שתף קטע נבחר

סכנת שינוי האקלים: מה אפשר ללמוד מ"אפקט הווניל"?

"אפקט הווניל", שהוביל לעלייה חדה במחירו ברחבי העולם, הוא רק דוגמה אחת להשפעה של שינויי האקלים על המזון של כולנו. והווניל ממש לא לבד

דו"ח חדש של האו"ם בנושא שינויי האקלים קובע כי אם לא נפעל מיד להפחתת פליטות גזי החממה, הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ תעלה בין השנים 2030 ל-2052 ב-1.5 מעלות יותר מזו שנמדדה בזמן המהפכה התעשייתית. המשמעות היא שנחווה יותר תקופות יבשות ובצורות, ויותר אירועים קיצוניים של מזג אוויר כגון גשמים חזקים והצפות, שהקרחונים יימסו וגובה פני הים יעלה, שכמות הפליטים תגדל ושיפרצו מגפות שונות, שהמגוון הביולוגי ייפגע וגם שמחירי המזון והמחייה יעלו. ומה צריך לעשות? בעיקר לעבור לאנרגיות מתחדשות במקום להמשיך ולשרוף דלקים פוסיליים, הן לייצור חשמל והן במגזר התחבורה, אך גם לחסוך באנרגיה ובמשאבים ולשנות התנהגות.

 

 

אם אתם עדיין לא מבינים איך כל זה קשור אליכם או משפיע עליכם, אז אפשר לקחת דוגמה מהווניל. מחירי הווניל בעולם מאמירים לשחקים, והמחסור בווניל מאיים על הצלחת שלנו, ובמילים פשוטות תתחילו לדמיין עולם ללא גלידת וניל - הגלידה הפופולרית ביותר בעולם, ללא קינוחים שונים, ללא מגוון מוצרי מזון-יוגורט, גבינות ועוד, ואפילו ללא ליקרים ומשקאות חריפים כמו בורבון.

 

צמח הווניל במדגסקר (צילום: shutterstock)
צמח הווניל במדגסקר(צילום: shutterstock)

 

מה קרה אתם שואלים? ובכן, כ-80% מהווניל האיכותי בעולם מגיע מהאי מדגסקר שבאוקיינוס ההודי, שם גידול הווניל הוא גם אחד ממקורות הפרנסה וממרכיבי התל"ג (תוצר לאומי גולמי) העיקריים. אולם תקופות יובש ארוכות שפקדו את האי בשנים האחרונות, וסופה טרופית אימתנית שפגעה באי במרץ 2017, הובילו לפגיעה אנושה במטעי הווניל וביבול של הפרי, שמשמעם היצע נמוך וביקוש גובר. מעבר ל"כוחות השוק", אי הוודאות לגבי כמות ואיכות הגידולים השנה, ואפילו כניסה של ארגוני פשע לתמונה, גרמו לעלייה מתמדת במחיר הווניל, עלייה שמורגשת בכל העולם, וכמובן גם להשלכות נרחבות על המשק המקומי.

 

המחסור והמחיר הגבוה הובילו גם לחיפוש אחר חלופות, אם בדמות גידול של וניל בארצות אחרות כמו הודו ואוגנדה, ואם בשימוש בתחליפים זולים וסינטטיים. במקביל, החלו גם ניסיונות לגדל וניל בתנאי חממה מבוקרים. אבל ברור לכולם שמלבד העובדה שהטעם לא יהיה אותו הטעם, ייקחו כמה שנים עד שהחלופות השונות יספקו את הדרישה.

 

תרמילי וניל שיובשו במדגסקר (צילום: shutterstock)
תרמילי וניל שיובשו במדגסקר(צילום: shutterstock)

 

"אפקט הווניל" הוא רק דוגמה אחת להשפעה של שינויי האקלים על המזון של כולנו. במהלך השנים האחרונות נפגעו גם גידולי הקפה, ההל והקקאו, אבל לא רק גידולים אקזוטיים או גידולי מותרות נפגעו, אלא גם גידולים של פירות וירקות שונים, מענבים ותפוחים ועד לעגבניות. שינויי האקלים משפיעים באופן ישיר על כמות היבולים, אבל מובילים גם למפגעים משניים כגון שגשוג של וירוסים ופטריות ופלישה של מינים שונים שפוגעים בגידולים. אך מעל לכל החשש הגדול הוא שתופעות אלה, מבצורת או הצפות ועד פגיעה ממזיקים, יפגעו בגידולים מרכזיים כמו חיטה, תירס או אורז.

 

"אפקט הפרפר"

השינויים באקלים לא מאיימים רק על הכמות אלא גם על האיכות והטעם של הפירות והירקות, כאילו שלא מספיקה לנו ההשפעה של ההנדסה הגנטית על הטעם ועל המרקם של היבולים. מחקרים שונים מראים כי עלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, משפיעה על המרכיבים השונים של מוצרי מזון בסיסיים כמו אורז, מהוויטמינים והמינרלים שבצמח ועד לכמות החלבון.

 

גלידת וניל. בקרוב נעבור לטעם אחר? (צילום: shutterstock)
גלידת וניל. בקרוב נעבור לטעם אחר?(צילום: shutterstock)

 

אז מה אנחנו יכולים ללמוד מכל אלה? שלפליטות גזי חממה ולהתחממות הגלובלית יש מגוון השפעות ישירות ועקיפות, ושתהליכים מעשי ידי אדם חוזרים ומשפיעים על האנושות כמו בומרנג. כמו כן, אפקט הווניל הנוכחי ממחיש את המשמעות של הגלובליות של התהליכים הללו, וכיצד שינוי במקום אחד משפיע על מקום אחר.

 

יתרה מכך, עליית מחירי הווניל יכולה להמחיש כיצד שינוי מקומי וקטן יכול להוביל לשינוי גלובלי נרחב, כפי שמתואר בתורת הכאוס בעזרת "אפקט הפרפר". אפקט זה מתאר תופעה שבה פרפר המנפנף בכנפיו בזמן נתון במקום כלשהו בעולם, כלומר מבצע שינוי קטן ומקומי, יוצר הפרש לחצים מקומי וטורבולנציה המאופיינת בזרימה לא מסודרת ומערבולית, ויכול להתחיל שרשרת של התרחשויות שבסופן יתקיים במרחק רב שינוי גדול, למשל סופת הוריקן. מקרה זה ממחיש כיצד יש למערכות גדולות ודינאמיות תלות בשינויים קטנים בתנאי ההתחלה, וכיצד לכל אחד יכולה להיות השפעה על הסביבה. אפקט הפרפר ממחיש גם את החשיבות של הפרטים הקטנים, גם אלה שנדמה לנו לפעמים שאינם חשובים.

 

אומרים ש"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים", כלומר שלא פעם הפרטים הקטנים חשובים יותר מהעקרונות ומהרעיונות הגדולים, והפרטים הקטנים, שלא פעם נופלים בין הכיסאות, הם דווקא המקום שבו כל אחד מאיתנו יכול להיות שותף ולהוביל שינוי. אז אם שאלתם את עצמכם פעם "למה איכפת לי מההתחממות הגלובלית?" התשובה נמצאת גם בגלידת הווניל האהובה עליכם או במחיר האורז.

 

פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
גלידת וניל. בקרוב תיעלם?
צילום: shutterstock
מומלצים