השרים אישרו את חוק "נאמנות בתרבות" של השרה רגב

השרה רגב. קיבלה תמיכה משר האוצר כחלון(צילום: אבי מועלם)

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בצהריים (יום א') את חוק "נאמנות בתרבות" שיזמה השרה מירי רגב. הצעת החוק תובא כעת לאישור בממשלה. בשל התעקשות היועץ המשפטי לממשלה דחתה רגב את המשך החקיקה להיום, ואחרי תיקונים שנעשו בהצעה היועמ"ש הסיר את התנגדותו.

התיקון לחוק התרבות והאמנות, שאותו הובילה השרה רגב ואשר זכה לתמיכת שר האוצר משה כחלון, אמור לשלול תקציבים מגופים נתמכים שלפי ההצעה "חותרים" תחת ערכי המדינה וסמליה. כך לדוגמה, יישלל תקציב ממוסדות תרבות שיפגעו בסמלי המדינה או יבזו אותם, יציינו את יום העצמאות כיום אבל או ישללו את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.

הצעת החוק קושרת לראשונה באופן הדוק בין תכנים אמנותיים ובין תקצוב ותמיכה שמקבלים יוצרים ממוסדות תרבות מהמדינה. במסגרת מה ששרת התרבות מכנה "צדק תרבותי", הכוונה היא לערוך שינויים בקריטריונים של ועדת התמיכות במשרד התרבות והספורט.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלל תחילה כליל את החוק תוך רמיזה שהוא בלתי חוקתי ושלא יוכל להגן עליו בבג"ץ. בעקבות התיקונים שהוכנסו בחוק הנאמנות, קובע כעת היועץ שהחוק אינו חף מקשיים בשל חשש מפגיעה בחופש הביטוי, אך אין מניעה להמשיך בחקיקתו והוא הסיר את התנגדותו הנחרצת לחוק.

היועמ"ש מנדלבליט. הסיר את התנגדותו לחוק(צילום: מוטי קמחי)

עוד לפני ששינה את דעתו, מנדלבליט סבר כי העברת הסמכות לשלילת התמיכה מחוק יסודות התקציב, שעליו ממונה שר האוצר, לשרת התרבות, היא בעייתית. זאת מכיוון שמעניקים לשרת התרבות סמכות שאין לשרים אחרים. עוד קבע היועץ, בהתייחס לנוסח המקורי של החוק, כי בפועל יכולה שרת התרבות להביא לסגירתו של מוסד תרבות על ידי הפסקת התמיכה הממשלתית בו באופן גורף. "זאת דווקא בתחום שבו קיימת חשיבות מיוחדת בשמירה על חופש הביטוי האמנותי". כאמור, אחרי תיקונים שהוכנסו בחוק, מנדלבליט אינו מתנגד לו.

עודד קוטלר. "חוק הנאמנות שייך למשפחה רחבה של חוקים גזעניים"(צילום: ירון ברנר)

בתגובה לאישור חוק הנאמנות בתרבות בוועדת השרים לחקיקה, השחקן עודד קוטלר תוקף את השרה מירי רגב ואת הממשלה שאישרה את החוק: "זה שיש שרת תרבות שהמילה תרבות נצמדת אליה מכח מינוי, שמציעה הצעה כזאת, זה אות קין וחרפה למדינה. זו חרפה לממשלה שהציעה ואישרה את זה. אני נמצא כעת בממפיס והמקום הזה מכיר חוקים גזעניים, חוק הנאמנות שייך למשפחה רחבה של חוקים גזעניים כמו החוקים האחרונים של שרת המשפטים. החרפה הזו תיזכר לעולמי עולמים. את הפה היא לא תסתום לאף אחד מאיתנו. היא מדברת על חופש המימון ונזכיר לה שהכסף לא שלה ולא של הסבתא שלה, הכסף הוא של כולנו והיא עושה בו מעשים מגונים. צריך לעשות מרי אזרחי עד שהחוק הארור הזה יבוטל. היא מחזירה אותנו לימי קדם, חוק אפל שהיה בימי הבריטים".

"לא אהיה כספומט"

השרה רגב החלה לעסוק בחוק הנאמנות בתרבות כבר בשנת 2016. עד היום, סעיף 3א' לחוק התקציב קובע שניתן לקנוס בדיעבד מוסד תרבות שעבר על חוקי מדינת ישראל, אולם מדובר בהליך ארוך שנתון להחלטתו של משרד האוצר, כך שבפועל משרד התרבות מחויב להמשיך לממן מוסדות בכל מקרה, ואיננו מתווה מדיניות. השרה רגב טענה כי יש צורך בהעברת סמכויות למשרד התרבות בשל העובדה שלמשרד האוצר אין נגיעה או ממשק למוסדות התרבות, וכך גם מנגנון פיקוח עליהם. לדבריה, המנגנון כיום לוקה בחסר והמדינה מזרימה כספים לקידום מוסדות ללא כל פיקוח.

"באחריותו של משרד התרבות לפקח על מוסדות התרבות, לרבות התוכן שמוצג בהם, ולוודא שהם לא עוברים על חוקי המדינה", אמרה אז רגב. "מוסדות התרבות הם לא מעל החוק. עליהם לפעול על פי חוקי מדינת ישראל ועלינו לוודא זאת - לא לעצום עין. לא אהיה כספומט. יש לי אחריות לכסף הציבורי והחוק הזה יעניק לי את הסמכות לממש את האחריות שלי ולשלול תמיכה ממוסד מפר חוק".