שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    סערת הדו"ח הקשה על מוכנות צה"ל למלחמה: "היו הפקרות, רשלנות ותרבות לא ראויה"
    בתגובה לממצאים המדאיגים שהציג נציב קבילות החיילים הורה הרמטכ"ל איזנקוט לבדוק את הטענות, אבל בצבא מתעקשים: "הכשירות והמוכנות ללחימה גבוהות". מנגד טוענים בסביבת מגיש הדו"ח: "הוא לא היה מעז לצאת בביקורת שכזאת מול המערכת אם לא היה תפור בהוכחות"

     

    גדי איזנקוט (צילום: יריב כץ)
    הרמטכ"ל איזנקוט(צילום: יריב כץ)

    צה"ל יבחן את טענות נציב קבילות החיילים : צוות בראשות מבקר צה"ל תא"ל (מיל') אילן הררי ואלוף (מיל') אבי מזרחי, לצד קצינים נוספים במילואים, יבדוק את הטענות שהועלו בדו"ח הקשה שחיבר נציב קבילות החיילים (נקח"ל) במשרד הביטחון, אלוף (מיל') יצחק בריק, שהועבר בחודש האחרון לוועדת חוץ וביטחון בכנסת ולשר הביטחון אביגדור ליברמן. בדו"ח, שמתפרס על פני 250 עמודים, הוצגו מאות מסמכים מדוחות ביקורות פנימיים ועדויות של קצינים מדרגות שונות, שחושפים ליקויים חמורים במוכנות צה"ל למלחמה, בדגש על זרוע היבשה.

     

    בצה"ל עדיין טוענים שהצבא דווקא נמצא ברמת המוכנות הגבוהה זה שנים, אבל בתגובה טוענים מקורבים לנקח"ל: "הוא לא היה מעז לצאת עם דו"ח כזה מול המערכת החזקה ביותר אם לא היה תפור בהוכחות. בוועדת חוץ וביטחון יודעים את גודל הברוך. יורים לביטחון ברגל ומנסים להרוג את השליח". על פי הודעת דובר צה"ל מהיום (ד'), הרמטכ"ל גדי איזנקוט הורה על קיום הבחינה לאחר התייעצות עם מפקד זרוע היבשה, אלוף קובי ברק.

     

    בריק כבר רמז על העתיד לבוא בדו"ח השנתי שהציג בחודש יוני השנה. הבעיה העיקרית בדוחות של מבקרי צה"ל ומערכת הביטחון היא שהם מוסתרים מהציבור ולא מתפרסמים, גם לא חלקיהם שאינם מסווגים. דו"ח נקח"ל המדובר כולל 15 נושאים שונים שלפי גורמים שקראו אותו מעידים על פער גדול ומדאיג בין הצהרות צה"ל על רמת מוכנות טובה למלחמה, לבין המצב בשטח בפועל.

     

    הדו"ח כולל פערי מוכנות בימ"חים, בציוד הלחימה בחלק מהחטיבות, בעיקר במילואים, באמצעי תקשורת חדשים שלא הוטמעו בכל היחידות, בחוסרי התאמה בין שטחי האימונים לתכניות האופרטיביות ועוד.

     

    מצה"ל נמסר הבוקר כי הבחינה תיערך במסגרת הביקורות שמקיים מבקר צה"ל, בשקיפות ותוך שיתוף פעולה של כלל היחידות: "הרמטכ"ל ציין כי מוכנות צה"ל וכשירותו ללחימה ולניצחון גבוהות, ועם זאת רואה ומוצא חשיבות לבחון טענות שמועלות, באופן מקצועי ובכלי הביקורת הרוחביים והמעמיקים המצויים בידי גורמי הביקורת הרשמיים ובהם גם מבקר צה"ל".

    סיום קורס לוחמות מפקדות טנקים (צילום: דובר צה
    צה"ל: התקציב השקלי של זרוע היבשה הושווה לזה של חיל האוויר(צילום: דובר צה"ל)

    הרמטכ"ל הנחה כי הדו"ח הראשוני יוצג לעיונו בתוך 45 ימים. עוד קודם להחלטה, בחודש האחרון מסר הרמטכ"ל דו"ח משלו לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת ולשר הביטחון, ובו חתם על רמת כשירות ומוכנות טובות של צה"ל - גבוהות יותר משהיה הצבא, בעיקר בקרב כוחות היבשה, לפני חמש או עשר שנים.

     

    בצה"ל הודפים את רוב טענות נקח"ל, שמסיים בשנה הקרובה כהונה בת עשור, וציינו כי אין בידיו כלים למדוד את רמת הכשירות של הצבא. לפי הצבא, הרמטכ"ל הורה כבר בתחילת כהונתו להסיט תקציבים פנימיים כדי להשוות את התקציב השקלי של זרוע היבשה לזה של חיל האוויר.

     

    בנוסף, כמות האימונים בקרב יחידות היבשה הסדירות גדלה דרמטית ומהשנה האחרונה - לראשונה זה שני עשורים - מדובר על 50% ימי אימון ו-50% ימי תעסוקה מבצעית בשנה.

     

    בצה"ל הצהירו כי הרמטכ"ל ביסס עוד יותר את גישתו הדיפרנציאלית ל"כשירות מבדלת": השקעה מרבית תוך עדיפות גבוהה לאוגדות החוד הסדירות שייכנסו ראשונות לתמרון במלחמה, ומתן משאבים רבים קודם כל להן - מכלי רכב משוריינים חדישים כגון נגמ"שי נמ"ר או טנקי מרכבה סימן 4 מעיל רוח, דרך ציוד אישי מתקדם יותר ללוחם ועד לאימונים מורכבים ועתירי שיתופי פעולה בין זרועיים.

     

    לפי גישה זו, חטיבות מילואים מקבלות פחות משאבים מאשר יחידות כגון גולני או נח"ל, ועדיין, לפי צה"ל, אוגדות המילואים נמצאות כיום ברמות כשירות גבוהות בהרבה מאשר היו לפני כעשור.

     

    יחד עם זאת, גישה זו הביאה לכך שחטיבות מילואים מסוימות שאמורות לתמרן במלחמה לא מחוברות למשל למערכת השליטה ובקרה (שו"ב) הצה"לית החדשה ולטכנולוגית צי"ד. כמו כן, בחלק מחטיבות המילואים כמעט לכל מפקד שני אין אמצעי לראיית לילה, בעוד שבחטיבות חי"ר סדירות מדובר על בין 80% ל-100%.

    פריסה פריסת כוחות שריון ארטילריה טנק טנקים גבול רמת הגולן סוריה צה
    צה"ל מתעקש: 50% אימון ו-50% תעסוקה מבצעית(צילום: דובר צה"ל)

    לפי צה"ל אכן יש פער בסוגיית כוח אדם לתפקידים תומכי לחימה דוגמת נהגים או מש"קי תקשוב וחימוש בגדודים, אך בניגוד לטענות נקח"ל, מדובר בחוסר של עד 10% בתפקידים אלה, ובצבא עמלים לתקן את המצב.

     

    עוד טענו בצה"ל כי במסגרת תוכנית רב-שנתית הושקעו בשיפור הימ"חים 270 מיליון שקל (מתוכם כבר 217 מיליון הועברו "לשטח"), וכי יותר ויותר כוחות מתאמנים בשלוחה של בסיס צאלים שנפתחה בבסיס אליקים בצפון ובמתקן חדש ללחימה בשטח בנוי שהוקם ברמת הגולן.

     

    "על דו"ח המוכנות החדש חתום הרמטכ"ל. הוא מפורט, מוצגים בו נתונים מוחלטים, גם על מלאי החימושים המדויקים בצה"ל שנמצאים בשיא מאז ומעולם", אמרו בצה"ל. "ליחידות יש זה כשלוש שנים תוכניות אופרטיביות חדשות ומעודכנות. לצבא יש תכנית רב-שנתית מסודרת שלפיה הוא מתנהל ומתוקצב כפי שלא היה מאז 2007".

     

    עוד לפני הודעת צה"ל הבוקר קראו בסביבת בריק להקים ועדת חקירה על כל נושא שהוצג בדו"ח הנציב: "מקורו של כל נושא שהוצג הוא בהפקרות, רשלנות ותרבות ארגונית וניהולית שאינה ראויה. הדו"ח מבוסס על אלפי עדויות ודוחות ביקורת פנימיים. בצבא לא עסקו בדו"ח ולא הציגו תוכנית עבודה מסודרת לטיפול בליקויים. 'הכל נשאר בבית', ליקויי הביקורת לא מגיעים לקבינט. נקח"ל לא היה מעז לצאת עם דו"ח ביקורת שכזאת מול המערכת החזקה ביותר אם לא היה תפור בהוכחות ובתום תהליך ארוך. בוועדת חוץ וביטחון יודעים את גודל הברוך. יורים לביטחון ברגל ומנסים להרוג את השליח במקום לטפל בבעיה".

     

    בצה"ל הדגישו כי דו"חות מבקרי צה"ל ומערכת הביטחון מוגשים לוועדת החוץ והביטחון ולקבינט, ונערכים בהם דיוני מעקב וטיפול. עוד ציינו בצבא כי מערכת השליטה ובקרה צי"ד מבצעית כבר ברוב יחידות הצבא, לרבות חלק ניכר מחטיבות המילואים, והיא חיזקה משמעותית את ניהול הקרב בתמרון בכל רמות המפקדים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים