שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יש טיפולים נגד דיכאון לקשישים – אז למה ממעטים לבצעם
    דיכאון בגיל השלישי פוגע באיכות החיים ועלול לגרום לאובדנות. העלאת תוחלת החיים מגדילה את אוכלוסיית הזקנים. צריך לטפל בבעיות הבדידות באופן פסיכולוגי יעיל

    הקשישים בודדים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג ב-2016 מסמך בנושא נתונים ומידע על קשישים החשים בדידות בישראל. ככלל, בדידות מוגדרת במחקר האקדמי כפער בין הקשרים החברתיים הרצויים לקשיש לבין אלו שלדעתו עומדים לרשותו.

     

    בדידות מובילה לסבל ולפגיעה באיכות החיים של הקשישים, לקשיים בריאותיים ובמקרים רבים לדיכאון ולעיתים אף לנטיות אובדניות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) תחושת הבדידות נפוצה יותר ככל שעולה הגיל.

     

    בקרב קשישים בגילאי 74-65 מספר המדווחים על בדידות (לעיתים קרובות או מדי פעם) היה 32%. בקרב בני 75 ומעלה ל- 42.4%. חשוב לציין ששיעור תחושת הבדידות גבוה יותר בקרב קשישות 43% וגבוה משמעותית בקרב קשישים ערביי ישראל כ-60%.

     

    קשיש (צילום: shuterstock)
    בדידות מובילה לסבל ולפגיעה באיכות החיים של הקשישים(צילום: shuterstock)

     

    עלייה בתוחלת החיים תחמיר את הבדידות והדיכאון

    האגודה לתכנון שירותים למען הזקן בישראל (ג'וינט – אשל), מבדילה בדו"ח שעסק בבדידות קשישים בשאלה האם למבוגרים יש עולמות תוכן שממלאים את זמנם ולמרות זאת הם חשים בבדידות? או שהבדידות מתפתחת מאובדן אדם קרוב (EMOTIONAL LONELINES) ומאירועים אישיים אחרים. גם לאובדן יכולת העבודה יש השפעה לרעה על מצב הרוח.

      

    העלאת תוחלת החיים בישראל חידדה את שאלת הבדידות. כיום אנו מגיעים לגילאים ממוצעים לגבר של מעל 80 שנה ו-84 לנשים. שכיח בימנו לפגוש קשישים בני 88 – 90 ואף יותר. לפי הערכות, בשנת 2030 כ-15% מאזרחי ישראל יהיו קשישים (כיום 11.3%) ולכן בעיות הבדידות והדיכאון יחמירו.

     

    לפי הגישה האבולוציונית הצורך בחברה הוא צורך טבעי של אנשים, כמו הדרישה למזון ושתייה, לכן הבדידות היא סוג של סימן אזהרה המעיד על מחסור וזהו מצב מסוכן. במרכז המחקר והמידע של הכנסת מציינים שתחושת הבדידות יכולה להתחזק בגלל התאלמנות, שינוי במקום המגורים, מחלות כרוניות, נוירולוגיות או נפשיות.

     

    ככל שרמת התמיכה המשפחתית מתרופפת סביב הזקנים יש השלכה מזיקה על בדידותם שהופכת לגלמודיות. מניסיוני כפסיכולוג, מתוך עשרות תוכניות להקלת הבדידות והקשייה, טיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT COGNITIVE BEHAVIORAL THERAPY) היה את ההשפעה המשמעותית ביותר על הפחתת תחושת הבדידות.

     

    הבעיה שתוכנית זו אינה מיושמת בשטח באופן ראוי לביצועה בגלל מגוון סיבות גם כלכליות. טיפולי IPT אישיים המפחיתים דיכאון – יקרים. לפי נתוני הלמ"ס (2015) 23.2% מכלל הקשישים התגוררו לבדם. נתון זה מחדד את החשש לבדידות שכן מדובר בציבור שהוא פוטנציאל לבדידות ודיכאון אפשרי בגלל מגוריו כבודדים.

     

    אהוד בקר וצוותו, שכתבו את המסמך על הקשישים לכנסת, מצאו שליכולת הכלכלית יש קשר לתחושת הבדידות. קשישים מבוססים היו פחות בודדים בשיעור משמעותי לעומת קשישים שלא היו מרוצים ממצבם הכלכלי. קצבאות הזקנה שמגיעות עד ל-2,300 שקל לחודש (לרוב פחות) מהוות כידוע בעיה כספית למי שאינו בריא ונזקק למזון, תרופות, טיפולים, סיעוד חלקי ועוד.

     

    למצוא תקציבים לטיפול בקשישים

    ח"כ אורי אורבך ז"ל שכיהן כשר לאזרחים ותיקים, תיאר את הבדידות והדיכאון –"מחלת הדור". בעקבות סקר של "הקרן לידידות" על מצב הקשישים שהצביע על מחסור במזון, חימום, טיפולים ועוד, בצירוף דו"ח של זק"א על מותם של קשישים עריריים שחלקם גופותיהם התגלו לאחר פטירתם, הבדידות והדיכאון התעוררו שוב לעניין ציבורי.

     

    בעקבות זאת הוקמו עוד מרכזי יום לקשיש (168 קיימים כיום) במטרה לסייע בתפקוד היומיומי. משרד הרווחה מפעיל ברשויות המקומיות כ-700 מועדונים המציעים פעילות תרבותית חברתית בניסיון להפיג את הבדידות. קיימים גם מועדוני מופ"ת למתן ביטחון תזונתי וקהילות תומכות.

     

    ועדה של הביטוח הלאומי הציגה בעבר שורת המלצות לטיפול בקשישים. שתיים מההמלצות היו: התערבות הנוגעת למניעה או הפגה של בדידות. איתור ואבחון זקנים בודדים. שתי ההמלצות בוצעו באופן חלקי בלבד ללא ירידה מספיק לשטח ובהתבסס על נתונים רשמיים של הלמ"ס שחלקם אינם מעודכנים נכון לעכשיו.

     

    חשוב לציין, על פי נתוני מכון ברוקדייל –ג'וינט, כי ב-2016 חיו בישראל כ-200 אלף ניצולי שואה כאשר שיעור בני 80+ מקרבם הוא פי 1.4 מכלל אוכלוסיית 70+ בישראל. ניצולי השואה סובלים ממחלות רבות (ועדת פרופ' שני) כאשר סיוטים ודיכאון מוכרות כבולטות.

     

    העלאת תוחלת החיים היא תופעה מבורכת שעם השנים והתקדמות הרפואה תצמח. בישראל לא מצאו עד היום תקציבי רווחה לטיפול מספק בקשישים. השירות הציבורי מתקשה במתן מענה פסיכולוגי מהיר לזקנים בדיכאון בשל מחסור בכח אדם מקצועי כרוני (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, גרונטולוגים ועוד) שנמשך שנים רבות.

     

    הדיכאון כבר הסתיים בטרגדיות אנושיות קשות אצל בני הדור השלישי. לא מדובר רק על להזדקן בכבוד אלא על מניעת מוות מיותר. חשוב שהמדינה וראשיה יתנו תשומת לב לטיפול במניעת דיכאון ואובדן בקרב קשישים.

     

    הכותב הוא ראש החוג לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים –מל"א. ישתתף בכנס השנתי להתמודדות בדיכאון ומצבי חרדה ואובדנות –תוכנית הכנס

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים