שתף קטע נבחר

בג"ץ והשמאל עוד יחריבו את פסק דין מצפה כרמים

החלטת ביהמ"ש המחוזי לאשר את המצפה הקטן בחבל בנימין היא תיקון עוול היסטורי, אבל למרבה הצער יש יסוד להניח שזה מעט מדי ומאוחר מדי

 

מצפה כרמים (צילום: אוהד צויגנברג)
(צילום: אוהד צויגנברג)

פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים המכשיר את מצפה כרמים הוא אכן נכס חשוב למפעל ההתיישבות, והיה מקום לשמוח בעקבותיו אילולא עיוות הצדק בשיקול הדעת של שופטי בג"ץ ומה שיוכלו לעשות לו בזמן הקרוב.

 

 

הכשרת המבנים במצפה הקטן שבחבל בנימין מהווה תיקון היסטורי, אבל תיקון קטן בלבד ולא יותר מכך, כי מדובר במעט מדי ומאוחר מדי בכל הנוגע לפתרון העוולה שנמשכה שנים ארוכות. מבצעי העוולה, יש לציין, אינם שופטי בג"ץ או ארגוני השמאל הקיצוני הפועלים קבוע נגד ההתיישבות הציונית ביהודה ושומרון, בנגב, בבקעה ובגולן, אלא על ידי שרי המשפטים שהשאירו בידיהם את הזירה גם לאחר ההפיכה השיפוטית של אהרן ברק.

 

כל זאת עד שבאה שרת המשפטים איילת שקד ושינתה את הכתובת: כעת, על פי חוק, טוענים לבעלות קרקע ביו"ש לא יוכלו לפנות אוטומטית לבג"ץ, אלא לבית המשפט המחוזי בירושלים. עם שינוי הכתובת גם השתנתה הסביבה. כך שלף לפתע היועמ"ש מן השרוול את "תקנת השוק" הגורסת כי כל "מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון". לפתע השמיים הם הגבול עבור אלפי בתים הזכאים לכאורה להכרה דומה.

 

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

 

אצל שופטי בג"ץ טיעונים שכאלו לא יכלו לפרוח כמעט בשום מצב. לא רק בגלל הרובד הפרוצדורלי או הטכני, אלא בעיקר כי מבחינתם בית הדין הגבוה במדינה הוא גם המועצה העליונה שסמכותה בתחום המדיניות גוברת על זו של נבחרי העם. אגב מדרון חלקלק שבקצהו נמצאת איראן. כשחושבים עד כמה ההתיישבות ביו"ש היא לצנינים בעיניהם של רוב היושבים במועצה העליונה, פלא שעדין חיים בה יהודים.

 

כל שנותר הוא לחכות שמישהו ירים לבג"ץ להנחתה, וזו תבוא על ידי עשרות ארגונים העותרים מדי יום במימון ממשלתי זר נגד ההתיישבות. הקול קול ממשלות אירופה, והידיים - ידי השמאל הקיצוני. כל שנותר לשופטים הוא להעניק את הברכה.

 

אין פלא שהשרה שקד טרם ברכה על המוגמר. גופי השמאל שהפכו את זעקת הקוזאק הנגזל לענף כלכלי עדיין לא אמרו את המילה האחרונה. ברור גם להם, ממש כמו למתיישבים, שבג"ץ מחכה להחזיר עטרה ליושנה.

 

מה גם שהפעם מדובר במאבקים אישיים על ציפורי נפש. נשיאת הקרן החדשה לישראל, טליה ששון, שחיברה את "דו"ח המאחזים" הידוע לשמצה במחנה הלאומי, מיהרה לציין שהיא "סבורה שפסק הדין צריך להתבטל מיד". כשמילים כאלה יוצאות מפי העומדת בראש ארגון הפוליטי הזר הגדול בארץ, המממן בין היתר את רוב ארגוני הדה-לגיטימציה הפועלים בישראל, לא מדובר באמירה בעלמה אלא בהצהרת כוונות. וממילא בסל המענקים של הקרן נמצאים עשרות ארגונים משפטיים שמומחיותם בהחרבת יישובים.

 

לכן, חרף החלטת המחוזי, ארוכה הדרך על לברכה על המוגמר. יחד עם זאת, עוד לא אבדה תקוותנו. רק שהיא כנראה לא נטועה בפסק הדין המיטיב עם מצפה כרמים, אלא בחוק ההסדרה ובחוק יסוד: השפיטה לעיגון הפרדת הרשויות.

 

  • מתן פלג יו"ר תנועת "אם תרצו"

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים