שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "הטקסטים של ברסלב הם לא של הממסד הדתי"

    בגיל 80 הבמאי יוסי יזרעאלי החליט שהגיע הזמן לביים אופרה. מי שהעלה בעבר סיפורים של עגנון ועבד עם שלונסקי על "עוץ לי גוץ לי" בשנות העשרים לחייו, בחר במעשייה של רבי נחמן מברסלב - שאת סיפוריו הוא ממחיז כבר שנים. "זה פוליטי", הוא מסביר

    האופרה "הינדיק המשוגע", מבוססת על מעשייה שמיוחסת לרבי נחמן מברסלב: פעם אחת השתגע בן מלך. התיישב על הרצפה מתחת לשולחן האוכל פשט את בגדיו, אמר שהוא הינדיק (תרנגול הודו) וחיכה כתרנגול לשאריות לחם ושרידי עצמות שישליכו אליו המסובים. המלך בייאושו פנה לעזרה והגיע חכם אחד שהצטרף אל הנסיך. כמותו, התיישב מתחת לשולחן, כמותו הסיר את בגדיו וכמותו חיכה לשאריות אוכל. שאל אותו בן המלך: "מי אתה ומה אתה עושה פה?". השיב לו: "ומה אתה עושה פה?" אמר לו: "אני הינדיק". אמר לו: "אני גם כן הינדיק". ישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה לזה. מכאן ואילך התקדם החכם וביקש שיכניסו לו כותונת וטען כלפי הנסיך "אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כותונת?" הנסיך השתכנע וכך צעד אחר צעד בן המלך התלבש ואכל כבן מלך וחזר והצטרף ליתר אנשי החצר.

     

    ב-31 באוגוסט תעלה במסגרת סדנת האופרה על שם ז'מבוקי בבכורה האופרה חדשה שיצרו מחבר הליברית צפריר קולת, המלחין איל באט והבמאי יוסי יזרעאלי. לשלושתם תהיה זו האופרה הראשונה. כשאני שואל אותם עד כמה המעשייה הזו יכולה להפוך לאופרה, הם משוכנעים שמדובר באופרה פר אקסלנס. "המוזיקה של השיגעון או אם תרצה שיגעון המוזיקה, הם עמוד התווך שסביבו סובבים כולם", מסביר קולת על האופרה שמעוצבת ברוח "אלף לילה ולילה".

     

    מתוך החזרות לאופרה
    מתוך החזרות לאופרה "הינדיק משוגע"(צילום: קרן מנצור ריבלין)
     

    זו אומנם האופרה הראשונה שלו, אבל הוא מנהל רומן ממושך עם יצירות מוזיקליות שנושאיהן שתולים בספרות יהודית מובהקת. יזרעאלי, שיהיה בקרוב בן 80, עובד במלוא הקיטור ונראה צעיר בהרבה מגילו. לאחרונה העלה הפקה חדשה של "נושים" של סטרינדברג (זו הפעם השלישית שהוא מביים את המחזה ב-50 השנים האחרונות) בתיאטרון "החאן" הירושלמי, "התיאטרון היחיד שבו אני מוכן לעבוד," לדבריו.

     

    עוד בערוץ המוזיקה:

    חי מתמיד: המארז החדש של שירי אריק איינשטיין הוא אוצר תרבותי

    דיקלה: "חוק הפונדקאות חשוך ולא אנושי"

    לראות את ניק קרשאו והתומפסון טווינז על התמזה

     

    בשנים האחרונות הוא מפרסם ספרי שירה, מנהל סדנאות משחק ומשחק בעצמו. הבחירה בו לבימוי יצירה מוזיקלית שנכתבה על פי מעשייה של ר' נחמן מברסלב אינה מפתיעה. מאז שביים בשנת 1968 את "איש חסיד היה", שהפך לסיפור הצלחה ראשון מסוגו, שב יזרעאלי לעסוק בנושאים יהודיים. על במת תיאטרון הבימה הוא העלה עיבודים לרומנים הגדולים של ש"י עגנון "הכנסת כלה", "סיפור פשוט" ו"תמול שלשום", ובתיאטרון החאן ביים את "הדיבוק", "תהילה" של עגנון ואת "שבעת הקבצנים" על פי סיפור של ר' נחמן מברסלב. אחת ההתמודדויות האחרונות שלו עם טקסטים מן המסורת היהודית הייתה "איוב" עם ששון גבאי בתפקיד איוב. "פגשתי את ששון גבאי בניו יורק והבטחנו שנשוב להעלות את 'איוב' לאחר שיסיים להופיע בברודוויי ב'ביקור התזמורת' - שם הוא עושה תפקיד נפלא".

     

    יוסי יזרעאלי (צילום: יחצ מאסטרקלאס על שם ז'מבוקי)
    רומן עם ספרות יהודית. יוסי יזרעאלי(צילום: יחצ מאסטרקלאס על שם ז'מבוקי)
     

    יזרעאלי, יליד ירושלים, הוא בנו של מהנדס שנולד בטורקיה ורכש את השכלתו באיסטנבול ובפריז. "אישית אני מרגיש קרבה יותר לצד הטורקי שלי, מצד שני אביה של אמי היה יהודי דתי מצפת שניהל עסקים עם ערבים, קנה אדמות באבו דיס ודיבר ערבית שוטפת", הוא מסביר.

     

    "הנהייה שלי לכיוון היהודי צצה עוד כשהייתי ילד בירושלים. בטקס בר המצווה שלי מי שבירך אותי בשם בית הכנסת היה הפרופ' יוסף יואל ריבלין (מתרגם הקוראן לעברית ואביו של הנשיא רובי ריבלין). עוד קודם לכן כבר כילד קטן עמדתי על קצות האצבעות והצצתי מבעד לחלונות של ימק"א בירושלים לראות מה קורה שם בחנוכה. ראיתי את עץ האשוח וילדים קטנים בחליפות. מאז הרגשתי שאני לא שייך למסורת ההיא, האירופית".

     

    מתוך החזרות על האופרה    (צילום: קרן מנצור ריבלין)

    מתוך החזרות על האופרה    (צילום: קרן מנצור ריבלין)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הפעם הראשונה שלך עם חומרים יהודיים הייתה עם "איש חסיד היה". איך זה קרה?

    "הייתי עסוק אז בכתיבת הדוקטורט, ואחרי שהייתי הרבה שנים בחו"ל התחלתי לתהות על זהותי. באנגליה הייתי הלא-אנגלי היחיד במחלקה ובכלל לא הייתי מחובר ליהודים או לישראלים. ואז קיבלתי טלפון מיעקב אגמון שהציע לי לביים את 'איש חסיד היה'.

     

    אגמון פנה ליזרעאלי שלוש שנים אחרי הפקת "עוץ לי גוץ לי" בבימויו בתיאטרון הקאמרי - לדבריו, סיפור מוזר בפני עצמו. הקאמרי הגיעו אליו אחרי שקראו את כתבתו של יוסף לפיד, אז כתב "מעריב" בלונדון, על צעיר ישראלי שהעיתונות המקומית חולקת לו שבחים. "הייתי בן 25, במאי צעיר שאינו מוכר בישראל. לא היו אז במאים בני פחות מ-50-40. פגשתי את שלונסקי בלונדון ודיברנו על מחזות שהעלילה שלהם מתרחשת במהלך יום - כמייצג חיים שלמים. ואז שלונסקי כתב את 'עוץ לי גוץ לי' שמתחיל במילים 'בוקר טוב, בוקר טוב' ומסתיים ב'ערב טוב'.

     

    "הייתי צוציק. אני מגיע לחזרה הראשונה, מציגים לי את השחקנים, יוסי ידין, אריק לביא, אברהם חלפי. הם צחקו עליי, הם מיררו את חיי. הם טענו שהכל מ-ש-ע-מ-ם, הטקסט כבד. בישיבה עם דובי זלצר שהיה אמור לכתוב מוזיקת רקע, ביקשתי ממנו מוזיקה לכול. שלונסקי ראה ואמר אוי לא יבינו את הטקסט. מה יהיה?! בסופו של דבר היו במחזה 27 קטעים מושרים וכולם חשבו שזה הולך להיות כישלון. לימים סיפר לי יוסי גרבר שמנכ"ל התיאטרון שייקה ויינברג כינס את השחקנים בערב הבכורה ואמר 'נריץ את זה בחנוכה ונוריד את ההצגה מיד אחר כך'".

     

    מתוך החזרות לאופרה
    נסיך שמחליט להיות תרנגול הודו. "הינדיק משוגע"(צילום: קרן מנצור ריבלין)
     

    גם ב"איש חסיד היה" קרה דבר דומה, יזרעאלי היה בטוח שהמופע ירוץ כמה שבועות - כי כמה זמן יכול להחזיק מחזה שבו צעירים עומדים עם גיטרות ומספרים סיפור. "החזרה הכללית הייתה בקיבוץ העוגן. נסענו לשבוע עבודה. ישבנו באולם, דן אלמגור שכתב את הטקסט, דני קרוון שעיצב את הבמה, דני ליטני שר. ופתאום מן האולם צעקות 'בראוו'. ואז ניגש אחד הוותיקים ואמר 'קינדערלאך, אין לכם מושג מה עשיתם'".

     

    מתי נפגשת לראשונה עם סיפורי רק נחמן מברסלב?

    "תוך כדי עבודה על 'איש חסיד היה' דן אלמגור הראה לי את 'המסע לארץ ישראל' של ר' נחמן מברסלב. לא ידעתי על זה כלום. ואז נסעתי עם תלמה (רעייתו הראשונה שמתה לאחר מאבק במחלת הסרטן) למלון רימונים בצפת בשנת 1974 ושקעתי בסיפורים. שלוש שנים אחרי 'איש חסיד היה' נפתח תיאטרון ירושלים. חשבתי שזה יהיה נכון להציג שם את 'שבעת הקבצנים' כאחד מאירועי הפתיחה - אבל היה חשש מתגובת הקהל והרעיון בוטל. ההצגה הועלתה בתיאטרון החאן כמה שנים מאוחר יותר".

     

    מתוך החזרות לאופרה
    צלחות פלסטיק. "כמעט ללא תפאורה"(צילום: קרן מנצור ריבלין)
     

    היום הוא כבר לא שואף להמחיז את הטקסטים הסיפוריים והאפיים, אלא מנסה להבין באמצעות מוזיקאים, חזנים ואחרים את האיכויות הפרפורמטיביות של טעמי המקרא, שמרתקים אותו. "הנושאים שמעניינים אותי הם גאולה ואובדנות. אבי התאבד וזה חי אצלי עד היום בחיפושים ובכתיבה", הוא אומר על המוטיבציה שלו. "אני לא במאי להשכיר, אני לא רץ מתיאטרון לתיאטרון לעשות הצגות. תמיד זה יוסי מירושלים שמחפש את עצמו וזה פוליטי. זה ממש פוליטי. כל הטקסטים האלה של ברסלב והאחרים זה לא של הממסד הדתי. הדתה היא כל כך פונדמנטליסטית, היא כל כך צרה ושטחית ולנו אין תשובה מערכתית לזה. צריכים להשיב בהדתה ליברלית אבל אין דבר כזה".

     

    אחרי העבודה על "איש חסיד היה" יזרעאלי גילה שהמציא ז'אנר שנקרא "תיאטרון סיפור". שנתיים אחרי "שבעת הקבצנים" העלה קולאז' של סיפורים על ברסלב במחנה ריכוז שהתקבל יפה בגרמניה, ובעקבותיו חיבר גם בין ברסלב לבטהובן בסמינר יהודי בניו יורק. 

     

    וכך אנחנו מגיעים להפקת "הינדיק המשוגע"?

    "נכון וזו ההזדמנות הראשונה שלי לביים אופרה על פי סיפור של ברסלב. אמרתי לעצמי שבגיל 80 הגיע הזמן לביים אופרה. דווקא משום שמדובר בסדנה, עבודת הבימוי יותר מעניינת. אני פחות אוהב את ה'גראנד' של האופרה ומעדיף לחזור לפשטות של הסיפור. הטקסט מאוד מעניין. הוא לא פשוט. הסיפור המקורי של ברסלב כולל רק שלוש דמויות - המלך, בן המלך והחכם שמרפא את בן המלך. צפריר קולת הוסיף לסיפור הזה קטעים מסיפורים אחרים של ברסלב, בהם הסיפור על תבואת השיגעון, ומתוך הסיפורים יצר את הדמויות הנוספות באופרה שמקיפות את שלושת הגיבורים בסיפור המקורי".

     

    מתוך החזרות    (צילום: קרן מנצור ריבלין)

    מתוך החזרות    (צילום: קרן מנצור ריבלין)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מה קורה על הבמה באופרה הראשונה שלך?

    "לא קורה הרבה עיצובית. כמעט ללא תפאורה וללא תלבושות. אני צריך להיזהר מלעשות אופרה קטנה בהגדרה. כי כשאומרים 'אופרה קטנה', נשמע מיד שאין לך תקציב וזה ייראה עלוב. אבל נלך על דברים במכוון - כלומר צלחות חד פעמיות שעליהן יהיה כתוב למשל 'מרק עוף', החלה תהיה פיסת קלקר שעליה יהיה כתוב 'חלה'. והעיקר יהיה ההעמדה".

     

    סיפורי נחמן מברסלב זכו לתלי תלים של פרשנויות, החל מביקורת ספרותית, פרשנות דתית, השוואת גיבוריו לאלוהים ועוד. משהו מזה קיים גם בהפקה שלך?

    "אני לא מפרש, אני מספק מוצר. את הפרשנות יעשו אחרים".

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יחצ מאסטרקלאס על שם ז'מבוקי
    יוסי יזרעאלי
    צילום: יחצ מאסטרקלאס על שם ז'מבוקי
    לאתר ההטבות
    מומלצים