שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "לפי הספרים אנחנו רק בונים בניינים ואוכלים פלאפל". מה חושבים ערבים על לימודי ערבית?
    רוב המורים יהודים, ההתייחסות למקצוע היא אגבית, רמת הלימוד נמוכה, אין חובה לבגרות והדמויות המוצגות עדיין חובשות כאפייה ורוכבות על גמלים. סטודנטים ערבים להוראה: "יש נטייה ברורה לצייר את הערבי בצורה שלילית, כמפגר". כך נראים לימודי השפה בבתי הספר. כתבה רביעית בסדרה

     

     

     

    ברקע השיח על השפה הערבית בעקבות חוק הלאום, ופחות משבועיים לפתיחת שנת הלימודים בבתי הספר, עולות במערכת החינוך טענות קשות על פיחות במעמד המקצוע ועל דרישות נמוכות במיוחד מהתלמידים. שורה של החלטות מהשנים האחרונות הובילה לצמצום במספר לומדי הערבית – וממילא במספר הניגשים לבחינות הבגרות במקצוע. בנוסף, מומחים להוראת השפה מספרים על היעדר ייצוג של ערבים בוועדות המקצוע ועל הצגה שלילית שלהם בספרי הלימוד.

     

    מנגד, משרד החינוך קיבל לפני כשנתיים החלטה חשובה, להכניס לראשונה את לימוד השפה לבתי הספר היסודיים במגזר היהודי, עדכן את תוכניות הלימוד והכניס בהן תכנים המיועדים להכרת התרבות הערבית בשילוב לימודי השפה.

     

    כתבות קודמות בסדרה:

     

    הכתבה הרביעית בסדרה המיוחדת לקראת פתיחת שנת הלימודים, "לומדים לפי הספר", עוסקת באחד ממקצועות הלימוד הטעונים, המורכבים והפוליטיים ביותר במערכת השעות של תלמידי ישראל.

     

    "היהודים מפחדים מהשפה הערבית"

    ערבית היא מקצוע לימוד חובה בבתי הספר הממלכתיים מכיתה ז' ועד כיתה ט', בהיקף של שלוש שעות שבועיות (עד 2014 היה לימוד המקצוע חובה גם בכיתה י'). לא מדובר במקצוע חובה לבגרות, והבחינה נערכת בכיתות י"א או י"ב אך רק במסגרת הרחבה לארבע או חמש יחידות.

     

    עם זאת, קיימת מגמה של הקדמת ההיכרות עם השפה. בשנת הלימודים הקודמת החלה לראשונה לפעול תוכנית "יא סלאם" תחת משרד החינוך, ובמסגרתה נחשפו תלמידים לערבית מדוברת כבר בכיתה ה' – כפי שהיה נהוג בשנות ה-80. התוכנית נולדה בקרן "יוזמות אברהם" ופעלה ללא תמיכת המשרד במשך 12 שנה, כאשר בשיאה הגיעה לכ-200 בתי ספר ברחבי הארץ.

     

    "הכרת השפה הערבית מהווה צוהר לעולמו, תרבותו ואורח חייו של המיעוט הערבי בישראל", אמר שר החינוך נפתלי בנט לפני כשנתיים, לקראת אימוץ התוכנית על ידי משרדו. "אנו מחנכים את ילדי ישראל לערכים של סובלנות וקבלת האחר ומבססים בכך בסיס לאורח חיים משותף".

    כמה תלמידים מהמגזר היהודי ניגשו לבגרות בערבית ()

    אחד העקרונות המנחים של התוכנית, הנלמדת בהיקף של שעתיים או שלוש בשבוע, הוא כאמור התמקדות בשפה המדוברת, בניגוד לערבית הספרותית ("פוסחא") הנלמדת בחטיבות הביניים ומותאמת יותר לקריאה וכתיבה. "מומלץ שהתלמיד ייחשף במהלך לימוד הערבית המדוברת לאותיות ולמילים בערבית", נכתב בדברי ההסבר של התוכנית, "וזאת כדי לסלול את הדרך לקראת לימוד הערבית הכתובה בשלב מאוחר יותר".

     

    התוכנית כוללת הכרה של מילים בסיסיות בערבית לצד פיתוח יכולת דיבור וקשב. "משרד החינוך רואה חשיבות רבה בהנחלת השפה הערבית לילדי ישראל", אומרת סיגלית שושן, המפקחת הארצית על לימודי הערבית (מפמ"רית) במגזר היהודי במשרד החינוך. "חשיבותה הרבה נובעת ממרקם האוכלוסייה במדינת ישראל, מיקומה הגיאופוליטי ומהצורך בהידברות וקיום דיאלוג וחיים משותפים בין דוברי העברית והערבית. אנו מאמינים שלימוד השפה יסייע להעמקת הקשר בין העמים, להכרת התרבות ולטיפוח סובלנות ורגישות. בנוסף המטרה היא לאפשר לבוגר לרכוש כלים להכרת השפה והתרבות ולהבנתה מבחינת קריאה, כתיבה, האזנה ודיבור, וכן ליצור פתיחות לעמים האחרים הסובבים את החברה".

     

    אולם למרות החשיבות של ידיעת השפה הערבית, הנתונים מצביעים על מציאות עגומה. ממחקר מקיף של עמותת "סיכוי", שנתוניו המתבססים על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פורסמו בחודש שעבר, עולה כי כ-8% בלבד הגדירו עצמם "בעלי ידע בערבית". מתוכם, אגב, רק כ-18% דיווחו שרכשו את השפה בבית הספר.

     

    מהדו"ח עולים עוד כמה ממצאים מדאיגים: מנהלי בתי ספר רבים עושים שימוש בחלק משעות ההוראה של הערבית לטובת צרכים אחרים; אין מעקב מסודר אחר מספר התלמידים הלומדים את המקצוע (מה שאכן עולה בקנה אחד עם נתוני משרד החינוך שבהם לא ננקב המספר המדויק של התלמידים), והיקף מצומצם של לימוד המקצוע בבתי הספר הממלכתיים-דתיים.

     

    סיבות נוספות למעמד הבעייתי של לימודי הערבית הן ביטול האפשרות להיבחן ברמת יחידה עד שלוש יחידות בבגרות; הענקת פטור בכיתה ח' מהמקצוע (ובכלל משפות שניות) לתלמידים לקויי למידה; והעמדת השפה הצרפתית כחלופה לערבית.

     

    "אם אנחנו חיים בחברה משותפת ואנחנו רוצים שהקרע בין שני העמים יקטן – לימוד השפה הערבית יכול לעשות את זה", אומרת נסרין מורקוס, מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת "סיכוי". "הערבית מפחידה את מי ששומע אותה בצד היהודי. אנחנו רוצים להגיע למצב שהשפה של 20% מהאזרחים שגרים כאן לא תשמש גורם להסתה. לימוד הערבית, ולא בהכרח לצרכים ביטחוניים, זה דבר שצריך לקדם בקרב כלל התלמידים. כמו שמשרד החינוך יצא בקמפיין לעידוד חמש יחידות במתמטיקה, הוא יכול לנהוג באופן דומה גם עם הבגרות בערבית".

     

    נעדרים מוועדות מקצוע הערבית: ערבים

    לפני שנתיים יצאה לדרך תוכנית לימודים חדשה שאחת ממטרותיה הייתה לחשוף את התלמידים לא רק לשפה הערבית, אלא גם לתרבות הערבית. "בתוכנית הלימודים המעודכנת נעשו שינויים מבניים", נכתב בפתח דברי ההסבר. "שונו מוקדי ההוראה, צומצמו נושאים רחבי היקף ונוספו תכנים מהותיים מתחומים שונים ובהם היסטוריה, מדעי התרבות ומדעי החברה. תכנים אלה מסייעים להבנת תופעות תרבותיות, חברתיות ופוליטיות המתרחשות במרחב המזרח-תיכוני".

     

    אולם שילוב התרבות הערבית כמטרה פדגוגית לא עלה כנראה בקנה אחד עם שינוי הרכב ועדת המקצוע. בחינת רשימת החברים בוועדה הנוכחית של השפה הערבית בחטיבה העליונה של משרד החינוך, הפועלת מ-2013, מעלה באופן חד-משמעי שמספרם של הערבים בה פחת לעומת ועדת המקצוע הקודמת, שגם בה הייצוג שלהם היה זניח למדי.

     

    מהרשימה, המפורסמת באתר הפיקוח על מקצוע הערבית של משרד החינוך, עולה כי מתוך 15 חברי ועדה – רק אחד הוא ערבי. בוועדת המקצוע שפעלה ב-2013-2011 היו שני חברים ערבים מתוך 13. גם היועצים האקדמיים לתוכנית הלימודים הם כולם יהודים.

     

    ברשימת המפקחים והמדריכים (שפועלת במקביל לוועדת המקצוע), האמונים על הוראת המקצוע במשרד החינוך, רק שניים מתוך 13 חברי הצוות הם ערבים. בוועדה שהרכיבה את תוכנית הלימודים בבתי הספר היסודיים הייתה רק חברה ערבייה אחת מתוך 10.

    אחוז לומדי הערבית ביסודי ובעל יסודי ()

    גם בהוראת השפה נעדרים המורים הערבים מכיתות הלימוד במגזר היהודי. על פי נתוני משרד החינוך, מתוך כ-1,200 מורים לערבית בבתי הספר היהודיים, רק 250 הם ערבים.

     

    "הרמה בספרי לימוד הערבית במגזר היהודי היא כמו הרמה שאצלנו לומדים עברית בכיתה ג'", אומרת סאמיה מחמיד, מורה לערבית מגבעת חביבה, שעברה על חלק מהספרים. "אפילו בכיתה ג' יותר טוב מפה".

     

    רמת הדרישות במקצוע מהתלמידים במגזר היהודי נראית נמוכה למדי. כך למשל, באתר הפיקוח על המקצוע של משרד החינוך מצוין כי בכיתות ז' עד ט', כיתות החובה של לימוד המקצוע בחינוך הממלכתי, הדרישה מן התלמידים היא להכיר לכל היותר 200 מילים חדשות לאורך כל שנת הלימודים, כך שבתום לימודי החובה הם יכירו לכל היותר 600 מילים - מספר זניח שבוודאי לא מאפשר להכיר שפה על בוריה.

     

    "כשאני עושה בגרות בשפה העברית בחמש יחידות אני צריכה לכתוב 25 שורות", אומרת מחאמיד, "אבל בבגרות הערבית במגזר היהודי התלמידים צריכים לתרגם חמישה משפטים או לכתוב חמישה משפטים, כי הם יודעים שהתלמידים לא יוכלו לכתוב".

     

    "ניסיון להציג את הערבי כטיפש"

    גם האופן שבו מיוצגות דמויות ערביות בספרי הלימוד שנוי במחלוקת, וחלקם כוללים איורים של אנשים על חמורים, גמלים או אחרים בלבוש מסורתי. "אני מאוד מופתע", אומר פרופ' מחמוד גנאים, נשיא האקדמיה ללשון הערבית. "אני מופתע לרעה, כמובן. רואים שיש כאן נטייה מאוד ברורה לצייר את הערבי בצורה מאוד שלילית: טיפש, לא מבין ומפגר".

    פרויקט לומדים לפי הספר כמה תלמידים מגזר יהודי ניגשים בגרות מקצוע ערבית (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    גם הסטודנטים הערבים לחינוך במכללה האקדמית לחינוך אלקאסמי שבבאקה אל-גרבייה הגיבו בחריפות לספרי לימוד הערבית במגזר היהודי לאחר שנחשפו אליהם לראשונה. "אני לא רואה את התרבות הערבית בספרים הללו", אומרת חדיגה בדארנה, סטודנטית מהמכללה. "אנחנו מוצגים פה כאנשים פשוטים, ואנחנו לא רק פשוטים, אלא גם מנהלים ובעלי עסקים".

     

    קוסאי מסארווה, שלומד גם הוא במכללה, אמר שהוא נפגע מהאופן שבו מוצגים הערבים. "הערבים פה מוצגים כאילו הם רק בונים בניינים, סוללים כבישים ואוכלים פלאפל", הוא אומר.

     

    הספרים שבהם עיינו המומחים והסטודנטים הערבים המצוינים לעיל הם רק חלק מכלל הספרים הנלמדים בבתי הספר היהודיים, והם נבחרו בצורה מדגמית. גם בהם, יש לציין, הוצגו ערבים בלבוש מודרני, המשתמשות באמצעים טכנולוגיים, ונכללו טקסטים על סופרות וזמרות ערביות מצליחות (שאלה בנושא שהופנתה למשרד החינוך על ידי ynet לא זכתה לתגובה).

     

    "לומדים שפה כדי לתקשר ולדבר", אומרת מנהלת תחום שפות ב"יוזמות אברהם", מאי ערו. "שפה היא בעצם ביטוי של תרבות, היסטוריה, מנהגים. אם הרצון שלנו הוא להגיע לעתיד משותף וחינוך לחיים משותפים, נצטרך לנהל שיחה. זה לא טבעי שהרוב המוחלט של המורות והמורים שמלמדים ערבית בארץ הם יהודים. הם מדברים על האחר ולא את האחר. אתה לא רק לומד שפה, אתה צריך גם לפגוש את האדם. אפשר לקרוא 'עליהם', אבל לא לדעת לדבר איתם".

     

    • בשבועות הקרובים נפרסם כתבות בסדרה על תוכניות הלימודים. אם יש לכם הצעה להיבט שחשוב לעסוק בו במסגרת הסדרה, כתבו לנו במייל האדום

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים