שתף קטע נבחר

שאיבת השומן שמקלה על חייהם של חולי קרוהן קשים

מעבר לכאבי בטן, שלשולים וירידה במשקל, לא מעט חולי קרוהן נאלצים להתמודד עם דלקות קשות באיזור פי הטבעת שפוגמות באופן קשה באיכות חייהם. טיפול חדש הכולל הזרקת תאי גזע הנלקחים מרקמות שומן שנלקחות בניתוחי שומן קוסמטיים, הצליח להעלים דלקות אלו ביעילות כמעט כפולה מהטיפול המקובל כיום

מה לניתוח קוסמטי לשאיבת שומן ולהעלמת זיהומים קשים בקרב חולי קרוהן? טיפול חדשני במסגרתו מוזרקים תאי גזע הנלקחים מרקמות שומן של אנשים שעברו ניתוח לשאיבת שומן, מגלה יעילות כמעט כפולה מהטיפולים המקובלים כיום לריפוי אחד הסיבוכים הקשים של מחלת הקרוהן, שידוע בשמו הרפואי "פיסטולה פריאנאלית מורכבת", כיב דלקתי באזור הרקטום, שחודר דרך כל שכבות המעי באזור, יוצר מחילה ומגיע עד לתת-העור.

 

קרוהן היא מחלה השייכת לקבוצת מחלות הנקראות מחלות מעי דלקתיות, שכוללות גם את מחלת קוליטיס כיבית. בזמן שברוב ארצות המערב אנו עדים להתמתנות בעלייה בתחלואה של מחלות מעי דלקתיות, בישראל קיימת דווקא מגמת עלייה גוברת והולכת בתחלואה, כאשר הערכות מדברות על תחלואה של כחצי אחוז מכלל האוכלוסייה.

 

הסיבות העיקריות לכך הן נטייה גנטית באוכלוסייה היהודית בשילוב גורמים סביבתיים כמו: אורח החיים המערבי, עלייה ברמה הסוציו-אקונומית, עלייה ברמת ההיגיינה וברמת החיים, מזון מתועש, זיהומי אוויר, שימוש בכימיקלים ועוד.

 

פיסטולה: סיבוך של מחלת הקרוהן בכשליש מהחולים

קרוהן וקוליטיס הן מחלות חשוכות מרפא התוקפות את מערכת העיכול ומתבטאות, בין השאר, בכאבי בטן קשים, שלשולים בלתי פוסקים, ירידה במשקל ולעיתים מחלות אלו עלולות לפגוע בהליך הגדילה של ילדים.

 

אלא שלכשליש מהחולים בקרוהן יש צרה נוספת בנוסף לשורת התסמינים המוזכרים מעלה. קוראים לה פיסטולה, ומדובר בדלקת שנוצרת כתוצאה ממחלת הקרוהן, שעלולה לנוע דרך דפנות המעיים אל תוך איברים פנימיים אחרים כמו שלפוחית השתן או הנרתיק, וליצור חיבור חריג ביניהם. הדבר יכול להוביל גם להיווצרות מורסה (אבצס), פצע נפוח המלא במוגלה. הפיסטולה עשויה גם לחדור דרך העור, כאשר מקום נפוץ מאוד להיווצרותה הוא האזור שמסביב לפי הטבעת. כשזה קורה הופכת הפיסטולה לקשה יותר והיא מכונה פיסטולה פריאנלאית מורכבת, איתה נאלצים להתמודד כ-70% מאלו שסובלים מפיסטולות. 

 

   (איור: יותם גלעדי)
פיסטולה פריאנאלית מורכבת(איור: יותם גלעדי)

הפיסטולה גורמת לירידה דרסטית באיכות החיים של הסובלים ממנה וכוללת תופעות כמו בריחה של היציאות מפי הטבעת, קושי בניהול אורח חיים נורמטיבי, ירידה בדימוי הגוף ובדימוי העצמי. הסובלים מפיסטולה פריאנאלית מורכבת מדווחים על קושי ביציאה לעבודה, בקיום יחסי מין ועוד.

 

התרופות שניתנות - לרוב לא עוזרות

עד היום טופלה הבעיה בשלל שיטות, רובן כואבות או לא נעימות עם אחוזי הצלחה לא גבוהים. "מורסות באיזור פי הטבעת זה דבר מאוד כואב", אומר ד"ר מתי וטרמן, גסטרואנטרולוג, מנהל השירות למחלות מעי דלקתיות ברמב"ם, "התופעה יכולה להיות מלווה בחום, והיא גם חוזרת על עצמה. כדי למנוע את זה, נותנים לחולים תרופות חזקות שמונעות דלקות במעי, בדרך-כלל תרופות ביולוגיות או אנטיביוטיקה, אבל רק באחוז קטן מהחולים זה עוזר ומעלים את המצבים האלו.

 

"האנשים האלו כל הזמן עוברים הליכים של ניקוז המוגלה מהאיזור הנגוע, אבל בגלל שמדובר באזור רגיש מאוד שקרוב לשרירי שסתום של פי טבעת, קשה לעיתים לבצע הליך כירורגי, שעלול לפגוע בשליטה של היציאות. ואנחנחו מדברים בדרך-כלל על אנשים צעירים בין הגילאים 15-30, שחיי החברה שלהם נהרסים בגלל הבעיה.

 

"שיטה נוספת שנהוגה לעזרה בפתרון הבעיה היא הכנסת חוט סיטון אל תוך התעלה המזוהמת. מדובר בחוט עם לולאה, שגורמת שהנתיב ישאר פתוח כל הזמן. זה גורם לכך שהחולה אולי לא יסבול מאירועים חוזרים של הצטברות מוגלה, אבל הוא צריך לחיות עם חוט שתקוע לו בגוף - והנתיב לא ייסגר. חלק מהחולים הולכים עם סטומה, כך שהצואה לא עוברת באותו נתיב מזוהם, מה שבאמת גורם לניקוי הנתיב, אבל ברגע שמסירים את הסטומה – גם הזיהום חוזר".

 

תאי הגזע נלקחים משומן של אנשים שעברו שאיבה

הטכנולוגיה החדשה, שנקראת אלופיסל – Darvadstrocel, הוצגה החודש בכנס השנתי של איגוד הרופאים הכירורגים קולורקטליים האירופאי, מושקת בישראל בימים אלו ואף

מועמדת להיכנס לסל הבריאות הבא. מדובר בפרוצדורה כירורגית במסגרתה סוגרים את הפתח הפנימי של הפיסטולה במעי כדי שלא תיכנס מוגלה וחיידקים, מקלפים את כל הציפוי הפנימי של הנתיב ומזריקים כמות גדולה של תאי גזע לפתח הפנימי של הנתיב ולאורכו. תאים אלו מעודדים ריפוי והעלמות של הנתיב.

 

תאי הגזע הללו נלקחים מתוך רקמות שומן של אנשים שעברו הליך לשאיבת שומן. תאי גזע אלו מעודדים ריפוי והם בעלי תכונות נוגדות דלקת, כך שהגוף לא דוחה אותם. הזרקת הטיפול מאפשרת לרקמה חדשה לגדול ובכך להביא לסגירה של הפיסטולה.

 

במחקר הרישום של התכשיר, הטיפול מציג נתוני יעילות גבוהים יותר מכל טיפול קיים היום לפיסטולות פריאנאליות מורכבות בקרב חולי קרוהן. במחקר הראשון שנערך בישראל ותוצאותיו פורסמו נמצא כי בשבוע 52, שיעור הריפוי בקרב החולים שטופלו באלופיסל היה גבוה משמעותית מהחולים בקבוצת הביקורת- 56.3% לעומת 38.6% שעברו ניתוח לניקוז וניקוי הפיסטולה בלבד.

 

המחקר התנהל בארבעה מרכזים רפואיים: רמב"ם, שיבא, איכילוב ושערי צדק. כיום, לאחר שקיבל הטיפול את אישור ה-EMA האירופאי, מתנהל מחקר נוסף לטובת רישום ב-FDA האמריקאי במרכזים רמב"ם, בילינסון, שיבא, הדסה ושערי צדק.

 

"כאלו תוצאות לא ראינו עם תרופות או אמצעים אחרים"

"מדובר בטיפול חדשני שמתווסף לארגז הכלים שלנו כרופאים לטיפול בבעיה הזו", אומר פרופ' עודד זמורה מנהל המערך הכירורגי במרכז הרפואי אסף הרופא , "יש לה יתרונות רבים – הסיכון בשימוש באופציה הזו נמוך כמו גם שיעור הסיבוכים. בנוסף, הטיפול הזה נבדק בצורה מדעית הרבה מעבר לכל אמצעי אחר בתחום. החסרונות הם שהלוגיסטיקה לשימוש בהליך מאוד מורכבת. כל המוצרים האחרים נמצאים אצלנו במחסן של בית החולים. כאן זו פרוצדורה שחייבת להיות מתוכננת שבועות רבים מראש כי מביאים את זה מחו"ל וזה אמור להיות מבוצע בתוך 48 שעות. וכמובן גם העלות של הטיפול גבוהה יותר מכל טיפול אחר".

 

"במחקר שנערך בארץ", מוסיפה פרופ' חגית טולצ'ינסקי, מנהלת היחידה לכירורגיה קולורקטלית באיכילוב ויו״ר החברה הקולורקטלית בישראל, "כמעט 60% מהסובלים מהבעיה הגיעו לריפוי מוחלט. כאלו תוצאות לא ראינו עם תרופות או אמצעים אחרים ואלו החדשות הטובות".

 

הכותב היה אורח חברת טקדה בכנס בצרפת

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
קרוהן. שליש מהחולים יסבלו מפיסטולות
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים