שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    הכי מטוקבקות

      לאן נעלמו 3,500 שקל? שילם בכרטיס דביט וחויב בסכום כפול

      לקוח שרכש כרטיסי טיסה באל על בסכום של 3,500 שקל, גילה שמחשבונו ירד סכום כפול שמחק את היתרה. במשך 10 ימים הוא טורטר בין אל על לחברת האשראי בניסיון להחזיר לו את כספו, כשבינתיים הבנק מאיים בהחזרת צ'קים

      כרטיסי הדביט נועדו לשמש כתחליף לכרטיסי האשראי, ולספק אפשרות לשליטה טובה יותר בניהול החשבון. ייחודו של כרטיס הדביט, המכונה גם כרטיס חיוב מיידי, הוא שסכום הרכישה יורד באותו יום מחשבון הבנק של הלקוח והחיוב לא ממתין למועד מסוים בחודש, כפי שנהוג בישראל עם כרטיסי אשראי רגילים.

       

      לאפשרות הזו ישנם יתרונות וחסרונות: מצד אחד, שליטה טובה יותר בחשבון, כאשר הכרטיס גם אמור להיות זול יותר מבחינת העמלות הנלוות; מצד שני, כאמור, החיוב הוא מיידי ואין ימי חסד.

       

      אולם מסתבר, שלמרות הצהרות בנק ישראל, המתהדר בשנים האחרונות בכך שהוא פועל להרחבת השימוש בכרטיסי דביט שאמורים להיות זולים יותר ונגישים לכלל האוכלוסייה, בכרטיס הזה יש כמה בעיות מובנות בהן יש לטפל בהקדם.

       

      חברות כרטיסי האשראי: היקפי ההלוואות גדלים וגם הריבית

      בקשה לייצוגית: לאומי גובה עמלה כפולה על צ'ק דחוי

       

      אילוסטרציה: חשבונות (צילום: shutterstock)
      (צילום: shutterstock)
       

      "זה לא נורמלי"

      נ', עולה חדש העובד קשה לפרנסתו, החליט לצאת לחופשה עליה חלם אחרי שצבר בעמל רב סכום כסף. הוא רכש שלושה כרטיסי טיסה באל על בכרטיס חיוב מיידי (דביט) של ישראכרט ("ישראכרט דיירקט").

       

      בחשבון הבנק שלו, המתנהל בבנק הדואר, הופיע באותו יום חיוב בסכום של 3,423.75 שקל. אולם 4 ימים לאחר מכן, שוב הופיעו בחשבון הבנק שלושה חיובים נוספים, של 1,141.25 שקל כל אחד.

       

      נ' פנה לבנק לברר מדוע ירדו מחשבונו כמעט 7,000 שקל שמחקו כליל את היתרה שהיתה לו בחשבון, אולם בבנק הפנו אותו לחברת האשראי. "התקשרתי לישראכרט והם הפנו אותי לאל על", מספר נ' ל-ynet. "באל על הפנו אותי בחזרה לישראכרט, כשכל פעם אני נאלץ להמתין ולהסביר את כל הסיפור מחדש. בפעם השנייה הסבירו בישראכרט שהם מחייבים פעמיים – פעם אחת כסוג של 'ביטחון', ובפעם השניה את החיוב עצמו, ובכדי לקבל בחזרה את הכסף צריך להגיד לאל על שיתקשרו אליהם כדי לבטל את בקשת האישור שמשחררת את כספי ה'בטחון' שהם גבו".

       

      נ' ממשיך ומספר: "פניתי שוב לאל על, אבל שם טוענים שלא קיבלו מספר אישור לעסקה ולכן יש לפנות שוב לחברת האשראי. חברת האשראי, מנגד, טוענת שרק אל על יכולה לתת את מספר האישור".

       

      מטוס בואינג 737-800 של אל על (צילום: זהר עזר)
      (צילום: זהר עזר)

      נ' מציין כי כך, כבר כמעט שבועיים שנגרעו מחשבון הבנק שלו 7,000 שקל, וזו "כל היתרה שהיתה לי בחשבון". מכיוון שבבנק הדואר אין אפשרות למשיכת ייתר וכניסה למינוס, הבנק כבר הודיע לו שלא יכבד צ'קים שנתן.

       

      "נתתי צ'קים שצריך לפרוע בקרוב. בבנק אמרו לי שאני אנסה להשיג כסף להכניס ליתרה, אחרת הם יחזירו את הצ'קים שנתתי. זה לא נורמלי שבגלל כל מיני עניינים פנימיים בין אל על לישראכרט, פשוט גנבו לי כמעט 3,500 שקל מהחשבון, כל אחד זורק אותי לשני ואני זה שצריך עכשיו לנסות וללוות כסף כדי שלא יחזרו לי צ'קים בגללם".

       

      10 ימים הכסף משוריין - והחשבון מרוקן

      בבירור שערכנו מול ישראכרט, טענו בחברה כי למעשה בכל בקשת חיוב בכרטיס דביט, גם אם החיוב לא מתבצע בפועל, משוריין מחשבונו של הלקוח סכום החיוב. כך, המערכת בודקת אם ללקוח יש יתרה מספיקה ואם כן, היא משריינת את הסכום. "השריון" הזה גורע את הסכום מהיתרה בחשבון עד שהוא מחויב בפועל, או, אם העסקה לא התקיימה - משחורר חזרה ליתרה.

       

      נתוני שימוש בכרטיסי דביט ()

      אולם מעבר לכך, לא ברור מדוע ניתן לשריין את הסכום במשך זמן כה ארוך. איך יכול להיות שבמשך יותר מ-10 ימים אלפי שקלים נשארים "משוריינים", כשמצד אחד אין חיוב ומצד שני הם לא משוחררים חזרה לחשבון.

       

      לא פחות מקוממת העובדה שלא אל על ולא ישראכרט ראו לנכון לפתור את הבעיה שנוצרה ללקוח בגללם, ופשוט טרטרו אותו עם חור גדול בחשבון, עד שאנחנו נכנסו לתמונה.

       

      מישראכרט נמסר בתגובה: "מדובר במספר חיובים שהועברו על ידי אל על ויש לעשות בירור מולם בנושא. צר לנו על חוויית השירות שחווה הלקוח, אנו נשמח לסייע לו אל מול אל על ובנק הדואר במידה ויידרש".

       

      המידע הראשוני הגיע באמצעות הדואר האדום

       

       

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים