שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טיפולים מאריכי חיים למחלות ריאה קטלניות
    מיליוני מבוגרים ברחבי העולם חולים במחלות חשוכות מרפא של הריאות. שני מחקרים חדשים שהוצגו לראשונה בכנס השנתי של איגוד מחלות הנשימה האירופאי בפריז הראו כי עם איבחון מוקדם, טיפול ופעילות יכולים החולים להאריך את חייהם. "אנשים שמחים שלא מדובר בסרטן", אמר פרופ' טובי מאהר מומחה עולמי שהשתתף במחקר "הם לא מבינים שמדובר במחלה קטלנית יותר שללא טיפול הם עשויים למות תוך 3 שנים, או פחות"

    הנתונים מדאיגים, ככל שאוכלוסיית העולם מזדקנת כך עולה מספר החולים במחלות קטלניות של הריאות. מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) היא המחלה הנפוצה שבהן, מדובר במחלה חשוכת מרפא ממנה סובלים כיום כ-11.7% מאוכלוסיית העולם ושכיחותה רק תגדל, על פי תחזיות ארגון הבריאות העולמי עד 2030 שיעור התמותה מהמחלה יעלה ב- 30% ו- COPD תהווה גורם התמותה השלישי בעולם.

     

    וזאת לא מחלת הריאות היחידה שמספר החולים בה צפוי לעלות, כיום כ-3 מיליון איש סובלים מ-IPF, פיברוזיס ריאתי אידיופתי, מחלת ריאות פרוגרסיבית וגם היא חשוכת מרפא. מאות חולים חדשים מאובחנים מידי שנה והמומחים סבורים כי מספר החולים גבוה יותר אולם הם מאובחנים בטעות כחולים של מחלות אחרות, ומקבלים טיפול שגוי.

     

    הסימפטומים של המחלה כוללים שיעול, דלקות ריאה וקוצר נשימה ההולך ומחמיר. מרביתם יחיו בין שנתיים לשלוש שנים מרגע האבחנה, ללא טיפול מתאים. על פי הערכות 1 מכל 100 מבוגרים מעל גיל 50 צפוי לחלות ב-IPF בעתיד.

     

    בכנס השנתי של איגוד מחלות הנשימה האירופאי, ה- ERS שנערך לאחרונה בפריז דנו רופאים וחוקרים מרחבי אירופה בנתוני התחלואה, מחקרים החדשים, מגמות טיפול ואיבחון מוקדם ובחשיבות של עליית המודעות למחלות הריאה השונות בקרב האוכלוסייה הכללית וקהילת רופאי המשפחה שהם הראשונים לפגוש חולים המתלוננים על שיעול מתמשך וקשיי נשימה.

     

    "העשור הממוצע לגילוי מחלת ה-IPF הוא העשור החמישי לחיים", אומר פרופ' יוחאי אדיר, מנהל מכון הריאות בבית החולים כרמל יו״ר האיגוד הישראלי למחלות ריאה שהיה בכנס בפריז. "עישון הוא אומנם גורם סיכון להופעת המחלה, אבל לא כל החולים עישנו בעברם. בדרך כלל אין סימנים ספציפיים ולכן המודעות למחלה חייבת לעלות".

     

    בגיל 53 רון, שמעולם לא עישן והיה ספורטאי, חלה ב-IPF

    רון פלווד מאנגליה הוא דוגמא לחולה IPF שעסק בפעילות ספורטיבית כל חייו, לא עישן ובגיל 53 בעקבות שיעול טורדני אובחן כחולה במחלה שמעולם לא שמע עליה. "עברו שנתיים מאז שניגשתי לראשונה לרופא בעקבות השיעול ועד שאובחנתי", הוא מספר במפגש בפריז "אחרי אינספור בדיקות והחלפה של לא מעט רופאים שטענו שמדובר באסטמה או בהתקררות, אובחנתי כחולה IPF והתחלתי טיפול שמאריך את חיי". 

     

    רון מספר שניהל חיים פעילים וספורטיביים, השתתף במרתונים, שחה, רכב על אופניים, שיחק כדורגל ובדימנטון ולפתע הרגיש שקשה לו לעלות במדרגות. ילדיו ואשתו התקשו להבין איך לפתע פעולות יומיומיות הופכות בעבורו בלתי אפשריות "אני עודדתי אותו להמשיך ללכת לרופאים, גם אחרי שאמרו לו שזאת סתם התקררות. הרגשתי שזה לא סתם", שיתפה מקסין אשתו של רון "והמצב החמיר מהר מאוד".

     

    "אנשים לא מבינים ש-IPF היא מחלה קטלנית יותר מכל סרטן", אמר פרופ' וים ווייטס, מומחה עולמי למחלות ריאה מבלגיה שהשתתף במפגש. "אני מרגיש כשאני יושב מולם ומספר להם שהם חולים ב-IPF שהם חשים הקלה שלא מדובר בסרטן אבל זאת טעות. אין מודעות למחלה בקרב האוכלוסייה וגם לא בקרב קהילת הרופאים. ובגלל שהסימפטומים דומים לסימפטומים של מחלת השפעת ו/או דלקת ריאות במקרים רבים האיבחון נדחה. דחייה שמסכנת חיים. כי בניגוד למחלות אחרות מי שיש לו IPF ימות ממנה, בסופו של דבר".

     

    פרופ' טובי מאהר, רופא, חוקר ומומחה עולמי למחלות הריאה מאנגליה סיפר על מפגש קצר עם חולה שאיבחונה התעכב "הגיעה אלי למרפאה בלונדון אישה בת-63 שבצילום הריאות שלה היה אפשר לראות פגיעה בריאה. בצילום שנלקח שבוע אחר כך, כשהיא הגיעה לביקור נוסף כבר אין ספק ולא צריך להיות מומחה בשביל לראות את הפגיעה המתקדמת, בהפרש של שבוע אחד. לצערי זמן קצר אחר כך היא נפטרה. חשוב להבין שמדברים על מחלות של הריאות כי כאשר ריאה נפגעת, היא לא יכולה להחלים והתפקוד בחלק הפגוע לעולם לא יחזור. אין דרך לרפא או לשקם ריאה מצולקת".

     

    IPF (מתוך הרצאתו של פרופ' טובי מאהר)
    הצילום הראשון משמאל ושבוע אחרי, הצילום השני מימין(מתוך הרצאתו של פרופ' טובי מאהר)

     

    "ההמלצה שלי היא להתחיל טיפול כמה שיותר מהר ולא לחכות, אולם רוב הרופאים והמטופלים מחכים". הוא אומר בצער "זאת גישה שמגיעה מתחום האונקולוגיה אבל כשמדובר בריאות המתנה היא קטלנית. הטיפול שיש כיום למחלה כאשר הוא ניתן באיבחון מוקדם מהאט את הפגיעה בריאה ומאפשר לחולים להמשיך בחייהם".

     

    חלק מהסיבות למחלה ידועות וחלקן עדיין נחקרות, אולם שני המומחים הדגישו כי הדעה שרק מעשנים סובלים ממחלות הריאה רחוקה מהאמת "אנחנו יודעים היום שיש למחלה קשר גנטי, שהיא גם קשורה להזדקנות הרקמות בריאות, הזדקנות שבאה עם הגיל ושיש קשר לזיהום סביבתי, כל זיהום, אבל נפגשתי גם עם חולים שחלו מבלי קשר לאחת הסיבות הנ"ל", הסביר פרופ' מאהר.

     

    להאט את התקדמות המחלה ב-50%

    פרופ' ווייטס ופרופ' מאהר לקחו חלק במחקר עולמי שתוצאותיו נחשפו בפריז ופורסם בנוסף ב- Lancet Respiratory Medicine. המחקר עסק בבטיחות וביעילות של טיפול ב-Ofev (נינטדניב) ב 734 חולי IPF במשך 68 חודשים.

     

    תוצאות המחקר הראו כי התרופה שינתה את המהלך הטבעי של המחלה על ידי האטת ההידרדרות אצל חולים שקיבלו מינון יומי יחיד במשך ארבע שנים. אצל חולים אלה בהשוואה לקבוצת הביקורת הואט קצב התקדמות המחלה ב-50% בטיפול ב Ofev. 

     

    "תוצאותיו של המחקר האחרון מתווספות לעדויות מחקריות כי טיפול ב-Ofev מספק יתרונות ארוכי טווח לחולים עם IPF", אמר פרופ' ברונו קרסטאני, החוקר הראשי של המחקר מבית הספר לרפואה באוניברסיטת פריז ומנהל המחלקה למחלות ריאות ומחלות ריאה נדירות בבית החולים "ביכט", צרפת.

     

    "IPF היא מחלה כרונית הדורשת טיפול ארוך טווח לכן, נתונים ארוכי טווח של בטיחות ויעילות במשך ארבע שנים של טיפול חשובים. עם נתונים חיוביים אלה רופאים יכולים להרגיש בטוחים שהמטופלים שלהם יכולים להפיק תועלת מנינטדניב בטווח הארוך".

     

    רון ומקסין לא היו צריכים את המחקר האחרון בשביל לדעת שהטיפול התרופתי שהגיע בעקבות האיבחון המוקדם מאריך את חייו של רון "נתנו לי בין 3 ל-5 שנים לחיות, הייתי הרוס, חשבתי שאני בלתי מנוצח", מספר היום רון כשהוא בן 57 "היום אני לומד לחיות עם המחלה ועם המגבלות. אני מטייל בעולם, עובד במשרה חלקית, בימים הקרים אני נמנע מלצאת בכדי לא להדבק במחלות אבל אני מרגיש טוב, נראה טוב ומחכה לשייט שהזמנו באפריל". "למדנו לא לתכנן הרבה זמן קדימה, ולהנות מהימים יחד" הוסיפה מקסין בחיוך.

     

    IPF (צולם במפגש עם רון ומקסין פלווד בפריז)
    רון ומקסין תומכים אחד בשני ולא מתכננים הרבה זמן קדימה(צולם במפגש עם רון ומקסין פלווד בפריז)

    בישראל: אין זכאות באיבחון מוקדם

    בניגוד למגמת הטיפול בעולם המערבי בישראל מצבם הבריאותי של חולי ה-IPF חייב להדרדר בשביל שיהיו זכאים לקבל את התרופה שמצויה בסל התרופות.

     

    "הבעיה בישראל היא שהתרופה מאושרת רק לחולים עם הפרעה משמעותית בתפקודי הנשימה כך שחלק מהחולים אשר אובחן להם IPF לא יכולים לקבל את הטיפול האנטיפיברוטי", אומר פרופ' אדיר.

     

    "זאת למרות שבמחקרים שעשו נראתה בצורה ברורה יעילות הטיפול והאטת התקדמות המחלה גם בחולים אשר מחלתם התגלתה בשלב מוקדם יותר. חולים אלו בישראל לא יכולים כיום להנות מהטיפול, וצריכים להמתין שמחלתם תתקדם עד שיוכלו לקבל את הטיפול התרופתי".

     

    רק בדיקת תפקודי ריאות מאבחנת COPD (צילום:shutterstock) (צילום:shutterstock)
    רק בדיקת תפקודי ריאות מאבחנת COPD(צילום:shutterstock)
     

    COPD בישראל: בירוקרטיה שמסכנת חולים

    בעוד שמומחי הריאות בעולם נלחמים לעלות את המודעות ל-IPF בקרב האוכלוסייה וקהילת הרופאים מחלת ה-COPD, מחלת ריאות חסימתית כרונית, מוכרת הרבה יותר בגלל שכיחותה הגבוהה, יחסית, בקרב מבוגרים בעולם ומספר חולים מפורסמים.

     

    מדובר במחלה פרוגרסיבית של בני 50 ומעלה המגבילה את זרימת האוויר אל תוך ומתוך הריאות, וכתוצאה מכך סובלים החולים ממנה מקשיי נשימה ומהגבלה ביכולתם לבצע פעילויות יום יומיות, אפילו בשלבים מוקדמים מאוד של המחלה. 50% מהחולים צפויים למות בתוך חמש שנים. הסימפטומים הם קוצר נשימה ושיעול וגורמי הסיכון למחלה הינם בעיקר עישון, זיהום אוויר וגורמים גנטיים. האבחנה של COPD מתבססת על בדיקת ספירומטריה של תפקודי הריאות אולם טיפול תרופתי מדוייק יכול לתת רק רופא מומחה ריאות, וכאן קיימת בעיה.

     

    "חולים מעשנים הלוקים במחלת ריאות חסימתית כרונית-COPD שסובלים מקושי נשימה ושיעול מגיעים ראשית לרופא המשפחה", מסביר פרופ׳ אורן פרוכטר מנהל מחלקת ריאות וטיפול נמרץ נשימתי במרכז הרפואי וולפסון, חולון.

     

    ״טיפול הבחירה הראשון בחולים הלוקים ב COPD הינו במרחיבי סימפונות כאשר טיפול בסטרואידים בשיאוף המהווה את עיקר הטיפול המניעתי בחולי אסטמה, מהווה רק קו שני בחלק ניכר מהחולים הלוקים ב COPD".

     

    "רופאי המשפחה, בשל העובדה שבהחלטת ועדת סל היסטורית מוגבלים במתן משאפים למרחיבי סימפונות משולבים במתן סטרואידים בשיאוף נאלצים ברוב המקרים לרשום לחולים טיפול זה שאינו טיפול הבחירה הראשון וכרוך גם בתופעות לוואי״.

     

    "החולים נדרשים להגיע למומחה ריאות בכדי שהוא יוכל לאבחן את המחלה על ידי בדיקת תפקודי ריאות, ולתת את הטיפול המתאים. ההמתנה כיום בישראל לרופא ריאות באזורים רבים בייחוד בפריפריה יכולה להגיע ל- כשלושה חודשים, זמן שעשוי לפגוע בחולים".

     

    חשוב לזכור כי גם כשמדובר ב-COPD את הנזק לריאה לא ניתן לרפא איך שיפור משמעותי בתפקוד הפיזי של החולים ועיכוב הידרדרות הפגיעה בריאה יצליחו לעשות פעילות גופנית וטיפול תרופתי.

     

    "פעילות גופנית היא חלק בלתי נפרד מניהול נכון של מחלת ה-COPD", מסביר פרופ' פרוכטר "ואין מדובר רק בריצה או פעילות בחדר הכושר. חולים רבים ב-COPD מתקשים לעשות פעילויות בסיסיות כמו להתקלח או ללכת אולם דווקא התעקשות ועשיית הפעילויות היומיומיות היא זאת שתסייע מלבד הפסקת עישון בעצירה של הידרדרות המחלה".

     

    מחקר: הטיפול שמאפשר לחולים לבצע פעילות

    מחקר אירופאי שפורסם גם הוא בכנס בפריז ובו לקחו חלק חולים מישראל הראה כי טיפול בספיולטו, טיוטרופיום/אולודטרול, שיפר את תפקודם הפיזי ומצבם הכללי של חולי ה-COPD.

     

    במחקר שערך כשישה שבועות לקחו חלק כ-7,443 חולים מכל העולם הסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית. החולים מילאו שאלון תיפקודי במטרה להעריך את יכולתם לבצע פעילות גופנית ותרגילים. במשך תקופת המחקר הם נטלו פעם ביום טיפול תרופתי, ספיולטו ונתבקשו לבצע פעילויות יומיומיות.

     

    הנתונים בסיום המחקר הראו כי למעלה משני שליש (67.8%) מהחולים השיגו הצלחה תרפויטית. 83.3% מהחולים היו במצב כללי "טוב עד מצוין" בהשוואה ל- 31.9% בתחילת המחקר. עוד דיווחו החולים על הצלחתם בנטילת התרופה.

     

    "פעילות גופנית מהווה חלק חשוב מניהול מחלת ה-COPD. כדי שיוכלו להשיג תוצאות ארוכות טווח טובות יותר וליהנות מאיכות חיים גבוהה יותר, חיוני שהחולים יישארו פעילים", ציין ארסצ'אנג ואליפור, פרופ' ממכון לודוויג בולצמן ל-COPD ואפידמיולוגיה של מחלות בדרכי הנשימה בווינה שבאוסטריה, והחוקר הראשי במחקר.

     

    "על סמך מחקרים קליניים, אנו כבר יודעים שטיוטרופיום/אולודטרול יכול לסייע לסובלים מ-COPD להישאר פעילים על ידי הפחתת תסמינים והפחתת הקשיים הקשורים בפעילות גופנית".

     

    "במחקר התצפיתי הנוכחי ראינו השפעה דומה, טיוטרופיום/אולודטרול הגביר את היכולת של החולים להיות פעילים בחיי היום יום".

     

    "המחקר הזה משקף את העולם האמיתי", מוסיף פרופ' פרוכטר "אספנו חולים מהמרפאות ומבתי החולים בישראל והם לקחו חלק במחקר ואיפשרו לנו לוודא שאכן מדובר בטיפול יעיל וידידותי לשימוש שכן חלק מהתרופות הקיימות מגיעות בתכשירים קשים או מסורבלים לנטילה, הן מבחינה פיזית והן מבחינת קאורדינאציה לה נזקק החולה. ראינו כי ההשפעה נשארת קבועה במשך 24 שעות, מה שמאפשר מינון אחד ביום וקיימות מעט תופעות לוואי". 

     

    "בישראל, כאמור הטיפול התרופתי מצוי בסל התרופות אבל רק רופא מומחה יכול לרשום אותו. ולכן האיגוד הישראלי למחלות ריאה בשיתוף איגוד רופאי המשפחה פועלים במטרה לעורר מודעות וידע בקרב רופאי הקהילה לטיפול הנכון ל-COPD ובמקביל מנהלים מגעים מול משרד הבריאות לאפשר לרופאי המשפחה לרשום את התרופה המדוייקת במידת הצורך".  

     

    הכותבת היתה אורחת חברת BI בכנס ה-ERS - איגוד מחלות הנשימה האירופאי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    בסיכון :בני 50 ומעלה, משתעלים וסובלים מקוצר נשימה
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים