

     

    תוכנית מדדי איכות של בתי חולים מקובלת במדינות רבות בעולם המערבי והתוכניות הוכיחה יעילות ושיפור הטיפול בבתי החולים. במשרד הבריאות לא מתכוונים להפסיק את התוכנית שנותנת למטופל כלי חשוב לבחור את במוסד הרפואי בו הוא רוצה לקבל טיפול. יחד עם זאת, עם עזיבתה של עקא-זוהר יש כוונה לבצע שינוי אירגוני ולבנות מחדש את תוכנית מדדי האיכות על מנת שאלו יהיו יעילים ולא יסכנו את המטופלים.

     

    ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לתכנית הלאומית למדדי איכות בביה"ח (שהוקמה לצד התכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה) הייתה לאורך השנים תרומה גדולה לשיפור איכות הטיפול הרפואי במטופלים. במשרד הבריאות נערכים דיונים מתמשכים על הצורך לשפר באופן מתמיד את תכנית המדדים. לאחרונה, לאור הבשלת התכנית והניסיון שנצבר, יחד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות, מונתה ועדת היגוי חדשה לתכנית המדדים המורכבת מאנשי מקצוע ממשרד הבריאות, ביה"ח, קופ"ח, אקדמיה ומנציג ציבור.

     

    "התכנית הלאומית למדדי איכות נמצאת כאן כדי להישאר, להתפתח ולהשתפר. אנו מודעים לצורך של התכנית להשתפר, ונפעל לעשות זאת הן באופן קביעת המדדים, הן באופן מדידתם והן באופן פרסומם".

     

    פרופ' רן קורנובסקי, נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל ומנהל מערך הקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין, ביה"ח בילינסון והשרון, מסר בתגובה: "הטיפול בהתקפי לב במדינת ישראל הוא מהטובים בעולם בכל מדד שבוחנים זאת כפי שבא לידי ביטוי בזמן תגובה מהיר של בתי החולים ותמותה נמוכה ביחס לשאר מדינות העולם.

     

    "הטיפול הנ"ל מתבסס בעיקר על ביצוע צנתור לב דחוף, תוך 90 דקות מהגעת החולה לבית החולים שנועד לפתוח עורק סתום בליבו של המטופל/ת. זאת פעולה המצילה חיי אדם. במסגרת המוכנות של המחלקות הקרדיולוגיות וחדרי המיון, ישנם מצבים של ״התרעות שווא״ בהם צנתור מתבצע באופן דחוף למרות שהעורק אינו סתום, או שהיה סתום טרם הצנתור ונפתח ספונטנית, הממצאים אינם תמיד ״שחור ולבן״.

     

    "זאת מציאות חיונית להבטחת בריאותם של מטופלי הלב והיא מעידה על חוסנה ומוכנותה של מערכת בריאות הלב בבתי החולים במדינת ישראל. האיגוד הקרדיולוגי גאה בצוותי המצנתרים המצויינים בבתי החולים, בפועלם בכל ימות השנה (ביום ובלילה) למען חולי הלב במדינת ישראל". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מורן ניסים, היחידה לצילום רפואי ברזילי
    תוכנית מדדי איכות של בתי חולים גרמה לתוצאות הפוכות
    צילום: מורן ניסים, היחידה לצילום רפואי ברזילי
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים