שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אחרון השאנסונרים: פרידה משארל אזנבור
    במשך שלושה דורות שארל אזנבור ליווה את מאזיניו ולא חשב לרגע על פרישה. הוא מכר מיליוני אלבומים, עבד עם מיטב המוזיקאים - מאדית פיאף ועד פרנק סינטרה, ומינף את כוחו לעבודה הומניטרית. הוא היה זמר, פזמונאי ושחקן - אמן צרפתי מחד ולוחם נצחי למען הארמנים מאידך. "שרתי עד שגרוני ניחר", כתב על עצמו השאנסונר האגדי שהלך לעולמו

    אחרי תשעים ואחת שנים של הופעות, אתמול (ב') הלך לעולמו שארל אזנבור בגיל 94. אין צורך לשפשף את העיניים, החשבון נכון, הוא החל להופיע כשהיה בן שלוש. מותו של אזנבור - אחד מגדולי זמרי השאנסון – הוא סיומה של תקופה ואם תרצו סגנון מוזיקלי ששלט בצרפת ובעולם הדובר צרפתית עד שנות השישים וברבות השנים המשיך וקנה לו אוהבים בעולם כולו.

     

    שארל אזנבור (צילום: Martin Beck)
    שארל אזנבור שהלך לעולמו בגיל 94(צילום: Martin Beck)

    שארל אזנבור בהופעה בישראל מבצע את SHE    (צילום: חי שלום)

    שארל אזנבור בהופעה בישראל מבצע את SHE    (צילום: חי שלום)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אזנבור החל את דרכו כזמר וכמחבר שירים - הוא העדיף להזדהות כ"מחבר שירים שגם שר אותם מדי פעם" בתקופה שבה מוריס שבלייה, שארל טרנה וכמובן אדית פיאף היו השמות הגדולים של הז'אנר. חלקו אתו את עולם השאנסון הצרפתי איב מונטאן, ז'ורז' ברסאנס, ז'ק ברל, ז'ילבר בקו ומקצתם גם שרו את השירים שחיבר.

     

    הוא נולד בפריז במאי 1924 תחת השם שאהנור וארנה אזנבוריאן, למשפחה שהצליחה להימלט מהטבח של התורכים בעם הארמני. בביקוריו כאן (הוא הופיע בארץ פעמים רבות ואף קיבל מדליית הוקרה מהנשיא רובי ריבלין) נדרש לכך שישראל לא הכירה מעולם בטבח העם הארמני כשואה או רצח עם. בארמניה תמיד נחשב לגיבור לאומי שם ניצב פסל בדמותו ומוזיאון קרוי על שמו. הזהות הדואלית כצרפתי מחד ולוחם נצחי למען הארמנים מאידך, באה לידי ביטוי בהודעה שפרסם נשיא צרפת עמנואל מקרון עם מותו: "שרל אזנבור, צרפתי בכל נימי נפשו, מחובר לשורשיו הארמנים, ומוכר בכל העולם, האיש שליווה את רגעי השמחה והצער של שלושה דורות".

     

    שארל אזנבור (צילום: Reg Lancaster/GettyimagesIL)
    "ליווה את רגעי השמחה והצער של שלושה דורות"(צילום: Reg Lancaster/GettyimagesIL)

    בעידן שבו רוב האמנים מסוגו כבר פרשו, הדברים נכונים במיוחד. אזנבור המשיך למלא אולמות ברחבי העולם, וסיפר בשפתו וקולו - שנסק מעלה והשתבח בשני העשורים האחרונים - על שמחה ואהבה עצובה. הוא היה טרובדור עבור אלפי מאזינים ששרו את שיריו מבלי להחסיר מילה. והוא מעולם לא העלה בדעתו לפרוש, "אנחנו הארמנים," אמר בריאיון," נוטים לחיות שנים רבות, ובדרך כלל מגיעים למאה שנה". בעוד שש שנים היה מגיע לגיל הזה ומכל מקום הוא לא הפסיק לתכנן תוכניות גם בגילו המופלג. בקיץ הקרוב אמור היה להגיע לישראל ולהופיע גם בשוויץ ובצרפת במסגרת סיבוב הופעות נוסף.

     

     שארל אזנבור מבצע את La Boheme

    שארל אזנבור, אדית פיאף ואדי קונסטנטין (צילום: Keystone/GettyimagesIL)
    שארל אזנבור, אדית פיאף ואדי קונסטנטין(צילום: Keystone/GettyimagesIL)

    הוא נזכר כשאנסונר אגדי אבל שר בשמונה שפות, אפילו ביידיש. הוא חיבר מעל 1,200 שירים, ומכר מעל ל-180 מיליון אלבומים מאז יצא לאור אלבומו הראשון ב-1953. אזנבור לא היה רק מוזיקאי, אלא גם שחקן והשתתף ביותר מ-60 סרטים. אחד הנודעים שבהם היה "תירו בפסנתרן" סרטו של פרנסואה טריפו, שנמנה עם ראשוני סרטי הגל החדש הצרפתי. סרט אחר שבו השתתף "תוף הפח" על פי ספרו של גינטר גראס, זכה בפרס האוסקר. הוא זכה לאינספור פרסי הוקרה ורק לפני כשנתיים כוכב עם שמו נקבע בשדרת הכוכבים בהוליווד.

     

    כשברחו מהטבח הארמני, הוריו תכננו להגר לארצות הברית. משלא זכו באשרת כניסה לארץ המובטחת החליטו להשתקע בפריז. בגיל תשע שארל הצעיר התקבל לבית ספר למשחק וכעבור שנתיים כבר גילם את דמותו של המלך הנרי הרביעי כילד לצדם של כוכבי במה נודעים. "הזמרים הראשונים שהשפיעו עלי", סיפר פעם, "היו שארל טרנה שחיבר את שיריו בעצמו, מוריס שבלייה שהופעותיו היו מהוקצעות". את הנוכחות על הבמה למד משלושה זמרים - אדית פיאף הצרפתיה, קרלוס גרדל הארגנטיני, ואל ג'ולסון האמריקני.

     

    שארל אזנבור (צילום: Victor Blackman/GettyimagesIL)
    (צילום: Victor Blackman/GettyimagesIL)

     

    לימים חיבר שירים לחבריו איב מונטאן, לאו פֶרֶה, ז'ילבר בֶּקוֺ ואחרים. במשך שמונה שנים נמנה על פמלייתה של פיאף, חיבר לה שירים והיה שותף בהופעותיה. "הבאתי לה את עלומיי, את שגעונותיי והיא אהבה את הצד הג'אזי שבי. לא היה רומן בינינו", אמר בריאיון לפני כשלוש שנים, "לכן יחסי העבודה החזיקו מעמד זמן כה רב".

     

    בספרו האוטוביוגרפי הראשון "אזנבור" (הוא חיבר שניים במשך השנים) הוא מספר כי בתחילת דרכו היה לו קשה. "הופעתי במקומות קטנים, במועדונים של עובדי מפעלים ללא הצלחה. מנהל מועדון המולן רוז' שמע אותי שר במרוקו, והתלהב. כששבתי לפריז החלו ההזמנות לזרום. חזרתי לאמרגן בלגי שבשעתו הציע לי ארבעת אלפים פרנק למופע, אני רציתי שמונת אלפים. כשהוא פנה אליי שוב הוא כבר שילם לי שישה עשר אלף. מאמרגן אחר ביקשתי שכר גבוה מזה שקיבלה פיאף. 'בכמה גבוה יותר?' שאל האמרגן, 'בפרנק אחד', השבתי, 'רק כדי שאוכל להשוויץ שאני מרוויח יותר ממנה'".

     

     

    עם נשיא המדינה רובי ריבלין בביקורו בארץ (מארק ניימן/ לע"מ) (מארק ניימן/ לע
    עם נשיא המדינה רובי ריבלין בביקורו בארץ(מארק ניימן/ לע"מ)

    אזנבור בהופעתו בארץ (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    אזנבור בהופעתו בארץ(צילום: עידו ארז)

    שיריו של אזנבור לא תמיד היו לרוחו של השלטון. היו בהם שירים שיצאו להגנת הומוסקסואלים "לאיש אין זכות להחליט מה נכון ומה צודק בשבילי?" ואחרים כמו זה שסיפר על רומן של אישה מבוגרת ואיש צעיר נאסרו להשמעה בשנות החמישים בצרפת. בעמקי נשמתו תמיד נשאר ארמני - כילד ראה את אביו נשאר ללא פרוטה לאחר שהאכיל במסעדתו פליטים מארמניה וסייע בהסתרת יהודים, קומוניסטים ואחרים שנרדפו על ידי השלטון הנאצי ועוזריו בצרפת הכבושה. הרצון לעזור הוטבע בו כבר שם וכאשר כארבעים וחמישה אלף ארמנים נהרגו ברעש אדמה בארצם בשנת 1988, עמד אזנבור בראש מגייסי הכספים לטובתם והקים בארמניה ארגונים שמטרתם לסייע לעם הארמני.

     

    לאחר נפילת ברית המועצות כשארמניה הפכה למדינה עצמאית, הוענק לאזנבור מעמד של שגריר והוא היה גאה בו. הוא היה שגריר ארצו בשוויץ ושגריר בארגון התרבות של האו"ם ונהג לומר על כך "לא שאני מתרברב בהישגי אבל כבנו של מהגר, מצבי היה יכול להיות גרוע הרבה יותר".

    ליזה מינלי ושארל אזנבור (צילום: AP)
    עם ליזה מינלי ב-1987(צילום: AP)

    סטיבי וונדר ושארל אזנבור  (צילום: Francois Durand/GettyimagesIL)
    עם סטיבי וונדר ב-2010(צילום: Francois Durand/GettyimagesIL)

    "מה לא טוב בי? מה הן הפאשלות שלי?" הוא שואל בספרו האוטוביוגרפי, "הקול שלי? הגובה שלי? חוסר התרבות? החינוך? היעדר האישיות?", הוא ממשיך, "הקול שלי? אינני יכול לשנותו, כל מורי המוזיקה ופיתוח הקול שבהם נועצתי קבעו מפורשות שאסור לי לשיר. ובכל זאת שרתי עד שגרוני ניחר". במהלך הקריירה שלו הקליט אזנבור שירים רבים עם נבחרת מוזיקאים עולמית שכללה את פרנק סינטרה (רבים כינו אותו "סינטרה הצרפתי"), לוצ'יאנו פאברוטי, פלסידו דומינגו, סלין דיון, סטינג ואלטון ג'ון, ליזה מינלי שרואה בו מחשובי מוריה ועם הפסנתרן הקובני צ'וצ'ו ואלדס. בשנת 2010 הקליט עם כוכבי ראפ צרפתים שיר שההכנסות ממכירותיו נועדו לסייע לנפגעי רעידת האדמה בהאיטי באותה שנה.

     

    מה שמייחד את אמנותו של אזנבור שתישאר איתנו, הוא יכולת ההגשה, הסיפור. כל שיר קטן הופך מחזה, כך היה במשך מאות שנים בתרבויות השירה - ההגשה שהופכת את השיר למונולוג דרמטי, רך, נוקשה, אישי, הצהרתי, כואב או משעשע. אזנבור שלט במכמני המבע כפי שמעידים מאות השירים שלו, השותפויות השונות, המופעים וההקלטות.

     

    שארל אזנבור (צילום: AP)
    בטקס קבלת הכוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד(צילום: AP)

    אצלנו בבית אחד מכדורי ההרגעה תמיד היה צפייה בהקלטת האופרטה "העטלף" של יוהן שטראוס בביצוע בית האופרה האנגלי המלכותי ה"קובנט גארדן". ההקלטה משנות השבעים והמנצח עליה הוא פלסידו דומינגו. במערכה השנייה באופרה, בסצנת הנשף נהוג להזמין אמן אורח שאינו שייך לעלילת האופרה. באותה הפקה החליט בית האופרה להזמין את שארל אזנבור לעלות אל הבמה ולשיר את SHE שירו שניצב במשך חודש בראש המצעדים באנגליה. לימים חידש אותו אלביס קוסטלו כחלק מפסקול הסרט 'נוטינג היל' ומתי כספי נתן לו ביצוע עברי למילותיו של אהוד מנור. הרגע המרגש ביותר הוא בסיומו של השיר כאשר דומינגו המנצח מודה בתנועות ידיים ובהתרגשות אמיתית לאזנבור על ביצוע. מחוות אמנים שתענוג לצפות בה שוב ושוב.

     

    שארל אזנבור (צילום: J. Wilds/GettyimagesIL)
    (צילום: J. Wilds/GettyimagesIL)

    שארל אזנבור (צילום: Richard Krall/GettyimagesIL)
    (צילום: Richard Krall/GettyimagesIL)

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    הטבות למנויים
    מומלצים