מה טיב היחסים ביניכם? השאלה החצופה בדרך למטוס
התשאול הביטחוני הראשוני של הסלקטור בנתב"ג כולל, לא פעם, גם שאלות על מערכת היחסים בין בני הזוג שעומדים מולו. הלל פרטוק סבור כי מדובר בחדירה משפילה לפרטיות וקורא לשנות את הנהלים. טור דעה
זוג בשדה התעופה, אילוסטרציה(צילום: shutterstock)
אה? מה? שמישהו יסביר לי, מה זה עניינם של אנשי הביטחון מה טיב יחסיי עם בת זוגי או עם כל אדם אחר שאני עולה איתו למטוס? איך זה משרת אותם? ואם זה משרת אותם, האם אין גבול לחטטנות של אנשי הביטחון? קניית כרטיס טיסה מחייבת בעליל הסכמה לפריצת כל גבול של פרטיות?
אם אני או בת זוגי היינו חשודים או אם הייתה בעיה בדרכונים, ניחא. אבל השאלה הזו נורית לעברינו ללא כל הקדמה וללא שום התנצלות או הצטדקות. אני, שמילים הן בדרך כזו או אחרת המקצוע שלו, נשאר חסר מילים.
נזכור שמדובר באזרחים נורמטיביים שאין כל חשד לגביהם, שלא הייתה שום תקרית ביטחונית בעברם והם פשוט רוצים לטוס לחו"ל, או לחזור הביתה משם.
נתב"ג, ארכיון(צילום: shutterstock)
החדירה לפרטיות אינה מסתיימת בשאלה הזו. השאלה הבאה הייתה: כמה שנים אתם ביחד? התפתלתי בחוסר נוחות ועניתי מה שעניתי. הילד הקטן קפץ ואמר לי ולסלקטורית "חשבתי שפחות". הוא צדק. סיפרתי לו רק אחרי שהקשר התמסד. מביך.
חשבו לרגע על הסיטואציה של זוג שרק החל בהיכרות חדשה, ואף אחד מהם עדיין לא הגדיר לעצמו מה טיב היחסים, או היכרות של סטוץ לא מחייב - או למשל היכרות שאינה לגיטימית על פי נורמות חברתיות. חשבו על זה שאתם עם הילדים ואתם נשאלים לגבי טיב היחסים עם בת הזוג שלכם ומה ותק היחסים ביניכם, כפי שקרה לי. מה עונים אז? למה צריך לשתף מישהו זר בזה? למה זה תנאי למשהו? ולמה לכל הרוחות צריך לענות על זה בכלל?
אני מציע להפסיק מנהג מגונה זה לאלתר. במדינה דמוקרטית מודרנית יש הגדרות ברורות של פרטיות ויש גם נורמות לא כתובות, אבל ברורות, של מה מותר ומה אסור, מה נכון ומה לא נכון. ויש גם עניין של מראית עין, אם זה עוד מעניין מישהו במדינה שלנו.
השאלה הזו חייבת לרדת משאלון האבטחה, ומיד.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
