שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    השכנים פתחו בית כנסת בסלון? לא בטוח שזה חוקי
    הצפיפות בבתי הכנסת בתקופת החגים מובילה מתפללים להעדיף דרך קיצור, ולפתוח בית כנסת אצלם בבית. אך הפעלת בית כנסת מחייבת היתרים, אפילו אם מדובר בשימוש זמני או ארעי. אילו אישורים נדרשים, ומה יש לשכנים לומר במקרים הללו?

    כמדי שנה לקראת החגים העומס בבתי הכנסת גדול, וישנם מי שמעדיפים דרך קיצור: במקום לכתת רגליים לבית הכנסת השכונתי, הם פותחים בביתם שלהם בית כנסת או בית תפילה.

     

    אך בתי המשפט לא מקלים ראש במקרים של הסבת דירת מגורים לבית כנסת, שלא על פי היתר או שימוש חורג.

     

    לכתבות נוספות בערוץ הנדל"ן

     

       ()
     

    הפעלת בית כנסת מחייבת התאמה להיתר, על פי חוק התכנון והבנייה. אם לא ניתן לכך היתר בנייה, יש לקבל מהוועדה המקומית היתר לשימוש חורג, הגם שבדרך כלל אין מדובר בעבירת בנייה חמורה עד כדי הגשת כתב אישום פלילי.

     

    אפילו אם מפעילי בית הכנסת מעוניינים לפתוח בית כנסת ארעי, רק לתקופת החגים ובשבתות, עדיין יש להגיש בקשה לשימוש חורג ולהגיע עם השכנים להסכמות, בכדי למנוע הליכי התנגדויות, בקשות לצווי הפסקת פעילות והליכים משפטיים ממושכים. אם מדובר בהתארגנות חד פעמית, של דיירים בבניין בלבד, רצוי להגיע להסכמות עם השכנים ולעגן זאת בפרוטוקול הבית המשותף. ייתכן ומקרה של התארגנות חד פעמית לא מחייב הוצאת היתר לשימוש חורג.

      

    הבקשה המוגשת לוועדה המקומית מפורסמת ברבים, ומי שרואה עצמו נפגע ממנה - ויש לו נגיעה למקרקעין - יכול להגיש התנגדות, שבדרך כלל תידון בוועדת שכנים. גם אם הוועדה אישרה שימוש חורג להפעלת בית כנסת לדיירי הבניין, עדיין נדרש אישור ברוב רלוונטי של דיירי הבניין (בעלי דירות, לא שוכרים).

     

    כך למשל, באחד המקרים שהגיעו לפתחו של בית משפט השלום בת"א, בית המשפט הוציא צו האוסר על הנתבעים להשתמש בדירה שבקומת הקרקע לפעילות כבית הכנסת או כמקום התכנסות ותפילה לציבור. בית המשפט פסק, כי שימוש לבית הכנסת, מעבר להיותו אסור לפי התקנון, עלול גם להסב אי נחת, פגיעה באיכות החיים ונזק ליתר דיירי הבניין.

     

    לפי הנטען בכתב התביעה, הנתבעים הפכו את פעילות דירת הקרקע לבית כנסת בפועל. התובעים, יתר הדיירים, טענו שפעילות זאת מנוגדת לקבוע בתקנון - לפיו תשמש הדירה למגורים בלבד - עד כדי יצירת מטרד ליתר בעלי הבניין.

      

    בית המשפט ציין כי באפשרות בעלי הדירות בבית משותף להסדיר את הזכויות והחובות שביניהם, ובאפשרותם גם לקבוע את השימוש המסוים שמותר או אסור בקשר לדירות. 

     

     

    במקרה אחר, שהגיע לפתחו של בית המשפט השלום ברמלה, לשופט דב גוטליב, ניתן צו להפסקת שימוש חורג בנכס, נגד בעלי הנכס, החל מסוף חודש אוגוסט 2018. בית המשפט ציין גם כי גם בהתחשב בכך שבאזור הנכס בתי כנסת אחרים בהם יכולים המתפללים להתפלל, השימוש שנעשה בנכס כבית כנסת יופסק לאלתר.

     

    במקרה זה, מדובר בנכס שאמור היה לשמש למגורים בלבד, אך בפועל נעשה בו שימוש למטרות מסחר ובחלקו אף שימש כבית כנסת בסופי שבוע ובחגים, וכן למרפאות פסיכולוגים בשאר ימות השבוע, דבר המהווה מטרד גדול עבור דיירי הבניין.

     

    כנגד בעלי הנכס הוגש כתב אישום לבית המשפט השלום ברמלה, ונכון למתן ההחלטה המדוברת – שניתנה במסגרת סמכות ביהמ"ש להפסיק פעילות אסורה, מהבחינה התכנונית, המתבצעת בנכס - תלוי ועומד ההליך הפלילי.

     

    בית המשפט קבע גם כי שימוש במקרקעין ללא היתר הוא שימוש חורג בקרקע או בבניין. ביהמ"ש הוסיף וקבע כי - כפי שנקבע כבר בעבר בפסקי דין - שימוש במקרקעין הוא רק שימוש שהותר על פי התוכנית: "על התוכנית להתיר במפורש שימוש מסוים, כדי שזה יהיה מותר. כל שאינו מותר מפורשות – אסור. אכן, האיסור יכול שיהפוך להיתר - אולם זאת רק בכפוף להליך חוקי מפורש". בית המשפט הגיע למסקנה כי בנכס בוצעו עבירות של שימוש חורג.

     

    הכותב הוא שותף מייסד במשרד יוסף ישורון ושות' עורכי דין. אין באמור לעיל משום חוות דעת או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים