שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משנים לטובה: אזרחים שיוצרים שינוי
    בגן למדנו את ברכת החג בראש השנה "שנהיה לראש ולא לזנב", ויש מי שעבורם המשפט הזה הוא דרך חיים כל ימות השנה. שלושת האנשים בכתבה הפכו למשפיעים בתחומם כשהבינו שלמרות שהם 'עוד אזרח קטן' הם יכולים להביא לשינוי גדול. שתהיה לכולנו שנה משנה

    ענת הלחמי בת 44, מהוד השרון, היא יוצרת דוקומנטרית ובמאית חברתית המחוללת שינוי בעשייה האומנותית שלה. כבר בשנת 2003, בתום סיום לימודי הקולנוע שלה באוניברסיטה, יצרה את הסרט התיעודי "ערוצים של זעם" העוסק במערכת היחסים בין הראפרים סאבלימינל והצל ותאמר נאפר, על רקע הסלמת המצב הביטחוני והסכסוך בין העמים. 

     

    כיום היא עומדת בפני היציאה לאקרנים של הסרט "על פרשת דרכים" המביא את סיפורם של דיירי מאהל ארלוזורוב - "מאהל מחוסרי דיור ארלוזרוב", היא מדגישה, שהפך בארבע השנים בהן התקיים, לאחד הסמלים הבולטים ביותר של קריסת הדיור הציבורי. הדמויות שתועדו בסרט, הנושא את שם הרחוב הסמוך למאהל, מייצגות יותר מכל את קריסתו של מעמד הביניים ואת האמרת יוקר המחיה בישראל.

     

    בין היתר, הסרט מלווה את המאבק המשפטי של תושבי המאהל, שמתאגדים ויוצאים לקרב משפטי כנגד עיריית תל אביב, משרד השיכון ושירותי הרווחה. בסופו הם נוחלים ניצחון חברתי משמעותי עבורם: חבילת שיקום כתנאי לעזיבתם את שטח המאהל. "ראית אי פעם הומלסים שמתאגדים, הולכים לבית המשפט ומנצחים?", אמרה מיכל שפר, אחת הגיבורות בסרט, שעובדת כיום כמוכרת בחנות בגדים וגרה ברמת גן. "אין דבר כזה בכל העולם! – ואנחנו עשינו זאת".

     

    כרזת הסרט של ענת הלחמי על מחוסרי הבית במאהל ארלוזורב  (צילום: דני מילר)
    "ראית אי פעם הומלסים שמתאגדים, הולכים לבית המשפט ומנצחים?"

    הלחמי מסבירה:" אין לי שום כוונה לקחת קרדיט על המאבק, אבל זה מרגש להיות חלק מזה: להתלוות אליהם במשך שנה לדיונים בבית המשפט, לתעד אותם יחד עם צוות של שלושה צלמים ובסוף ולראות אותם - הומלסים בני שישים שהיו ברחוב והשיגו דיור מוגן, והומלסים צעירים יותר שהשיגו תמיכה בשכר דירה - מצליחים לצאת מהבוץ ולהשתקם".

     

    כמי שהחלה את 'עבודתה הקולנועית' בגיל 16 כמנהלת מזנון בקולנוע בנתניה, ומימנה את לימודי הקולנוע שלה כשעבדה ב'אוזן השלישית', היא מצליחה היום כבמאית חברתית לגעת בבעיות ובשסעים הכי בוערים בחברת הישראלית - דרך האומנות. "אני חושבת שהכוח שלי הוא במה שנמדד בו כל יוצר - ביכולת להשאיר תהיות ושאלות פתוחות אצל הצופה, לסקרן", היא מסכמת. "כמו כל יצירה - כשאני משחררת אותה לאוויר אז היא כבר מקבלת כוחות משלה ומשפיעה על אנשים בדרכים שבכלל לא חלמתי עליהן או תיארתי לעצמי".

     

    • הקרנת הבכורה של הסרט "על פרשת דרכים" תתקיים בתאריך ה-21/9 בסינמטק ת"א, לפרטים נוספים לחצו כאן .

     

    "בכל בניין בעיר אפשר להקים גינות שיאכילו את כל הדיירים"

    למרות שהוא רק בן 30, לביא קושילוביץ' עומד בשלוש השנים האחרונות בראש 'החברה לחקלאות עירונית' ומחזיק בתואר "היועץ הרשמי של עיריית ת"א לחקלאות עירונית". מה שהתחיל אצלו כקורס בלימודי התואר בכלכלה וקיימות, הפך לדרך חיים כשהבין שביכולתו להתמודד עם אחד המשברים הגדולים היום בעולם המערבי - בזבוז מזון.

     

    "כשנחשפתי לראשונה לנתון ששליש מהמזון שאנחנו מייצרים נזרק לפח, קודם כל הותקפתי בתדהמה", משתף קושילוביץ'. "אבל לא הרבה אחרי זה נחשפתי למה שנקרא - חקלאות עירונית וגידולים אורבניים. המשמעות של זה היא שבכל בניין בעיר, על הגג או בחצר הבית, אפשר להקים באמצעות טכנולוגיה הידרופונית גינות שיאכילו את כל הדיירים".

     

    קושילוביץ' סבור שהבזבוז נובע מכך שהתנתקנו ממה שאנחנו אוכלים ומכך שעולה המון זמן, כסף ואנרגיה להעביר את הגידולים החקלאיים לחנויות בערים. לאחר שניסה את המערכת במרפסת הפרטית בדירה השכורה שלו בת"א, החל להפיץ את הבשורה ולהקים בגינות ירק. כיום הוא מפעיל צוות מדריכים מדופלם שמלמד את תורת החקלאות העירונית כולה - מהתיאוריה ועד הפירות שנראים בשטח: בתים של אנשים, מוסדות ציבוריים, בתי ספר וגני ילדים.

     

    לביא קושילביץ וגידולים הידרופונים בעיר תל אביב (צילום: החברה לחקלאות עירונית )
    "דרך הפעילות בבית ספר אנחנו נותנים כלים לילדים ולמשפחות לגדל מזון". לביא קושילביץ' (צילום: החברה לחקלאות עירונית )

     

    "קל להגיד שמשבר המזון הוא משהו שרחוק מאיתנו למרות שהוא פוגע בכולנו, את העדות לכך רואים כשהולכים לסופרמרקטים ובוחנים את איכות הפירות והירקות, המחיר התייקר והטעם השתנה ונהיה תפל", מפרט קושילביץ'.

     

    "האוכלוסיות המוחלשות בעיר מושפעות באופן קיצוני יותר כי יוקר המחייה משפיע על היכולת שלהם לקנות מזון בריא ופעמים רבות הם יוותרו על קניית פירות וירקות, ויפגעו בבריאותו של כל התא המשפחתי. אנחנו פועלים גם בדרום תל אביב בחצר בית ספר לפליטים ועל גג גן לילדי פליטים ומהגרי עבודה בנוה שאנן. 

     

    דרך הפעילות בבתי ספר אנחנו נותנים כלים לילדים ולמשפחות לגדל מזון במטבח, במרפסת ובגגות הבתים באופן קהילתי, מה שיאפשר להם לקבל את הידע בדרך לביטחון תזונתי לטווח ארוך".

     

    היום לביא וחבריו פועלים בנוסף לסקטור הפרטי והשלטון המקומי גם עם ארגונים בינלאומיים.

      

    "דרך העלאת מודעות ופעילות קהילתית-חינוכית ניתנת לי האפשרות לגעת בילדים ומבוגרים מרקעים שונים וללמד אותם על תזונה בריאה ולקרב את האוכל לצלחת שלהם", הם מתאר. "בסופו של יום הסיפוק הגדול ביותר זה לראות פרצוף של ילד או ילדה שאוכלים בפעם הראשונה את המלפפון והעגבנייה שהם גידלו ולראות את החיוך העצום מתפשט על פרצופם".

     

    צפו בלביא ובאורי בן חיים בן ה-9 שמראים כיצד כל ילד יכול לבנות מערכת הידרופונית בשיטת 'עשה זאת בעצמך':

     

     

    בעקבות הביקוש של תושבי תל אביב לדעת יותר על חקלאות עירונית, החליטו בחברה לחקלאות עירונית להקים את האקדמיה לחקלאות עירונית שמציעה הרצאות, קורסים וסדנאות לכל הגילאים והרקעים ולהפוך כל אחד ואחת לסוכני שינוי בדרך לבנות תשתיות מזון בעיר.

     

    "היום אני באמת מרגיש שאני משפיע ונוגע לא רק באוכל או בגידולים אלא באנשים, שממש בנינו קהילה שיוצרת מציאות אחרת בכל הארץ", הוא מסכם. "אני כמובן קורה לכולם להצטרף אלינו, ומעבר לזה - לכל אחד ללכת עד הסוף עם מה שבוער בו, גם אם זה נראה 'נישתי' או 'לא רלוונטי' או 'לא הגיוני' - תוכלו לומר בסוף לכולם 'אמרתי לכם' או פשוט להיות אחד מאלו שבאמת שינו כאן משהו".

     

    "הבנתי כמה כוח יש כשמתאגדים ופועלים ביחד"

    שי כהן, בן 43, מגבעתיים, נשוי ואב לשניים, הוא מנכ"ל "הברית הישראלית": ארגון שהקים יחד עם הפעיל החברתי אלון הוטר במטרה להעצים עשייה חברתית בכל תחומי החיים של כל אזרח המעוניין לחולל שינוי בסביבה הטבעית שלו.

     

    מאזרחים הנאבקים בטייקוני הנדל"ן לטובת בנייה חכמה, סביבתית ושפויה, דרך מאבק ההורים על חוק הפיקוח וחוק המצלמות במעונות היום ועד להפגנות כנגד השחיתות השלטונית. כל יוזמה שבאה לשנות את פניה של החברה הישראלית בדרך של 'מלמטה למעלה' תמצא אצלו בית: סיוע כלכלי, ליווי מקצועי והכשרה בתחומי לובי, דיגיטל וקמפיין תודעתי ב"יוזמים שינוי" - תוכנית המנהיגות האזרחית שהקים.

     

    לא בכדי כהן עומד היום בראשה של הרשת האזרחית החדשה הכוללת את תת אלוף במיל' אמיר השכל (המוביל את מחאת היחידים בשחיתות), ברק אומגה (מוביל מחאת החקלאים בישראל), משה פישר (יו"ר מטה המאבק לבינוי שפוי) או יאיר טרצ'יצ'קי - יו"ר איגוד העיתונאים המוביל יוזמה להקמת מערכת עיתונות ציבורית.

     

    כהן עצמו הוביל בשנת 2007, יחד עם שותפיו עו"ד איתי סבירסקי וד"ר עמי וטורי, את הקמתו של ארגון 'כוח לעובדים' המאגד עובדים במגזר הפרטי והציבורי ומסייע משפטית לקבוצות עובדים לא מאורגנות להתאגד ולהקים במסגרתו ועדי עובדים.

     

    שי כהן מהרית הישראלית  (צילום: הברית הישראלית )
    "אם השינוי לא יבוא מהממשלה הוא יבוא מאיתנו". שי כהן(צילום: הברית הישראלית )
     

     

    בין היתר ליווה את התאגדויות המרצים במכללות הציבוריות והאוניברסיטה הפתוחה שהתארגנו לראשונה ויצאו למאבק ארצי לשיפור תנאי העסקתם, את צוות התקשורת של הארגון, ריכז את מאבק הארגון נגד הפרטת מרכזי הטיפול בהתמכרויות על ידי משרד הבריאות, וליווה את התאגדותם לראשונה של כ-1,700 עובדי חברת "קווים - תחבורה ציבורית" והמשא והמתן על הסכם קיבוצי ראשון בחברה.

     

    "במהלך השנים בפעילותי ב'כוח לעובדים' נחשפתי לכל-כך הרבה מקרים של חוסר צדק, עוול ואפילו התעמרות באנשים שבסך הכל רוצים להתפרנס בכבוד, והבנתי כמה כוח יש כשמתאגדים ופועלים ביחד וכמה שהכוונה של מישהו מבחוץ עם קצת ניסיון והכוונה יכולים לעזור", מסביר כהן.

     

    "חשבתי שכמו שעשינו את זה בתחום העבודה אפשר וצריך לתרגם את ההצלחה הזו לכל תחום בחברה - כי האינטרס של האזרחים לא מיוצג מספיק במערכת הפוליטית.

     

    אם השינוי לא יבוא מהממשלה הוא יבוא מאיתנו. ההתחלה היא קודם כל בעצם הידיעה שבמדינה דמוקרטית יש לנו הרבה יותר כוח השפעה ממה שאנחנו חושבים, ואח"כ בהכוונה וליווי, כמו גם ביכולת לאסוף סביבך שותפים לדרך. אני שמח היום ללמד, ללוות ולהשפיע על אנשים בדרגים שונים ובתחומים מגוונים ובאמת מרגיש שאנחנו כבר מצליחים ליצור שינוי ממשי", הוא מסכם.

     

    "ככל שיצטרפו אלינו אנשים ונגדיל את הרשת - לא רק ברשתות החברתיות אלא גם במציאות, אז נהפוך אותה על פיה - במובן חיובי, אין דרך טובה יותר להצליח מאשר ללמוד מהצלחות של אחרים ואצלנו יש הרבה 'אחרים' ללמוד מהם".

     

    • להצטרפות לתוכנית 'יוזמים שינוי' של 'הברית הישראלית' לחצו כאן .

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דני מילר
    ענת הלחמי
    צילום: דני מילר
    צילום: הברית הישראלית
    שי כהן
    צילום: הברית הישראלית
    צילום: החברה לחקלאות עירונית
    לביא קושילוביץ'
    צילום: החברה לחקלאות עירונית
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים