המפתח להצלחה של הילדים במאה ה-21

המאה ה-21 שונה מכל מאה קודמת. בעצם, למה ללכת כל כך רחוק? גם העשור הזה שונה לאין ערוך מהעשור הקודם, וגם השנה הנוכחית מהקודמת לה. למעשה, המאפיין המרכזי של המאה ה-21 הוא שינוי מתמיד שמתרחש בקצב, בעומק ובאופי שלא היו כדוגמתם בעבר.

כל אחד מאיתנו חש את השינויים בעצמו, והטכנולוגיה היא אחד המקומות שבהם השינויים מורגשים במיוחד.  אתם, כהורים, מתמודדים עם מסכים בכל מקום שאליו תפנו, ועם ילדים בעלי אוריינות טכנולוגית גבוהה יותר ברוב המקרים מזו שלכם. אבל השינויים המהירים הם גם כלכליים, משפחתיים, תרבותיים וחברתיים.

עד לפני מספר שנים, השינוי המהיר של המאה ה-21 לא היה חד וברור כל כך לכולם. אנשים היו אומרים: תמיד יש שינויים, זו דרך העולם, אבל המהות - היא לא משתנה. אנשים הם אנשים, כולנו רוצים וצריכים את אותם דברים, ובגדול: אין חדש תחת השמש.

העתיד לא ידוע - אבל אתם יכולים לעזור לילדים להשתלב בו(צילום: shutterstock)

אבל היום נדמה כבר שרובנו מבינים שהשינוי עצמו הוא המהות של התקופה ושיש לו השפעה על כל אחת ואחד מאיתנו, וביתר שאת על הדור הבא - הילדים שלנו. מתוך כך, אנחנו צריכים לחנך אותם לגדול בעולם שאיננו יכולים לחזות מה יהיו השינויים בו. זהו עולם שמקצועות נעלמים בו (איפה כל החנויות לפיתוח פילם?), אחרים נוצרים (מה עושה אושיית אינסטגרם אתם כבר יודעים?), וחלק גדול מהמקצועות שהילדים שלנו יעבדו בהם לא נוצרו עדיין.

אז בעולם שבו בינה מלאכותית, ביג דאטה ולמידת מכונות הופכים להיות מונחים שגורים, מה התפקיד החינוכי שלנו כהורים? מה חשוב לתת להם?

יכולות רכות - סט התכונות של העתיד

בעולם כזה, ילדים זקוקים לסט יכולות אחר, כזה שיאפשר להם להסתגל לשינויים שתוכנות, מכונות ורובוטים לא יוכלו להחליף אותם בהן (לפחות בעתיד הנראה לעין), ושיאפשרו להם להצליח ולחוות רווחה נפשית גבוהה. היכולות האלה נקראות יכולות רכות.

היכולות הרכות הן היכולות האישיות, הרגשיות והחברתיות שנכללות תחת המונח אינטליגנציה רגשית-חברתית. יכולות כאלה נדרשות כבר היום יותר ויותר על ידי מעסיקים, ויידרשו עוד יותר בעתיד.

עוד כתבות:

"עוד חמש דקות": כשהילדים מתקשים לקום

סימנים שהילד סובל מחרדה חברתית

אמנם יכולות שכליות וידע עודם חשובים, אבל מה שיעזור לילדים שלנו בעתיד להוציא אותם מהכוח אל הפועל, להתראיין, להצליח בעבודה ולהתקדם, הן היכולות הרכות. מחקרים רבים מראים את הקשר של היכולות הללו לבין הצלחה בתחומים שונים, מלימודים בבית הספר ובאקדמיה, דרך הצלחה וקידום בעבודה ועד למערכות יחסים טובות.

בימים אלו, ידע הוא מצרך נגיש לכולם ומשתנה תדיר. הילדים של היום ישתמשו רק ב-10% מהידע שהם מקבלים במערכת החינוך, כיוון שהוא ישתנה או לא יהיה רלוונטי לעולם העבודה החדש. מעבר לכך, התמדה ונכונות להשקיע ולא להתייאש תורמות להצלחה לא פחות מיכולות קוגניטיביות.

ידע הוא חשוב, אבל הוא ממש לא הכל(צילום: shutterstock)

אתר שמספק תחזית על עולם העבודה העתידי חוזה, למשל, כי מקצועות כמו ראיית חשבון ייעלמו. לעומתם, המקצועות העוסקים בבני אדם, כמו מקצועות החינוך והטיפול, יישארו. מעבר לכך, מקצועות קיימים כמו רפואה או עריכת דין ישתנו וכך גם הציפיות מהעובדים בהם.

כבר היום מדברים על מכשירים רפואיים, כמו מחשב-העל ווטסון, שיתנו אבחנות המבוססות על מאגרי אבחנות מכל העולם, או תוכנות מחשב שינתחו חוזים משפטיים. מה שיהווה יתרון יחסי לילדינו בעולם כזה, בכל מקצוע בו יבחרו ולא רק במקצועות טיפוליים, הוא היכולת להקשיב ולגלות אמפתיה, לתקשר באפקטיביות, לגלות גמישות ולקבל שינויים, לחשוב בצורה יצירתית, לספק פתרונות יצירתיים ומותאמים אישית ולגלות תשוקה ונכונות להשקיע.

הורים - האחריות לפיתוח יכולות רכות אצל הילדים היא שלכם

את כל היכולות הרכות האלה ניתן לפתח, והגיל הטוב ביותר להתחיל לפתח אותן הוא הילדות. פיתוחן בגיל הצעיר יאפשר לבנות הרגלים וכלים שישרתו את ילדיכם הן בהווה והן בעתיד. מעבר לכך, וכמו בכל דבר כמעט, האחריות, או אם תרצו – הזכות - היא עלינו, כי הסוכנים הראשונים והחשובים ביותר לפיתוח יכולות אלה הם ההורים. פיתוח היכולות הרכות לא דורש דברים מסובכים או יקרים אלא מודעות, רצון, ושימוש בחיי היום יום.

הבסיס לכל היכולות הרכות היא המודעות העצמית - היכולת לזהות ולהבין רגשות. רגשות הם מידע של האדם על עצמו, על הסיטואציות שסביבו ועל אנשים אחרים. ומי שקשוב למידע הזה ולא חולף על פניו, יודע להבין את ההשפעה של רגשותיו על התנהלותו ועל האחרים סביבו, הוא יודע לזהות כיצד הוא חושב בסיטואציות שונות (כולל בסיטואציות של שינוי) ולבחור בחשיבה חיובית, ויודע לזהות מה שחשוב לו ולחתור לשם. קן רובינסון, מומחה עולמי לחינוך ושינויים, קורא לזה "למצוא את המקום הנכון".

להיות קשובים לרגשות. יכולות רכות(צילום: shutterstock)

אדם בעל מודעות עצמית יוכל גם לפעול מתוך בחירה ולא באימפולסיביות ובכך יהיה אפקטיבי יותר בעצמו ומכבד יותר לאחרים (דבר שגם הוא קשור כמובן לאפקטיביות). אנחנו יודעים היום כי מערכות היחסים שלנו ואופן התקשורת שלנו הם אחד הגורמים המשפיעים ביותר הן על הצלחה והן על אריכות ימים ורווחה נפשית.

איך עושים את זה בפועל?

בכדי לפתח מודעות עצמית אצל ילדים, שאלו אותם כיצד הם מרגישים והתייחסו לרגשות שהם מביעים ברצינות כדי שיבינו שרגשות הם חשובים. שתפו אותם ברגשותיכם (בצורה מבוקרת כמובן) והשתמשו במילות רגש כשאתם מדברים איתם (והכוונה לא רק ל"איזה יופי", "נסיך שלי" וכיו"ב).

הגדילו את אוצר המילים הרגשי שלהם על ידי הצעת מילה מדויקת יותר למה שהם מתארים. למשל, כשילד אומר שהוא כועס שהציור לא הצליח לו (אחד מארבעת הרגשות הבסיסיים שילדים נוטים להשתמש בהם מעבר ל"כיף" / "לא כיף" המוכר והידוע), אפשר להציע לו את המילה "מתוסכל" ולהסביר לו אותה.

חשוב להבין שככל שאוצר המילים הרגשי של ילדים עשיר יותר, כך הם מודעים יותר לרגשותיהם ומסוגלים לנהל אותם טוב יותר. עצם נתינת השם לרגש גורם להפחתה בעוצמה הרגשית, מספק מידע מדויק יותר לגבי הרגש ומאפשר לדעת מה בדיוק לעשות איתו.

תסכול אומר שלא הצלחתי במשהו שרציתי, ואז יש לי אפשרות לנסות שוב או בדרך אחרת, עד שאצליח. כאן על הדרך אפשר ללמד את הילד התמדה, והבנה שקושי הוא חלק מהחיים ומההתפתחות. למדו אותם לזהות מה הסימנים הגופניים שמאותתים על הרגש שהם מרגישים ומה הנטייה שלהם לעשות כשהם מרגישים כך. כל אלה מחדדים את המודעות שלהם לרגשותיהם ובונים את הבסיס לשאר היכולות הרכות.

חשוב גם להוסיף שכדי לעשות את כל זה בהצלחה, עלינו להיות מודעים לרגשות בעצמנו, גם כי אנחנו ההורים הם המודל, וילדים תמיד לומדים ממה שאנחנו עושים הרבה יותר מאשר ממה שאנחנו אומרים, וגם כי היכולות האלה חשובות להמשך הצלחתנו בדיוק כמו לילדינו.

הכותבת היא ראש המחלקה לחינוך וקהילה במכללה האקדמית כנרת