מנהל המחלקה שממשיך ללמוד כדי להיות רופא טוב יותר
כשהוא עבר מזמן את גיל 60 ועם לוח זמנים עמוס כסבא ומנהל מחלקת ילדים בבית החולים לניאדו מחליט ד"ר יעקב שכטר לחזור שוב ושוב לספסל הלימודים, "אין גיל שאי אפשר", הוא משתף בטור אישי "אני מאמין שהלימודים הופכים אותי לרופא ולאדם טוב יותר"
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
שמי ד"ר יעקב שכטר ואני מנהל את מחלקת הילדים בבית החולים לניאדו מזה כ-20 שנים. את גיל ה-60 עברתי מזמן ואני נשוי לליאורה, רופאה שעוסקת בטיפול בכאב. לנו 4 ילדים, 2 נכדים והשלישית בדרך.
לדבריה של אימי, בחרתי במקצוע רפואת הילדים עוד כשהייתי בגן. תמיד חלמתי ואמרתי שאהיה רופא ילדים. דבקתי בחלום עד שהגשמתי את המטרה ואני עוסק גם במחלות ריאה בילדים.
עוד במדור 60 פלוס:
הנשים שבגיל 50 גילו את הים - והתאהבו
אמן הפופ-ארט בן ה-80 שלא ידע שהוא כזה
בגיל 70: כך שומרים על אהבה 50 שנה
לאורך המסלול בעבודתי עשיתי הרבה מאוד השתלמויות מקצועיות כולל תואר ראשון במינהל רפואה מיד כשקיבלתי את ניהול המחלקה, לפני 20 שנה, ובשנים האחרונות הרגשתי שוב צמא ללימודים נוספים. זה התחיל בהשתלמות בנושא משפט וספרות שאני כבר משתלם בשנה השלישית בנושא וזה המשיך בזה שעשיתי קורס מנטורים למנהלי מחלקות של ההסתדרות הרפואית והבנתי שככל שאתה מוסיף ידע אתה מוסיף יכולת.
אחרי כל כך הרבה קורסים שעשיתי הרגשתי שאין סיבה שלא אצליח לעשות תואר שני. והצמא לידע בער בי מאוד. אז ניגשתי ללימודי תואר שני במינהל מערכות בריאות באקדמית נתניה.
במקביל, פיניתי גם זמן לתחביב, עשיתי קורס סקיפרים ומזה כ-10 שנים פעם בשבוע שאני שט. אני מאמין מאוד שכל הדברים הללו נותנים לי את האופציה להגיע כל יום לעבודה עם יכולות מחודשות.
עולם הרפואה איננו פשוט, הוא מחייב שירותיות, מקצוענות, ערנות, רגישות מאוד גדולה ויכולת להתמודד עם סיטואציות של לחץ ומקרים לא פשוטים. ריבוי הידע האופקים ושילוב תחביב שמרחיב את הדעת, בסופו של דבר, לתחושתי האישית, זה עושה אותי לרופא טוב יותר שיכול לתת שירות גם מקצועי וגם אנושי לילדים חולים מידי יום ולמנוע או להוריד את אפשרות השחיקה בעבודה למינימום.
כמובן שכל זה לא היה אפשרי לולא הזוגיות הטובה עם אשתי אשר משלימה אותי בהרבה מאוד תחומים והמשפחה שיצרנו יחד שתומכת מאוד ומשתדלת להיות שותפה בכל.
מזה 30 שנה שאני עובד בבית החולים לניאדו בו התחלתי כרופא בכיר וסגן מנהל מחלקה ולפני 20 שנה ירשתי את מנהל המחלקה ד"ר מרדכי שרייבר שנפטר באופן פתאומי ממחלה ומאז מפעל החיים שלי הפך להיות מחלקת הילדים בבית החולים. אני מאמין שבכל גיל צריך להרחיב את הידע ולכן גם סגניתי עוסקת בגולף ועוד ועוד. זה מעשיר יכולות ונותן כלים להתמודד עם היום יום.
השנתיים בהן למדתי לתואר השני במינהל מערכות בריאות באקדמית נתניה היו מאתגרות מאוד ומהנות. בני כיתתי היו ברובם בני חצי מהגיל שלי, צעירים ונמרצים ואני הקפדתי לספר להם בדיחות. מהבחינות לא התרגשתי כלל, אולי כי הגיל עושה את שלו ואולי גם הניסיון והמחשבה שכשאתה נהנה- אתה עושה דברים בקלות.
אין ספק שלא פשוט לנהל שגרת עבודה אינטנסיבית, חיי משפחה ונכדים, תחביבים וגם תואר שני. את לימודי הרפואה סיימתי לפני המון שנים וכיום, גם בגילי, אני מאמין על אף הכל – שהכל אפשרי. הגיל הוא רק סטיגמה, כל עוד אני בריא אני כשיר לעשות הכל. מבחינתי "הסוד" הוא להגיד שיש זמן להכל! לחלק את הזמן נכון ולתת ולהקדיש זמן למה שחשוב לכם באמת. אני לוקח על עצמי לבצע כל מטלה ב-120 אחוז וזה נותן לי כוחות להמשיך.
צפו בוואנג דשון, שחקן, יוצר ואומן שקיבל את עבודת דוגמנות המסלול הראשונה שלו בשבוע האופנה בסין - כשהוא בן 79, וכבש בסערה את המסלול ורשת האינטרנט. "גיל מבוגר זה לא תירוץ להפסיק לנסות", הוא אומר
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
לפנייה לכתב/ת 
