שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    המרוקאים והשואה: אי בודד בעולם המוסלמי

    עוד לא ברור אם השואה אכן תיכנס לתוכנית הלימודים במדינה, אבל המורשת, הנרטיב והיחס ליהודים ולהיסטוריה שלהם הם סיבה לאופטימיות


    מלך מרוקו מחמד השישי (צילום: AP) (צילום: AP)
    מלך מרוקו מחמד השישי(צילום: AP)

    בשבוע האחרון פורסם בתקשורת על החלטה שהתקבלה במרוקו לשלב לימודי שואה במערכת החינוך שלה, אבל לא בטוח שכך אכן פני הדברים. הסיבה לבלבול נובעת ככל הנראה משגיאת תרגום של הצהרות שהושמעו מצד מרוקו בוועידת אונסק"ו שהתקיימה במהלך כינוס עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר. אל דוכן הוועידה ניגש סעד א-דין אל-עת'מאני, ראש ממשלת מרוקו ומי שמוביל את מפלגת "הצדק והפיתוח" האסלאמיסטית. הוא הקריא בשלווה וברוגע דברים ששלח המלך - מסר של מתינות, סובלנות וגאווה במודל היחסים המיוחד שנרקם במרוקו בין יהודים ומוסלמים.

     

     

    "ההיסטוריה שאותה אנו מלמדים את ילדינו צריכה להכיל מגוון פלורליסטי של דעות וסיפורים, ולהציג את הרגעים הגדולים ביותר של האנושות, כמו גם את הרגעים האפלים ביותר", אמר.

     

    עם סיום נאומו הוא ניגש אל מזכ"לית אונסק"ו אודרי אזולאי ולחץ את ידה. אין ספק שהיא הבינה למה התכוון עות'מאני בנאומו. שם משפחתה הרי מרמז על הקשר שלה למרוקו, ואודרי היא בתו של אנדרה אזולאי, יועצם היהודי של מלכי מרוקו חסן השני ומחמד השישי. לאור הדימוי החיובי שיש למרוקו כמדינה מוסלמית שוחרת שלום המכירה ביהדות כחלק ממורשתה, נשמעה ההודעה כביכול על לימודי שואה כהגיונית למדי, ולא משהו מופרך שאינו יכול להתקיים במציאות.

     

    בין אם השואה תשולב לבסוף בתוכנית הלימודים ובין אם לאו, למרוקו יש סיפור ייחודי כמדינה מוסלמית המוכנה להכיר בשואה. רוב מדינות האסלאם נעות בין הימנעות מנקיטת עמדה לבין הכחשת שואה, מפני שהכרה בה נתפסת כפגיעה באינטרס הפלסטיני.

     

     

    איך בכל זאת מדינה מוסלמית שחברה בליגה הערבית מכירה בשואה? התשובה לכך, כמו בהרבה מקרים אחרים, היא המלך, ובמקרה הזה מחמד החמישי. לפי הנרטיב המרוקני, כשמשטר וישי שלט במדינה בראשית שנות ה-40', התבקש מחמד החמישי להסגיר את יהודי ארצו לנאצים. המרוקנים טוענים בגאווה שהמלך סרב לדרישה זו וטען בתוקף כי בארצו יש רק מרוקנים.

    הרובע היהודי במרקש (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    הרובע היהודי במרקש(צילום: AFP)

    כמובן, שבמציאות הסיפור מורכב יותר. צווים כנגד יהודים הוצאו בהנחיית משטר וישי והגבילו חופש תעסוקה, חופש תנועה ועוד. עד היום נותרה סוגיה זו שנויה במחלוקת, ואולי זו הסיבה שטרם ניתן למחמד החמישי מעמד של חסיד אומות העולם. למרות זאת, למרוקנים במרוקו זה לא משנה. בשבילם מחמד החמישי היה ונותר גיבור שהציל יהודים בשואה. פה גם טמון הסיפור האמיתי, ובין אם הוא מדויק או מוגזם, הוא אפשר למרוקנים לפתח זהות לאומית חיובית ביחס לזוועות במלחמת העולם השנייה: בזמן שבאירופה הושמדו יהודים, המוסלמים במרוקו סייעו בהצלתם.

     

    מה קרה מאז ומה היחס של מרוקו לשואה היום? נראה שעד 2009 כמעט שלא נשמעו הצהרות בנושא. מרוקו לא הכירה בשואה באופן רשמי וגם לא הכחישה אותה. בציבור נשמעו כתמיד קולות לכאן ולכאן, אך ברמה המדינית השקט נשמר.

     

     

    ב-2009 השיקה אונסק"ו את "פרויקט אלאדין", שמטרתו לשמש פלטפורמה לפעילויות ויוזמות חינוכיות ותרבותיות שנועדו לקרב בין יהודים ומוסלמים במזרח התיכון ומעבר לו. הוא נוסד על ידי צרפת, ירדן וגרמניה, ומאוחר יותר לקחו בו חלק גם מדינות נוספות כמו אינדונזיה, מאוריטניה, טורקיה, תוניסיה ומצרים. אחד ממפעלי הפרויקט הוא תרגום ספרות וסרטים בנושא השואה לשפות הרשמיות של האו"ם, ובמיוחד לערבית. הפרויקט מאפשר הורדה דיגיטלית בחינם של הספרים ובכך מנגיש תכנים איכותיים בנושא. היוזמה מצאה חן כנראה בעיני מלך מרוקו הנוכחי מחמד השישי, שהכיר בשואה במסר רשמי ליוזמי פרויקט אלאדין. זו הייתה הצהרה רשמית נדירה של מנהיג מדינה מוסלמית.

    חסן השני מלך מרוקו וגנרלים 1965 (אוסף ג'ו גולן)
    המלך חסן השני. עיצב את הנראטיב של מרוקו(אוסף ג'ו גולן)

    וכשהמלך אומר, המסר מתחיל לחלחל מטה, אף שהדרך איננה נטולת אתגרים. באפריל 2010 הצהיר יועץ המלך אנדרה אזולאי שמשרד החינוך צריך להכניס לתוכניות הלימוד בבתי הספר את נושא השואה. יוזמה זו נתקלה במחאה מצד ארגונים פרו-פלסטינים, שבתגובה קראו לו לארוז את מטלטליו ולעזוב את מרוקו.

     

    בתגובה התעוררה גם מחאת-נגד שתמכה באזולאי ובמסר ששאף להעביר. גורמים שונים בחברה האזרחית במרוקו אימצו את המסר של אזולאי בגאווה וארגנו הרצאות וכנסים במוסדות להשכלה גבוהה, שכללו גם עדויות מפי ניצולי שואה שהגיעו למרוקו להשמיע את עדותם.

     

    ארגון "מימונה", שבו חברים סטודנטים מרוקנים מוסלמים הפועלים לשימור היהדות, ארגן בספטמבר 2011 את אחד הכנסים הראשונים בעולם הערבי שעסק בהנצחת השואה. כותרת הכנס, שהתקיים באוניברסיטת אל-אחוויין שבעיר איפראן, הייתה, איך לא, "מחמד החמישי: חסיד אומות העולם".

     

    בנוסף יש במרוקו יוזמות נוספות לשינוי והתאמת תוכנית הלימודים, שעוסקות בהגברת הייצוג של כלל גווני המורשת המרוקנית, כולל יהודים ואמזיע'ים (הברברים, נחשבים לתושבים הראשונים בצפון אפריקה), שנכון להיום כמעט ולא מוזכרים בספרי ההיסטוריה. דיון בנושא נערך לפני כמה שנים בפני ראש ממשלת מרוקו דאז, עבדאללה בן-קיראן (גם הוא, אגב, אסלאמיסט).

     

    בשורה התחתונה, אמנם שואה טרם שולבה בתוכנית הלימודים במרוקו באופן רשמי, אך לאור סיפורה הייחודי של המדינה, לא מן הנמנע שנראה את זה מתממש בקרוב. היחס של מרוקו לשואה הוא סממן נוסף לקשר המיוחד שבין מוסלמים ויהודים במרוקו ולמקום שהיהדות זוכה לו בארץ זו.

     

    • עינת לוי היא חוקרת ב"מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית", ועוסקת בייעוץ אסטרטגי ובפיתוח שותפויות בין ישראל ומרוקו

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים