הערעור התקבל: פעיל נגד פינוי עמונה הורשע בהסתה לאלימות

כתובות נאצה בבית הכנסת בעמונה, פברואר 2017(צילום: אלכס קולומויסקי)

בפברואר 2017 פינה צה"ל מתנחלים שהתבצרו במאחז. הפינוי הפך אלים בשלביו האחרונים - לאחר שעשרות נערים שאינם בני היישוב התבצרו בבית הכנסת במקום. 17 שוטרים נפצעו במהלך פינוי המבנה, וגם כמה מהמתבצרים נפצעו. על קירות בית הכנסת נמצאו ציור של צלב קרס וסיסמאות נאצה, כגון "ציונים חכו עוד יבוא יום", "ציונאצים", "סרבו פקודה ותינצלו מהגיהנום, "נקמת ארץ ישראל", "מוות לציונים" ו"משטרת ישמעאל".

(צילום: AP)

(צילום: AFP)

(צילום: אלכס קולומויסקי)

(צילום: רויטרס)

פינוי עמונה, פברואר 2017(צילום: אלכס קולומויסקי)

על פי כתב האישום, עובד פרסם בקבוצות הוואטסאפ קריאות אלימות ועודד מעשי אלימות לקראת פינוי ההתנחלות: "בעמונה הזו צריך שיהיו פצועים - אך ורק מהצד של הציונאצים הארורים". עוד כתב: "אסור להראות לציונים הארורים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים בלי שזה יעבור בשתיקה". הוא אף צירף תמונה של דגל ישראל, עליו רובה מסוג עוזי ותחתיה כתב "ננקום ללא רחם".

לקראת הפינוי קרא מטה המאבק של עמונה שלא להפעיל אלימות כלפי המפנים. אך עובד התנגד לכך וכתב: "מטה עמונה הודיעו שהפינוי יעבור בלי שום דבר שהוא מעבר לנוכחות במקום, ואפילו אם מכים בנו לא להחזיר, וכל מי שלא בראש הזה – שיעזוב. להבנתנו למאבק בצורה זו אין סיכוי להציל את עמונה, וגם לא ליצור טראומה לפינויים הבאים ח"ו (חס וחלילה). לפיכך אנו קוראים לכולם – צאו משם, הפסיקו לעזור להם וקחו אתכם את כל מי שמוכן לשמוע. המטרה היא לדחוף אותם לרדת מהאמירה הזאת, ולחזור לגישתם המקורית והבריאה. מראות אנשים נלקחים בבכי כבר היו לנו בגוש קטיף – זו לא הדרך. בתקווה לחזור כמה שיותר מהר, ולהשתתף יחד עם התושבים, מוסרי הנפש, בהצלת עמונה".

לאחר שנאשם בהסתה לאלימות, זוכה עובד בבית משפט השלום ביוני 2017, אך הפרקליטות ערערה על ההחלטה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהגישו עו"ד ארז פדן ועו"ד אור גבאי מפרקליטות מחוז ירושלים, והרשיע אותו. כעת ייגזר דינו של עובד בבית משפט השלום בעיר. 

בפסק הדין כתבה השופטת מאק קלמנוביץ' כי "מבחינת תוכן הפרסום, יש בדבריו של הנאשם קריאה ברורה לפעולה - לא לעבור בשתיקה, להילחם עד טיפת הדם האחרונה, לגרום לכך שיהיו פצועים בצד השני, לנקום. הטקסט מנוסח באופן המעודד מעשי אלימות".

בנוסף קבעה: "קיימת סכנה מוגברת בהפצת מסרים של קריאה לאלימות ברשתות חברתיות דוגמת וואטסאפ, כתוצאה מאפשרות ההפצה הוויראלית – היכולת להעביר כל ידיעה בלחיצת כפתור, והעובדה שהדבר אף נהוג ומושרש ונעשה בדרך שגרה". 

בשנת 2014 נידון עובד לשנת מאסר לאחר שנקבע כי עמד מאחורי פעולת "תג מחיר" וריסוס כתובת נאצה בבניין מגוריה של חגית עופרן, פעילת "שלום עכשיו". אז דווח כי תלוי ועומד נגדו גם אישום בגין איומים על ראש הממשלה. הוא שלח מכתב ללשכתו מבית הסוהר רימונים ובו גידופים, איומים ואזהרה לבל ישחרר מחבלים. "אם יתבצע שחרור מחבלים ערבים, מזוהמים, מטונפים או כמו שאתה קורא לה 'מחווה', מישהו ייפגע", כתב. "אני מבטיח שמישהו ייפגע, אתה תהיה הראשון".