שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    עברתם אוטם שריר הלב? מדריך למניעת אירוע חוזר

    לקחת את התרופות שניתנו, להיות במעקב רפואי מסודר ולטפל בגורמי הסיכון שהובילו לאירוע הלב. כך תפחיתו את הסיכויים לאירוע לב חוזר

    בשיתוף חברת סאנופי

      

    אירוע כלילי חד או התקף לב עדיין מהווה גורם משמעותי לתחלואה ותמותה בישראל. כל שנה בישראל כ-15-20 אלף מטופלים מתאשפזים עם אבחנה זו ביחידות טיפול נמרץ לב, מחלקות קרדיולוגיות ובהיעדר מקום בקרדיולוגיה – גם במחלקות הפנימיות.

     

    רובם עוברים צנתור כלילי אבחנתי ולפי ההתוויות המקובלות צנתור טיפולי עם השתלת תומכנים לשחזור הזרימה בעורקים. בחלק קטן מהמקרים (עד 1.5-3%) מופנים לאחר אירוע כלילי חד גם לניתוח מעקפים.

     

    מאחר שבארץ זמינות הצנתורים גבוהה יחסית, זמן האשפוז מתקצר עד 3-4 ימים ורוב המטופלים עוברים הליכים מורכבים ומפחידים של אשפוז וטיפולים פולשניים במהירות  בלי להספיק להפנים את הצורך בחשיבותו והשפעתו של האירוע על החיים אחרי.

     

    קראו עוד:

    יום הלב הבינלאומי: הדרך למניעת אירועי לב חוזרים

    כולסטרול והקשר למניעת אירועי לב

     

    צנתור. להתמודד עם השלכות האירוע (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    צנתור. להתמודד עם השלכות האירוע(צילום: shutterstock)

     

    אחרי הצנתור: הלם ואי הפנמת המצב הבריאותי

    המטופל הטיפוסי שמשתחרר מבית החולים מקבל בידו תוכנית טיפולית שכוללת לפחות 3-5 תכשירים חדשים שפרוסים על פני היום, וכן המלצות על מעקב אצל רופא משפחה ו/או קרדיולוג בקהילה והשתתפות בשיקום לב פעיל.

     

    אצל רוב המטופלים אירוע מלווה בתגובה של הלם ראשוני שנמשך תקופה שונה בהתאם לפרופיל האישיותי של כל אחד ואחד.

     

    בסקר האחרון של התקפי לב בישראל בשנת 2018, שנערך אחת לשנתיים על ידי החוג לטיפול נמרץ לב באיגוד הקרדיולוגי בשיתוף עם איגוד אחיות טיפול נמרץ בישראל (יו״ר עפרה רענן) גילינו שכרבע מהמטופלים באשפוז הרגישו חרדה ודאגה בזמן האשפוז, 27% מהמטופלים חשבו שלאוטם לא תהיה השפעה או תהיה השפעה מועטה על חייהם וכ-31% חשבו שהמחלה תמשך לזמן קצר או קצר מאד.

     

    הממצאים האחרונים מטרידים כי מעידים על אי הפנמה על ידי חלק ניכר מהמטופלים שאוטם שריר הלב הוא סימן למחלה כרונית הדורשת טיפול לכל אורך חיי המטופל (הנתונים באדיבות פרופ׳ פרידה דה קייזר והחוג לטיפול נמרץ לב – יו"ר ד"ר זאזא יעקבישוילי, מזכיר ד"ר רואי בייגל).

     

    היות שאירוע לבבי חוזר בכשליש מהמקרים אחרי אוטם הראשון, יש חשיבות רבה לתוכנית מובנית למעקב וטיפול אחרי אירוע לב שבדרך כלל מערבת מספר גורמים כאשר המטופל הוא במרכז: רופא משפחה, קרדיולוג מטפל, אחות במרפאה, יועץ תזונאי, מדריך פעילות גופנית, לעיתים גם פסיכולוג ומה שלא פחות חשוב תמיכה של הסביבה הקרובה - משפחה וחברים.

     

    5 כללים שעוזרים להפחית סיכוי לאירוע לב חוזר:

    1- ליטול את התרופות;

    2- להיות במעקב רפואי מסודר (קרדיולוג ורופא משפחה);

    3- להשתתף בתוכנית שיקום הלב;

    4- לטפל בגורמי הסיכון (הפסקת עישון, הורדת רמות כולסטרול, טיפול ביתר לחץ דם, איזון סכרת);

    5- לקבל תמיכה (לשתף את המשפחה, חברים ומחלימים אחרים בהתקדמות בדרך חזרה לחיים מלאים).

     

    כל טיפול תרופתי סטנדרטי שניתן אחרי אירוע לב נבדק במחקרים רבים ומגובה בצורה מדעית בהמלצות איגודי לב בינלאומיים וישראליים. התרופות עוזרות לאזן גורמי סיכון, כגון יתר לחץ דם, סוכרת, יתר כולסטרול ולשמור על דם "דליל" יותר על מנת למנוע אירוע עתידי של אוטם.

     

    למטופלים ובתהליך טיפולי ישנם יעדים טיפוליים שהעמידה בהם יכולה להוריד בצורה משמעותית תמותה והישנות של מחלה כלילית חריפה וסיבוכיה.

     

    להקפיד על שינוי אורח החיים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    להקפיד על שינוי אורח החיים(צילום: shutterstock)

     

    היעדים אחרי אוטם שריר הלב

    (יש לקחת בחשבון שההמלצות הינן כלליות והנך צריך לוודא עם הרופא שלך את היעד האישי שלך בטיפול):

     

    1- לשמור על לחץ דם תקין (לרוב המטופלים נכון יהיה לשמור על לחץ דם סיסטולי 130 ממ״כ ופחות ולחץ דם דיאסטולי – 80 ממ״כ ופחות);

    2- לשמור על רמת כולסטרול נמוכה בלפחות 50% מרמת הכולסטרול אשר הייתה לפני אוטם שריר הלב, ולשאוף לרמת הLDL-C "הכולסטרול הרע" פחות מ-70 מ"ג לדצ"ל, אפילו באזור 50 מ"ג לדצ"ל לפי מחקרים אחרונים);

    3- לשמור על רמת סוכר תקינה בדם (בצום בטווח של 140-180 מ"ג לדצ"ל) ומדד של המוגלובין מסוכרר HBA1C פחות מ 7.0;

      

    לאחר אירוע לב, הרוב המכריע של המטופלים יקבלו שני תכשירים ממשפחת נוגדי טסיות. שילוב זה נמשך לרוב לתקופה של שנה. בגלל שהסיכון לאירוע לב חוזר אמנם קטן אחרי שנה, אך לא נעלם לחלוטין. בחלק מהמקרים בהתאם לפרופיל סיכון של המטופל, רופא קרדיולוג יכול להמליץ על המשך טיפול משולב לדילול דם במינונים נמוכים יותר.

     

    מרכיב מאד חשוב "בתפריט" המטופל אחרי אוטם שריר הלב הוא תכשירים שמורידים כולסטרול. מידע רב שנצבר בתחום מוכיח שככל שנוריד יותר את רמת הכולסטרול כך נקטין סיכון לאירוע לב חוזר.

     

    לעיתים, ברחבי הרשת ובעיתונות הפופלרית יש גלים של מתקפות חמורות ולא מוצדקות על קבוצת תרופות מסוימת. לכן אם יש חשש מכל תופעת לוואי שעשויה להיות קשורה לתרופה כלשהי, יש להתייעץ עם רופא המשפחה ו/או קרדיולוג לפני שעושים כל שינוי בטיפול התרופתי.

     

    בעשור האחרון הוכח ששימוש בסטטינים עוצמתיים יכול לשפר תוצאות טיפוליות בחולים אחרי אוטם שריר הלב. מחקר עדכני שבדק השפעת שילוב של סטטינים עם תכשיר ממשפחת מעכבי ספיגת כולסטרול הוכיח שירידה נוספת ברמת הכולסטרול לרמה סביב 50 מ"ג/דצ"ל מפחיתה עוד יותר את הסיכון ללקות באוטם חוזר.

     

    יעילות התרופות להורדת כולסטרול (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
    יעילות התרופות להורדת כולסטרול(צילום: shutterstock )

     

    התרופות החדשות לטיפול יעיל

    מזה שנתיים נוספו "לארגז הכלים" של קרדיולוגים גם תרופות חדישות – נוגדנים לקולטן PCSK9¬- שניתנות בזריקות פעמיים בחודש. התרופות הללו גרמו להורדת כולסטרול לרמות שלא היכרנו מקודם – 20-30 מ"ג/ד"ל ובמעקב יחסית מצומצם של מספר שנים לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות.

     

    לכן היום, כל הנושא של הורדת רמת כולסטרול עובר ריענון לכיוון העצמת הטיפול והורדת רמת היעד של הכולסטרול "הרע" ( LDL-C). לפיכך, התרופות החדשות מקבוצת ה-PCSK9 מהוות תוספת לספקטרום הטיפולי ובשורה למטופלים הנמצאים בסיכון גבוה למחלות קרדיווסקולריות שאינם מגיעים לערכי המטרה המומלצים עבורם בעזרת הטיפולים הקיימים כיום.

     

    תרופות נוספות שניתנות לרוב המטופלים אחרי אוטם לבבי הינן חוסמי ביטא. תרופות מקבוצת מעכבי ACE מורידות תמותה גם כן אחרי אוטם שריר הלב ומומלצות לרוב המטופלים במיוחד עם תפקוד ירוד של חדר שמאל.

     

    בשנים אחרונות ישנן התפתחויות חשובות בתחום הסכרת ומתברר שלמטופל לאחר אוטם שריר הלב חשוב לא רק להוריד את רמת הסוכר בדם, אלא גם בעזרת איזה תכשיר עושים זאת.

     

    הפסקת עישון וביצוע פעילות גופנית

    הדרך הטובה ביותר להשיג שינוי התנהגותי כזה אצל מרבית האנשים עוברת דרך מכונים לשיקום הלב. למרות היעילות המוכחת של שיקום לב פעיל לאחר אוטם שריר הלב (ירידה בתמותה מעל 25% ומניעת אוטם חוזר) לצערנו רק 25-30% מהמטופלים מגיעים לקבל טיפול כה חשוב עקב סיבות מגוונות, בין השאר זמינות יחסית נמוכה של שירות זה וגם עקב אי התמדה ותובנה לקוייה לגבי חשיבות הטיפול.

     

    האיגוד הקרדיולוגי והחוג לטיפול נמרץ לב משקיעים מאמצים רבים לניטור תחלואה ותמותה אחרי אוטם שריר הלב בארץ באמצעות ביצוע סקרים תקופתיים. הסקר האחרון מלמד שבחודשים מרס-אפריל השנה, בכל בתי חולים בארץ, אושפזו 1778 מטופלים עם אבחנה של אוטם בשריר הלב.

     

    20% מהמאושפזים היו נשים, רובם (57%) היו בקבוצת הגיל 30-70. להבדיל מסקרים קודמים, 86% מהמטופלים עם אבחנה של אוטם מתאשפזים במחלקות הקרדיולוגיות, כאשר 12% עדיין נמצאים בפנימית בתור מחלקה הראשונה. למרות הסיכון של מוות פתאומי במהלך אוטם שריר הלב 40% מהמטופלים עדיין פונים לבתי חולים בכוחות עצמם (תוך נהיגה עצמית המהוה סיכון עצום לסביבה). רק 40% מפונים באמבולנסים של טיפול נמרץ.

     

    הנתונים ראשוניים ועדיין לא כוללים תמונת מצב שנקבל בהמשך ממד״א וקופות החולים לגבי המשך מעקב וטיפול בחולים.

     

    בישראל 95.5% מהמטופלים לאחר אוטם שריר הלב שורדים במהלך 30 יום לאחר האירוע, רובם נותרים עם נזק קטן או בינוני לשריר הלב. ניתן יהיה לשפר גם הישרדות לתקופות ארוכות יותר בסבירות גבוהה אם מתמידים בכללי התנהגות, תזונה וטיפול תרופתי אשר מומלצים על ידי רופאים.

     

     

    ד"ר זאזא יעקבישוילי הוא יו"ר החוג לטיפול נמרץ לב באיגוד הקרדיולוגי הישראלי, מנהל המערך לקרדיולוגיה במחוז תל אביב יפו של שרותי בריאות כללית

     

     

    בשיתוף חברת סאנופי

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    למנוע חזרת אירוע לב
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים