ההורים שמתאמנים 4 פעמים בשבוע

"התחלתי להתאמן קבוע לפני כחצי שנה, קצת אחרי שילדתי, כמעט כל יום. עד אז הייתי עושה הליכות, חדר כושר, אבל לא משהו קבוע", משתפת רותם רביב ממודיעין אמא לשלושה (8, 5 ו-7חודשים). "בימים אלו אני מסיימת את חופשת הלידה ואתחיל להתאמן ארבע פעמים בשבוע. אני מתאמנת בסטודיו ומגוונת. פילאטיס הוא הבסיס, ושאר החוגים מגוונים".

רותם רביב(צילום: אלבום פרטי)

מתי את מספיקה להתאמן?

"עד גיל זחילה אפשר להגיע לסטודיו עם תינוקות. מעודדים נשים אחרי לידה להתאמן. הייתי מפזרת את הגדולים למסגרות והולכת ב-9:00 להתאמן, כשהתינוקת לידי במזרן. כשהיא מאבדת סבלנות, היא הופכת למשקולת.

"אני מתאמנת גם בערב, כשבעלי חוזר. משתדלת להגיע לאימון של 20:00, אחרי זה אני עייפה. עכשיו, עם החזרה לעבודה, מתכננת פעמיים-שלוש ערב. אני מתחילה לעבוד מוקדם ואין לי זמן להגיע לאימונים לפני. בנוסף, מתאמנת קבוע בשישי בבוקר, זה היום שבו בעלי לוקח ומחזיר את הילדים מהמסגרות, ככה שאני לא לחוצה בזמן.

"יש ימים שאני ממשיכה לשיעור נוסף של זומבה. במוצאי שבת יש שיעור של אימוני כוח ומוזיקה, ואני מקפידה להגיע אליהם. גם אם נטייל בשבת, אני משתדלת להספיק לאימון".

קראו עוד:

האמהות שחזרו לעבודה יחד עם התינוק

"לבן שלי קשה בבית ספר וליבי יוצא אליו"

חופשה משפחתית עם אמא, שני אבות ו-5 בנות

קשה להתאמן עם ילדים קטנים?

"הם לא יכולים להישאר לבד בבית. חייבים למצוא פתרון ולכן חיפשתי סטודיו שאוכל לתמרן עם התינוקת. ידעתי שאם אתחיל לחפש בייביסיטר זה לא ייצא לפועל, כי אני צריכה להיות תלויה בעוד גורם. בעלי נשאר איתם כשאני מתאמנת בערב, הוא מאוד תומך ומגבה אותי".

יש רגשות אשם?

"לא. הילדים שואלים איך היה באימון, ולפעמים אני מלמדת אותם תרגיל חדש. ההתחלה לא הייתה קלה אבל החלטתי ולעשות משהו למען עצמי. זה הגיע בגיל 37, קצת מאוחר, מרגישה קצת חדשה בנושא, אבל הצלחתי".

שעות האימון הן קדושות

לא פשוט גם להיות עצמאית, גם להתאמן וגם להיות אמא לילדים קטנים. לילך פלד מקיבוץ מגל היא אדריכלית, אמא לשלושה (8, 5 ושנה וחצי). לאימונים היא מקפידה להגיע ארבע פעמים בשבוע. "חיפשתי סטודיו שעובד סביב השעון, הלו"ז משתנה ולא קבוע. אני פותחת יומן, משבצת דרך האפליקציה והשעות האלו הן קדושות. אני רוקדת, מתאמנת בפילאטיס מזרון ולאחרונה התחלתי אימונים פונקציונאליים".

לילך פלד(צילום: אלבום פרטי)

איך מתמרנים בין הכל?

"רוב האימונים בבוקר או בערב ובעלי מגבה. הוא מפזר את הילדים ומארגן למסגרות. הוא מפרגן ונערך למרות שהוא עובד במשרה מלאה ועושה דוקטורנט. לפעמים אני מספיקה להקפיץ את הבכורה להסעה לפני האימון. אם יש אימון שאני אוהבת ואין בשעה אחרת, כמו האימון ברביעי בשעה 19:00 אני אזמין בייביסיטר. זה מספיק חשוב שאשלם גם לסטודיו וגם לבייביסיטר.

"שגרת אימונים מחייבת תכנון וההערכות, בדיוק כמו שאני מתאמת פגישות עבודה - אני משבצת אימונים, אחרת היומן יתמלא וזה לא יקרה. מאוד קל כעצמאית להזיז מהלו"ז, אבל האתגר הוא לשים את עצמי בסדר העדיפויות ואת הספורט שם.

"לא תמיד זה פשוט. בערב אני משתדלת לצאת כשהם ישנים אבל לפעמים כשהם ערים ורואים אותי מתארגנת, הם אומרים 'אמא, תשארי'. אני נותנת חיבוק ומרגיעה. הם יודעים שזה חשוב, הם רואים שאני דבקה במטרה שלי, משמשת דוגמה. החינוך בבית הוא לעשות את מה שאוהבים, לבחור בפעילות גופנית שאוהבים ולפתח את זה. הם ילדים פעילים הולכים לגודו והתעמלות קרקע".

מה הטיפ להתמדה?

"לחפש אימון שאוהבים. התחלתי עם ריקוד וזה היה קשה, אבל השתפרתי. גם עכשיו, באימונים הפונקציונאליים, אני בתקופת הסתגלות ולא קל, אבל זה עושה הרגשה טובה, אני נהנית מהתוצאות ולכן מתמידה. אני חושבת שאנחנו בתור אמהות צריכות להיות חזקות מבחינה פיזית. כדי להרים ילדה ששוקלת 15 ק"ג צריך כוח".

הילדים למדו מהו אורח חיים בריא

מוטי עמר מפתח תקווה, אב לשניים (9 ו-4.5) משלב ריצה ופילאטיס כחלק משגרת היום יום. בקיץ הוא מקפיד על שחייה וחדר כושר. "בימי ראשון אני לא עובד ומתאמן פילאטיס עם אשתי שנמצאת בשגרת אימונים ויום נוסף של פילאטיס אחר הצהריים. אני קם כל בוקר ב-5:00 ויוצא לרוץ לפני העבודה".

איך קמים כל כך מוקדם?

"כשעושים משהו על בסיס יומיומי , הגוף מפתח מנגנון. העבודה מאוד תובענית ואם אני מגיע אחרי ריצה, היום עובר בשלווה. אם לא ארוץ, היום יעבור בצורה מאתגרת, אבל אקפיד לרוץ בערב. זה דורש יותר מאמץ, אבל אני לא אוותר לעצמי".

מוטי עמר(צילום: אלבום פרטי)

אורח החיים החדש והבריא שסיגל לעצמו לפני כשלוש שנים שינה את חייו."לא הייתי מרוצה מהמשקל, וכשהתחלתי לרוץ ראיתי תוצאות וחוויתי סיטואציות שמייצרות כיף. השילוב של הפילאטיס שיפר את תוצאות הריצה וחיזק את השרירים. קל לי לשחק עם הילדים ולהרים אותם. הילדים למדו בזכותנו מהו אורח חיים נכון. הילדה משחקת טניס, הילד בקפוארה וכדורגל".

איך מצליחים להתאמן עם כל מטלות המשפחה?

"אשתי מפזרת למסגרות. בשבת אני חוזר מוקדם והם מול הטלוויזיה, מתחילים את היום. זה לא גורע מחיי המשפחה משום שאני מוותר על דברים שקשורים אליי, על שעות שינה".

עוד דרך לעשות כושר:

הכל עניין של סדרי עדיפויות

"התחלתי להתאמן לפני 15 שנה כי רציתי לחזור לכושר אחרי הלידה", משתפת יעל ענבר מתל אביב, אמא לשלושה (15, 13 ו-7). "כשהבת האמצעית הייתה בת שנתיים קניתי אופניים לי ולבעלי. אנחנו מקפידים לרכב בימי שישי בבוקר, ולפני שלוש שנים הצטרפתי למאמנט.

"לכל אחת מהפעילויות שאני עושה יש תועלת: הסטודיו הוא זמן למחשבות, האופניים הם זמן זוגי והקבוצה מחזקת גם את הפן החברתי. אני בת 46, לא גיל שקל ליצור חברויות. חשוב לשמור על שגרת אימונים, גם הבת שלי מתאמנת, ההורים משפיעים על הילדים ולהפך".

יעל ענבר(צילום: אלבום פרטי)

בנה הקטן של ענבר הוא ילד עם צרכים מיוחדים, הנמצא על הרצף האוטיסטי. "גם כתינוק, בטרם אובחן, היה בכיין, לא תינוק שכל אחת יכולה לטפל בו".

איך מסתדרים?

"כשהתחלתי, היה מסובך להשאיר ילד בן 12 שאחראי על שני צעירים, כשהקטן עם צרכים מיוחדים. בעלי כירורג, עובד קשה ולא יכול להפסיד עבודה. אמא שלי הגיעה מרחוק ולפעמים בייביסיטר. אחרי תקופה הגדול התחיל לשמור על האחים שלו, בהתחלה רק כשהקטן ישן, עד שהתרגלו. אם אין ברירה או עזרה, אני מזמינה בייביסיטר או שהקטן מגיע איתי למשחקים".

לענבר יש מסר חשוב לאמהות לילדים עם צרכים מיוחדים ובכלל: "הכל עניין של רצון וסדר עדיפויות. מפנים זמן ונעזרים במי שאפשר. תזכרו שגם אתן חשובות, אם לא תטפלי בעצמך, לא יטפלו בך ולא תטפלי בילד. ספורט דורש ויתורים אבל המשמעות חשובה".

שחרור ממתחים וזמן איכות

"נכנסנו לשגרת ספורט הרבה בזכות טלי, שירדה 35 ק"ג והשינוי שעברה לפני כשנתיים", מספר גיא רון מפתח תקווה, אבא לשלושה ילדים (11, 8 ו-5). "שנינו התחלנו בנפרד אימונים פונקציונאליים, ובנוסף, לפני שנה התחלנו אימוני ריצה ואז התחלנו לרוץ יחד - פעם אחת באמצע שבוע ופעם בשבת".

טלי וגיא רון(צילום: אלבום פרטי)

שתפו בשגרת האימונים

טלי: "אני מתאמנת שלושה ימים בשבוע בבוקר אימונים פונקציונאלים. שני-רביעי-שישי - משולש קדוש, הרגל שקשה לי בלעדיו. בימים אלו גיא מכין את הילדים ואני מפזרת למסגרות. עד 8:15 אני כבר אחרי מקלחת, מוכנה לעבודה.

"כשגיא רץ בערבים, אני מגבה אותו. בשישי הוא עושה אימוני מדרגות, אני מארגנת את הילדים והוא מספיק לפזר ואני יוצאת לאימון. אם אנחנו רוצים לרוץ יחד, הם נשארים לבד שעה והם מסתדרים. בשבת, אנחנו רצים מוקדם בנמל ומספיקים לחזור ב-8:45 אחרי שהתפנקנו ושתינו קפה עם נוף לים. הם עדיין ישנים כשאנחנו חוזרים".

מה זה נותן לכם?

"בריאות נפשית, שחרור מתחים וזמן איכות. כל אחד מדרבן את השני. יש לנו מסלול קבוע בנמל וכיף להתחיל את השבת ככה, הלוואי ויכולנו באמצע השבוע יותר. למרות שיש שבתות שאנחנו עייפים, לא מצליחים לקום אבל זה נותן לנו מרץ, לא להרגיש בטטת כורסא, מתמכרים לזה", משתפת טלי.

"אני חושב שכל אחד יכול למצוא זמן לאימונים, להקדיש שעה ביום לספורט", אומר גיא. "הכל עניין של בחירה. היום הילדים יותר עצמאיים, קל להם להתארגן בבוקר, יש לי יותר זמן פנוי ואני בוחר להקדיש אותו לספורט, עניין של סדרי עדיפויות.

"כשהיו קטנים היה קשה יותר, בייחוד בגילאים צפופים, אבל בדיעבד זה אפשרי, אין סיבה לא להצליח, למרות שזה נראה בלתי אפשרי. הילדים שואלים מתי הם באים לרוץ איתנו, הם רואים בנו מודל לחיקוי. פעם רצתי עם הגדול שלושה קילומטר וזה חיזק את הקשר ביננו".

מה הטיפים שלכם להורים?

"צריך למצוא מאמן טוב שידרבן", אומרת טלי וגיא מוסיף - "כל אחד צריך למצוא את האימון שהוא אוהב והזמנים המתאימים ואחר כך לשלב עם בן הזוג. חשוב למצוא דרך להיות בתנועה, לבחור ספורט מעניין ולגוון באימונים".