עברת לידה שקטה? תחזירי את ימי החופש שקיבלת
נשים שנאלצו להיעדר מעבודתן פחות מ-30 יום בשל שמירת היריון ועברו לידה שקטה נדרשות בדיעבד להשיב לביטוח לאומי את כספי התמיכה. "זו דרישה אבסורדית ומעליבה", אומרת אחת הנשים. ח"כ איציק שמולי שפועל לשינוי החוק: "זו מדיניות שמקפלת בתוכה רשעות ואטימות וחייבת להשתנות"
נשים שנעדרות מעבודתן בשל שמירת היריון, שהסתיים למרבה הצער במות העובר, נאלצות לספוג בעצמן את הנזק הכלכלי שנגרם להן כתוצאה מההיעדרות מהעבודה ונדרשות להשיב את כספי הגימלה שקיבלו מביטוח לאומי.
חוק ביטוח לאומי קובע כי רק נשים שתקופת שמירת ההיריון שלהן הייתה של לפחות 30 ימים רצופים זכאית לגימלה. לכן נשים הרות, שנעדרות מעבודתן בשל סיכון לבריאותן או לבריאות עוברן פחות מ-30 ימים ומאבדות את העובר, נאלצות לספוג בעצמן את הנזקים הכלכליים שנגרמים כתוצאה מההיעדרות מהעבודה.
בשבוע ה-15 להריונה נכנסה יעל לשמירת היריון בשל צוואר רחם קצר והיסטוריה של אובדן הריונות. בשבוע ה-18 להיריון היא הגיעה לבדיקת אולטרה סאונד שגרתית שבמהלכה התבשרה למרבה הצער כי אין דופק לעובר שהיא נושאת ברחמה ונאלצה לעבור לידה שקטה.
בעודה מתאבלת על אובדן העובר, יצרו עימה קשר אנשי ביטוח לאומי ודרשו שתשיב את התשלום שקיבלה על היעדרותה מהעבודה. "הייתי בהלם", מתארת יעל, "לא הכרתי את התנאי בחוק שקובע שרק אישה שהייתה 30 ימים רצופים בשמירת היריון זכאית לתשלום.
"התנאי הזה הוא אבסורד. כשאישה יוצאת לשמירת היריון היא לא יודעת כמה זמן היא תיאלץ להיעדר מהעבודה או האם היא תעבור הפלה. האבסורד הכי גדול הוא שנשים ששמירת ההיריון שלהן הייתה מוצדקת והן עברו הפלה, מגלות רק בדיעבד שהן לא זכאיות לתמיכה כספית".
יעל מוסיפה ומפרטת כי ביטוח לאומי דרש ממנה להשיב את התשלום שקיבלה בעבור 22 ימי היעדרות מהעבודה. "נאלצתי להשתמש בכל ימי החופש שצברתי", היא מספרת, "בנוסף הייתי צריכה להגיע לעבודה בשעות הזויות כדי להשלים את המכסה שהייתה חסרה לי. החוויה של לידה שקטה היא חוויה מאוד קשה. הדרישה להשיב את הכסף הייתה מעליבה, אפילו מבזה. זה היה כאילו הסבל שלי לא ראוי להכרה, כאילו האובדן של ההיריון שלי הוא חסר משמעות. זה נוהל מעוות שחייב להשתנות. לא מגיע לאף אישה להרגיש כך".
יעל פנתה לעמותת "קרן בריאה", אשר מקדמת זכויות נשים בתחום הרפואה, ויחד הם פנו לחברי כנסת בדרישה לשנות את החוק. "כל אישה שהרופא של מורה לה לצאת לשמירת היריון תישמע להוראה", מסבירה שרה טנקמן, מנכ"ל עמותת "קרן בריאה", "אם האישה תאבד את ההיריון תוך פחות מ-30 ימים היא תגלה בדיעבד שהיא לא זכאית לגימלה ותמצא את עצמה בבור כלכלי. בנוסף להתמודדות הפיזית והרגשית, מתמודדות אותן נשים עם תקלה בירוקרטית ונאלצות לנצל ימי מחלה וחופשה ולהתחנן למעסיקים. חייבים לפעול במהרה לתקן את העיוות הזה".
מי שנרתם לסייע לשינוי החוק המונע סיוע מנשים במצבה של יעל הוא ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), שניסח הצעת חוק בנושא. "במקום להושיט יד לנשים שחוו את האובדן הקשה מכל, מדיניות הממשלה והביטוח הלאומי מנחיתה עליהן מהלומה קשה נוספת. אין שום היגיון או הצדקה להערים קשיים על נשים בשמירת היריון או לצפות מיולדות שעברו 'לידה שקטה' לחזור לתפקוד מלא תכף ומיד. זו מדיניות שמקפלת בתוכה רשעות ואטימות וחייבת להשתנות".
בדברי ההסבר להצעת החוק שתבטל את הדרישה להיעדרות מינימלית של 30 ימים מהעבודה נכתב כי במצב הנוכחי נשים שלא הגיעו למכסת הימים "נפגעות פעמיים – פעם אחת עקב מצבן הרפואי והפיזי הרגיש ופעם שנייה כלכלית. הצעת חוק זו באה לבטל את מכסת הימים ואת חיוב הרציפות שנקבעו באופן שרירותי למדי בחוק".
לפנייה לכתב/ת 
