תזיזו את המגדלים, רוצים לראות שמיים

החיים בעיר מהירים, תוססים ומלאי אפשרויות, אבל יש להם גם מחיר. ולא מדובר רק על יוקר המחייה או על מחירי הדיור, אלא על השפעות של לחץ וזיהום אוויר. זאת ועוד, החיים בסביבה אורבנית וסינטטית הם גם חיים במרחק מהטבע, מרחק מבעלי החיים והצמחים, מיערות ונחלים וממחזורים של עונות השנה ושל יום ולילה, מרחק שהופך לריחוק ולניכור.

עוד בערוץ הנדל"ן

אושרה התוכנית להקמת שני מגדלים בני עד 40 קומות בכיכר אתרים

המאפיין העיקרי של העיר הוא הצפיפות, המתבטאת בעומס של מבנים בשטח נתון וכמות גדולה של בני אדם שפועלים ומתקיימים בהם. המבנים והתשתיות העירוניות תופסים שטחים רבים, משנים את הנוף הטבעי ודוחקים פעם אחר פעם את בעלי החיים והצמחים.

כדרכו של הטבע, כל אלה לא נעלמים לגמרי, הציפורים והחרקים מחפשים חורשות, פארקים וגינות ביתיות, וגם זוחלים או יונקים כגון קיפודים, תנים או חזרי בר, מסתתרים לא פעם בפינות טבע עירוני, אבל תבנית הנוף בעיר רוויה באספלט, בבטון, במתכת ובזכוכית.

מגדליזציה

עם המעבר מהכפר אל העיר וההתרחבות של הערים בעולם, החלה גם הבנייה לגובה. כיום רבי הקומות, המגדלים או גורדי השחקים, הם מהביטויים המובהקים של הנוף העירוני. ערים גדולות רבות בעולם מתגאות בקו רקיע גבוה, והמגדליזציה הזאת הגיע בשנים האחרונות גם למדינת ישראל, ולא רק למדינת תל-אביב.

שדרות רוטשילד (צילום: ירון ברנר)

לפתע צצים עוד ועוד מגדלים בכל פינה, אם בהגבהה של מבנים קיימים או לאחר הריסה של בתים ישנים, ואם על שטחים ריקים. הבנייה של מגדלים היא חלק ממדיניות של ציפוף עירוני, במטרה לעשות שימוש מיטבי בקרקע, להגדיל את השטח הבנוי ואת השימושים במרחב העירוני ולייצר עיר קומפקטית יותר. כל אלה גם מפחיתים את הפגיעה בשטחים הפתוחים הבלתי מופרים בפאתי העיר. בנוסף, התופעה קשורה גם לעובדה שכמעט כולם רוצים לגור בעיר וכמה שיותר במרכז, וגם למרוץ של היזמים ושל העירייה אחר רווחים.

אבל בנייה של מגדלים מעלה גם לא מעט שאלות, בעיקר בנוגע ליכולת של התשתיות הקיימות- רשת הכבישים, בתי הספר והגנים ותשתיות המים, הביוב והחשמל- לשאת עוד ועוד מבנים ואנשים. כל אלה הובילו בשנים האחרונות למחאה, שהתעוררה בערים רבות בארץ. אולם בחצר האחורית של המגדלים יש גם סוגיות נוספות, שפחות נמצאות על סדר היום העירוני, כגון הצל שמטילים המגדלים, היווצרות של "אפקט הקניון" ו"אי חום מקומי", והשאלה בדבר הזכות לראות את השמיים ואת הים.

הזכות לראות שמיים!

כאמור, החיים בעיר מרחיקים את האדם מהסביבה הטבעית. אבל המגדלים, מגדילים לעשות, ומרחיקים אותנו גם מהשמיים. ככל שהגובה של המגדלים גבוה יותר, הם מסתירים יותר ויותר את הרקיע ואת הזריחה והשקיעה, ומטשטשים את קו האופק. האורות הרבים במגדלים וברחובות, מוסיפים לזיהום האור בעיר, זיהום שנוצר משימוש יתר בתאורה מלאכותית או בתאורה שאינה ממוקדת ומפיצה אור מיותר לסביבה.

כל אלה גורמים לתופעה המכונה "זֹהַר שָׁמַיִם" ולמצב שבו אי אפשר לראות את רוב גרמי השמים, או במילים אחרות ל"הֶסְתֵּר כּוֹכָבים". זיהום אור גם משפיע על הבריאות של בני האדם, בעיקר על תופעות של קשיי הירדמות והפרעות שינה, ועל הבלבול שנוצר לא פעם בין לילה ליום, כמו גם על בעלי החיים והצמחים.

ומה עם הים?

לאחר שנים של בנייה לצד החופים, של מרינות, דירות לעשירים ויחידות נופש, בשנת 2004 חוקק בישראל חוק השמירה על הסביבה החופית, שקבע שורה של עקרונות והגבלות לבנייה קרוב לקו המים. אבל החוק, שביקש לשמור את החופים לטובת הציבור הרחב, לא מתייחס לעבודה שהמגדלים לא מאפשרים לראות את הים.

יתרה מכך, בערי חוף שונות בארץ, המגדלים הרקיעו שחקים כדי שמי שמתגורר בהם יוכל לראות את הים ואת החוף מהחלון או מהמרפסת, אבל בו זמנית חסמו את הראות לכל שאר הבתים ולהולכי הרגל.

שינויי מזג האוויר

לבנייה של מגדלים יש השפעה לא רק על המרקם העירוני ועל הנוף אלא גם על האקלים המקומי. המבנים הגבוהים מטילים צל בכל שעות היום ולא פעם גם חוסמים את השמש למבנים אחרים בסביבה. הם משנים את האופן שבו האוויר זורם סמוך לקרקע, ובמקרה ויש מספר מגדלים ברחוב יכולה להיווצר תופעה המכונה "אפקט הקניון".

תופעה זו מתרחשת כאשר חום נקלע בין המבנים ולא יכול להתפזר, אם כתוצאה מקרינת השמש שפוגעת בבניינים ונשברת שוב ושוב אל הקרקע, ואם מהמכוניות שנוסעות בכביש ופולטות גזי פליטה חמים ומהמנועים של המזגנים שפולטים אנרגיה לרחוב.

כל אלה, לצד כיסוי של פני השטח הפתוח במבנים ובתשתיות, שמשמעו הגדלת השטח החשוף לקרינה, בליעה מוגברת של קרינה במבנים ומניעה של תנועה של רוחות, גורמים גם ל"אי החום העירוני", כלומר לעלייה בטמפרטורה בעיר יחסית לשטח הפתוח מחוץ לעיר, ולצמצום של הפרש הטמפרטורות בין היום ללילה (משרעת הטמפרטורה היומית). היווצרות של מעין קניון בין המבנים, יכולה גם להגביר ולהעצים את הרעש מכלי התחבורה שעוברים ברחוב, ולגרום לזיהום רעש, שיש לו השפעות בריאותיות נרחבות.

בנין במקום רחוב

אם פעם מגדל גבוה היה בן 30 קומות, הרי שכיום מגדלים כאלה מרקיעים ל-60 ואפילו 100 קומות. יחד עם זאת, ככל שהבניינים יעלו לגובה ומספר הדיירים בכל בניין יגדל, כך גם השירותים שיינתנו במגדלים יתרחבו. אם היום אנחנו גרים במגדלים וצורכים את שירותי החינוך, הבריאות והמסחר שלנו בשכונה או במקום אחר בעיר, הרי שבעתיד יבנו במגדלים גני ילדים, חדרי תרבות, חדרי כושר ובתי מסחר.

בצורה זו, למעשה, הבניין יהפוך למעין שכונה והדיירים למעין קהילה, ויש לכך לא מעט השלכות סוציולוגיות ופסיכולוגיות שצריך לתת עליהן את הדעת.

מה עושים?

לצד כל זאת צריך לזכור, מדינת ישראל היא מהמדינות הקטנות והצפופות בעולם, ועל פי התחזיות לגידול האוכלוסין עד שנת 2024 יחיו בישראל 10 מיליון איש ועד שנת 2065 כ-20 מיליון. מדינת ישראל היא גם מדינה עירונית מאוד, מעל ל-90% מאזרחי המדינה חיים בערים לעומת ממוצע עולמי של כ-50%. כל אלה מובילים לאיום מתמיד על השטחים הפתוחים ועל המגוון הביולוגי, ומחייבים להמשיך ולבנות לגובה.

תוכנית המגדלים המקורית בכיכר אתרים(הדמיה: פוסטר ושות' אדריכלים לונדון, ישר אדריכלים)

לכן, אין ספק שהבנייה של מגדלים חייבת להיות מאוזנת ומבוקרת. ראשית צריך לתכנן איפה לבנות לגבוה? והתשובה היא: לא בכל פינה בעיר צריך להקים מגדל, ובעיקר לא בתוכניות פינוי בינוי או שטחים ציבוריים שהוסבו לטובת בינוי במרכז העיר. כמו כן, חשוב מאוד לשמור על הצביון של כל אזור או שכונה, ולהבטיח שהמבנים הגבוהים משתלבים עם האופי המקומי.

שאלה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא כמה מגדלים לבנות? כאמור, כנראה שאין מנוס מלבנות לגובה, אבל בנייה שכזאת מחייבת תכנון מחדש של המרחב הציבורי, ולא הקמה של מגדלים מבלי להתאים את התשתיות. ובמילים אחרות אסור שכמות תבוא על חשבון האיכות.

אבל שאלת השאלות היא לאיזה גובה לבנות? גם במקרה זה צריך לאזן בין הצרכים והשימושים לבין היכולת לספק תשתיות ואיכות חיים וסביבה לכל. בהקשר זה, בראש ובראשונה חשוב שההחלטה על בנייה לגובה לא תהיה רק ביוזמה של כרישי נדל"ן אלא בתכנון עירוני ששומר את הזכויות של הדיירים ושל כלל התושבים בעיר. כמו כן, יש להבחין בין בניינים לטובת מסחר וכאלה לטובת מגורים, וכן בין ערים שונות ואזורים שונים בעיר.

לבסוף, מחקרים שונים בעולם מראים שבניית בתי מגורים בגבהים מעל ל-15-20 קומות מצריכה תשתיות מורכבות ויקרות יותר, ובעיקר עלויות גבוהות כדי לתחזק את המבנה לאורך זמן, ולכן חשוב לקחת גם זאת בחשבון. מה שבטוח הוא שאישור של כל מגדל ומגדל צריך להיעשות בהליך שקוף ובשיתוף של הציבור תוך בחינת כלל היתרונות והחסרונות.

פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).

http://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-274-0