שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "ערימת הכביסה נודדת באופן מסתורי בבית"
    הם הכירו לפני 22 שנה כשדוד לקח את סיגל טרמפ מצומת גולני, התחתנו ונולדו להם ארבעה ילדים. רגע לפני תחילת הלימודים - בני משפחת קנוטופסקי מספרים את מי צריך לגרד מהמיטה בבוקר, מי מכין סנדוויצ'ים הכי טוב ומהי הגבלת המסכים בבית

     

    צלמת: דבורה אורבך

    צלמת: דבורה אורבך

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הנסיעה ליישוב צופים חולפת ביעף, אני חונה מחוץ לבית ומביטה בו. בית פרברי נעים ברחוב ירוק. בבית כזה עוד לא הייתי. העושר של הצבעים והטקסטורות מכה בי. אי אפשר להסיט את המבט מהקירות המלאים בציורים ותמונות מקוריים מאתיופיה. מסלי הקש, הפסלונים, אוסף הפמוטים וספרי הקודש. חשוב לזכור, אני מציינת לעצמי - כל בית הוא עולם ספציפי, כל משפחה היא סיפור מורכב וחד פעמי.

     

    ציורים ותמונות מקוריים מאתיופיה ( )
    ציורים ותמונות מקוריים מאתיופיה

    משפחת קנוטופסקי, מי אתם?

    דוד, בן 40. עוסק בחינוך, בעיקר בנוער בסיכון.

    סיגל, בת 41. מנכלית עמותת "עולים ביחד"

    שחר, בת 16. עולה לכיתה י"א, סאטיריקנית בפוטנציה.

    הראל, בן 14. "עוסק בלשרוד את האחים שלי ואת בית הספר". עולה לכיתה ט'.

    מאור, כמעט בן עשר. עולה לכיתה ה', אלוף קפואירה.

    מתן, בן חמש וחצי, עולה לכיתה א'.

     

    משפחת קנוטופסקי ( )
    משפחת קנוטופסקי

    מתי ואיך הכרתם?

    דוד: לפני 22 שנה. הכרנו בטרמפ שנתתי לסיגל. הייתי במכינה קדם צבאית והדרכתי באתר קרוונים. נסעתי לאירוע של חניכים שלי. סיגל הייתה קצינה צעירה, נועזת ויפה. אני זוכר שהיא עלתה בצומת גולני. בדרך עברנו באתר קראוונים שעבדתי בו. חבר'ה באו ודיברו איתנו. הפגנתי קצת אמהרית וזה התפתח לשיחה כיפית וקולחת. כשהגענו לעפולה והגברת הייתה צריכה לרדת, ראיתי אותה מתרחקת ואזרתי אומץ לראשונה בחיי. יצאתי מהאוטו וביקשתי ממנה את מספר הטלפון שלה".

     

    סיגל: "אני הופתעתי שביקש את המספר ועוד יותר מעצמי שהסכמתי, מעולם לא עשיתי כזה דבר. כנראה שנועדנו זה לזו".

     

    "נועדנו זה לזו" ( )
    "נועדנו זה לזו"

    מי אחרון ללכת לישון ומתי הוא מכבה את האור?

    כולם: "אמא"

    סיגל: אני הולכת לישון בסביבות 24:00-1:00 בלילה".

     

    למשפחה הקודמת - דילמת המקרר המלא: הצצה לבית של עדי ולי

     

    מי הראשון שקם?

    הראל: "אני. אני קם ב-5:45 ללימודים ובחופש ב-6:45 לתפילה".

     

    את מי צריך לגרד מהמיטה?

    דוד: "באופן כללי את קבוצת הנשים במשפחה".

    שחר: "לא נכון. בלימודים אני קמה מוקדם ולמדתי בטירוף השנה, הרווחתי את הזכות לקום מאוחר".

    דוד: "את צודקת. כל רגעי הבאסה של הקימה המוקדמת לאורך השנה נצברים ומתקבצים לחופש וזורמים עם שינה מאוחרת".

     

    שחר. הרוויחה את הזכות לקום מאוחר בחופש ( )
    שחר. הרוויחה את הזכות לקום מאוחר בחופש

    מי מכין את הסנדוויצ'ים?

    דוד: "בואי נגיד שפעם אחרונה שהייתי במילואים סיגל התעוררה בבוקר ולא הבינה למה הסנדוויצ'ים לא מוכנים".

    סיגל: "זה נכון".

     

    איך אופרציית הסנדוויצ'ים עובדת?

    דוד: "יש טבלה שבועית. כל יום כל ילד כותב מה שהוא רוצה ואני משתדל להכין. היה ניסיון בו הכנתי בערב מראש שולחן מלא בפרודוקטים וכל ילד הכין לעצמו. זה עבד אבל קשה לשמור על שגרה כזאת. חזרתי להכין לכולם".

     

    ומי מבשל באופן כללי?

    דוד: "80%  ו-20% סיגל"

    סיגל: "אני מביאה רעיונות".

     

    דוד: "בהכנות לשבת אני לא יכול לשטוף את הבית כי סיגל שוטפת אחרי אז אני במטבח, וככל שעוברות השנים אני נהנה מזה יותר. חשוב לי לציין ששחר גם אופה ומבשלת לפעמים, אבל כשהיא מכינה זה לאניני טעם ברמת גורמה".

     

    דוד אחראי על הבישולים ( )
    דוד אחראי על הבישולים

    משהו מיוחד שתמיד חייב להיות במקרר?

    המשפחה כולה: "צ'אוו'".

    דוד: "זה חריף של אתיופים, המקרר יהיה ריק אבל יהיה את זה".

     

    שגרת מטלות

    סיגל: "אין משהו קבוע. כולם מפנים שולחן וכולם עוזרים בהכול. למתן יש מטלה קבועה ביום שישי - לחתוך נייר טואלט לשבת".

    דוד: "רק צריך לקבל החלטה אם גוזרים ריבוע אחד, שניים או שלושה".

    המשפחה צוחקת.

    הראל: "אני תמיד זורק זבל".

    דוד: "שחר עוזרת הרבה בענייני בייביסיטר ואחריות בתוך הבית. סיגל ואני מנהלים והיו לא מעט ימים שהילדים נדרשו להיות אחראיים. בהתחלה שחר הייתה הבכירה, הראל הצטרף ובאופן כללי הם לוקחים אחריות יחד במקרים שאנחנו מגיעים מאוחר".

    סיגל: "הם יכולים להשאיר את הבית הפוך אבל ידאגו להכין לעצמם ארוחת ערב".

     

    הילדים לוקחים אחריות כשההורים לא בבית ( )
    הילדים לוקחים אחריות כשההורים לא בבית

    מי מטפל בכביסה?

    דוד: "יש ערימת כביסה שנודדת בבית באופן מסתורי ממקום למקום, עד שהיא חוסמת איזה חדר ואז עושים מבצע ומקפלים אותה".

     

    הגבלות מסכים?

    סיגל: "אין טלוויזיה. כל אחד יכול שעה ביום להתעסק במחשב".

    דוד: "בפועל אי אפשר להגביל זמן בנייד. אין לנו סינון תוכן. אנחנו מדברים עם הילדים באופן פתוח על הנושא. ברור לנו שזה עולם מאוד מורכב להתמודדות. אנחנו מדברים איתם על צפייה ביקורתית. להגיד לך שאנחנו שקטים עם זה? לא. עדיין חושבים ולומדים את הנושא".

     

    ילדים, יש הגבלות/כללים שמעצבנים אתכם?

    שחר והראל: "ביום שישי בערב צריך להישאר ליד שולחן השבת עד סוף הסעודה".

    מאור: "שיש זמן מוגבל לשחק במחשב".

    מתן "שצריך ללכת לישון בזמן".

     

    אין בבית טלוויזיה ( )
    אין בבית טלוויזיה

    מה נראה לכם הכי כיף בלהיות מבוגר?

    מאור: "שאני המחליט".

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    מי הכי מצחיק במשפחה?

    האצבעות מופנות למתן ושחר.

    דוד: "מתן זה הומור ספונטני ושחר זה הומור מתוחכם".

    סיגל: שחר זה סאטירה מדויקת ומושחזת".

    דוד: "התוכנית האהובה על שחר היא 'עד כאן'. היא הייתה בסט בצילומים ושולחת להם רעיונות".

    סיגל: "יש לה גם יומן של רעיונות".

    שחר: "זו מחברת פאנצ'ים".

     

    ההומור שולט במשפחה ( )
    ההומור שולט במשפחה

    ריב שחוזר על עצמו?

    הראל: "יש ויכוח קבוע על שעת חזרה הביתה בערב, בסוף אמא קובעת".

    שחר: "ויכוחים סוערים בין אבא לאמא על פוליטיקה בשולחן שבת".

     

    מי מנצח?

    שחר: "כולנו מפסידים".

    המשפחה צוחקת.

     

    איך מכריעים ריבים?

    דוד: "יש מחלוקות ודיונים רגילים שבין הורים וילדים. אנחנו משתדלים לשלב בין שיח פתוח ואווירה דיאלוגית לבין כללים ברורים ומבוגר שבסוף מחליט".

     

    ויכוחים על פוליטיקה סביב השולחן ( )
    ויכוחים על פוליטיקה סביב השולחן

    אם אתם מקבלים תקציב לרכישה אחת גדולה מה אתם קונים?

    סיגל: "טיול מסביב לעולם עם הילדים".

    דוד: "חשבתי שתגידי דירה להשקעה, אבל אני הולך איתך על חוויה".

    הראל: "בדיוק לפני כמה ימים אבא שאל מה היינו עושים עם עשרת אלפים דולר. אני גם בכיוון של טיול עם חוויות".

    מאור: "מחשב גיימינג".

    שחר: "שופינג זה גם פעילות אקסטרים?"

    מתן: "אני לא יודע".

     

    תכונה אהובה של בן הזוג

    סיגל: "המסירות שלו למשפחה והנתינה האינסופית".

    דוד: "מותר כמה תכונות?"

     

    ברור

    דוד: "ראשית - אומץ. יש לה אומץ אמיתי. שנית, יש לה יכולת להבין אנשים ולזהות סיטואציות באופן מהיר, ושלישית ההתמסרות לאנשים שהיא אוהבת שאין לה גבולות".

     

    "אוהב את האומץ שלה" ( )
    "אוהב את האומץ שלה"

    משהו שהיה בבית שגדלתם בו שהיה חשוב שיהיה בבית שלכם?

    סיגל: "בונה"

     

    מה זה בונה?

    סיגל: "מילולית זה 'קפה', אבל זה לא סתם קפה, זה טקס קפה אתיופי שהיה קיים בבתים באתיופיה וגם היום ממשיכים אותו. זה לא קפה על הדרך כמו בתרבות המערבית, אלא זמן שיושבים יחד. יש בו טקסיות והוא בעצם מתעסק במפגש. המבוגרים שותים קפה ולילדים מכינים נשנוש. אצלנו זה פופקורן.

     

    "היה לי חשוב לשמר את המנהג ועיגנו אותו במוצאי שבת, אחרי ההבדלה. ככה אנחנו נפרדים מהשבת ומתחילים את השבוע החדש. זה חלק מההווי של הבית, הילדים מחכים לזה. אם אני מתעכבת עם ההכנות הילדים שואלים 'מה קורה? מתי מתחילים?' אבל הם לא יגעו בזה עד שאמזוג את הקפה ודוד או אני ניתן את האישור שמתחילים. זה חלק מהערך של כבוד למבוגרים שאני גדלתי עליו ומאוד חשוב לי להעביר להם.

     

    שומרים על ערכים ומנהגים מהבית ( )
    שומרים על ערכים ומנהגים מהבית

     

     

    דוד: "יש עולם שלם של ערכים. אני אתמקד כאן בשבת, בשולחן שבת, בדינמיקה והאינטראקציה המשפחתית שהיא חלק מהשבת. באווירת השבת שקשה לתאר אותה במילים אבל היא ממשיכה איתך הלאה כל החיים".

     

    סיגל: "דוד מכין חידון כל שבת, ומקבלים גם פרס אחרי זה".

    דוד: "כשלימדתי בכפר נועה רציתי להניע ולאתגר להם את החשיבה אז הייתי עושה חידת היגיון עם פרס והילדים שלנו גם רצו. היום אנחנו כבר תשע שנים עם החידון בשבת.

     

    "סיגל ואני בתפיסה משותפת שמה מה שלא נעשה לא יהיה. הילדות של הילדים לא תחזור. אם אנחנו מחליטים על עוגן משפחתי , טקס, תכנים שחשובים לנו אנחנו דואגים שיקרו. גם שנת בר ובת מצווה היא שנה שהחלטנו שנקדיש זמן לתוכן שחשוב לנו. ממש בנינו פעם בחודש מפגש עם הילד/ה בו למדנו יחד איתם עולם תוכן שחשוב לנו ולהם. זה החלטה וזה לא קורה מעצמו".

     

    תודה למשפחת קנוטופסקי שהזמינה אותי לביתם. משפחות שמעוניינות להשתתף במדור מוזמנות לפנות אלינו

     

    כתבת וצלמת: דבורה אורבך

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים