"שיעסיק אישה אחרת כנהגת": הפיתרון של נציבת שוויון הזדמנויות להסתבכות ברקת

יהיה פיתרון להסתבכות? הנציבה לשוויון הזדמנויות בעבודה, מרים כבהא, התארחה הבוקר (ג') באולפן ynet ואמרה על התבטאותו של הממונה הטרי על רשות ההון, משה ברקת, כי "בהנחה שהדברים נאמרו כמו שנאמרו זה באמת מזעזע ואלה לא הדברים שאנחנו מצפים להם ממשרתי ציבור". עם זאת, כבהא הסבירה כי אין אפשרות לנציבות לתבוע את ברקת בבית המשפט משום ש"הממשלה לא יכולה לתבוע את הממשלה".

#לאהתלוננתי כי "לא רציתי להתפטר": איך מתמודדים עם הטרדה מינית בעבודה

שיא בפניות עובדים שהופלו על רקע מילואים ולאום - אך המצב האמיתי חמור בהרבה

"חושש שיעלילו עלי"

הסערה החלה על רקע בקשתו של ברקת להעביר את הנהגת האישית, ששימשה את קודמתו בתפקיד, דורית סלינגר, מתפקידה. משרת נהג אישי נחשבת אומנם למשרת אמון, וברקת יכול היה להחליט כי הוא מעדיף נהג אחר, אך הסיבה להעברת הנהגת מהתפקיד, לפי ברקת, כפי שאישר בפני העיתונאית שרון שפורר מ"המקום הכי חם בגיהנום", היא זאת שגרמה לנציבת שוויון הזדמנויות להתערב.

ברקת צוטט כשהוא אומר לשפורר כי הוא מעדיף נהג ולא נהגת עקב החשש משהייה במרחב אינטימי עם נשים: "תראי את העבר שלי, תמיד התנהגתי בצורה מכובדת לנשים ואף אחד לא יכול לטעון אחרת. אני מאוד מעריך נשים, אולם כאן מדובר במרחב אינטימי ואני מעדיף להיות זהיר כי מישהו עלול להעליל עליי. לכן גם לא תמצאי אותי בחדר סגור עם אשה. התפקיד שאני לוקח על עצמי הוא ציבורי, ועם כל המשימות שיש בו אני מעיק מספיק על המשפחה שלי, ולא רוצה להעיק עליהם בעוד דברים", אמר.

הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת(צילום: אוראל כהן)

לאחר הפרסום, ברקת התנצל וניסה להסביר: "אני מתנצל אם דבריי פגעו במישהו, כוונתי לא הייתה לפגוע בנשים,לרבות הנהגת. לאורך כל תפקידיי כיבדתי וקידמתי נשים. מדובר בתפקיד המאויש במשרת אמון".

התנצלותו של ברקת לא סיפקה כאמור את נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, מרים כבהא, שפנתה אליו במכתב שבו הדגישה כי העברת עובדת מתפקיד על רקע מגדרי, גם אם מדובר במשרת אמון, מנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

הפיתרון: להעסיק אישה אחרת כנהגת

"אני חושבת שאין לזה שום הצדקה. בכלל, כשבאים לקבל מישהו לעבודה חייבים לשקול שיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד". אמרה כבהא לאולפן ynet והוסיפה כי בשלב זה הם מחכים לתשובתו של ברקת כדי להחליט איך להמשיך ולפעול. "כשנשמע את הגרסא שלו נמשיך לברר את העניין וללוות את זה עד הסוף".

עד איפה תגיעו עם זה? עד לבית משפט?

"יש בעיה עם זה כי אנחנו גוף ממשלתי ולפי הנחיות היועץ המשפטי מזוז, הממשלה לא יכולה לתבוע את הממשלה, אבל קיים מנגנון בירור בתוך משרד המשפטים שבו הבורר בינינו זה היועמ"ש, ששומע את שני הצדדים ומחליט מי צודק. ההחלטה שלו מחייבת אותנו, אז נשמע כמובן את הגירסא של ברקת ואם לא נשתכנע - נגיע גם לזה".

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה(צילום: אבי חיון)

כבהא הוסיפה כי אם זו אכן גרסתו של ברקת זו בהחלט אפליה, אך לדבר יש גם "השלכות ציבוריות חמורות": "אנחנו היום בתקופה מבורכת של נשים שקמות ומתלוננות על הטרדות מיניות. אנחנו לא רוצים לעצור את המומנטום הזה, וכשבא מנהל בכיר כזה ואומר את הדברים האלה זה יכול להרתיע מעסיקים ולהרתיע אישה מלקום ולהתלונן שמא יאונה לה רע".

מה ברקת צריך לעשות עכשיו?

"לטעמי, אם באמת ההתנהגות שאנחנו מצפים ממשרתי ציבור זה להוות דוגמא ומשל, אז אם זו לא היתה הכוונה ואם אי אפשר להעסיק את האישה עצמה, כי אני מבינה שהיא מועסקת אצל מישהו אחר, אז שיעסיק אישה. כך באמת זה פיתרון הגון, לפחות מבחינתו כמשרת ציבור, כמנהל בכיר שצריך להוות דוגמא. כך הוא יסמל למשק שזה לא נכון. ההתנהגות היתה פסולה, וזה מה שאני מצפה. כמובן, הכל בהנחה שהאמירות שמיוחסות לו נכונות".

במכתב שהעבירה כבהא לברקת כתבה כי"מן הפרסום עולה, לכאורה, כי נמנעת מלצוות למשרת אמון נהגת-אישה, והעדפת כי התפקיד יאויש על ידי נהג-גבר. אפליה על רקע מגדר הינה רעה חולה המצויה במחוזותינו זה זמן רב. בין שהיא תוצאתית או התחלתית ובין שגלויה או נסתרת, אפליה זו באה לידי ביטוי בכלל תחומי החיים, בין היתר בשוק העבודה, בייחוד במקום בו נשים ביקשו להשתלב במקומות עבודה בעלי 'אופי גברי'". 

"גם אם מדובר במשרת אמון, העברת עובדת או עובד מתפקיד צריכה להתבצע על בסיס שיקולים מקצועיים הרלבנטיים לאופי ומהות התפקיד. האמירה: 'לא להיות במרחב אינטימי עם אישה, כי מישהו עלול להעליל עלי', מהווה אפליה מגדרית על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ומכתימה את החלטתך".

העתקים מהמכתב נשלחו למנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ,ומנהלת האגף לשוויון מגדרי ויועצת נציב שירות המדינה לקידום נשים, מיכל לזרוביץ'.

שדולת הנשים: "להעמיד את ברקת לדין משמעתי"

עוד לפני המכתב של הנציבה פנו מספר ארגוני נשים לברקת. מנכל"ית שדולת הנשים, מיכל גרא מרגליות פנתה לשר האוצר, משה כחלון ונציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ בנושא: "מדובר בצעד מסוכן, אשר פוגע פגיעה כפולה ומכופלת בנשים, מאיים להסיג עשרות שנים לאחור את ההישגים המרכזיים ביותר בתחום השוויון המגדרי בכלל ובשוק התעסוקה בפרט וכן להעמיק את האפליה כלפי נשים בחברה הישראלית באופן שקשה היה להעלותה על הדעת גם בתרחישים הגרועים ביותר". כתבה.

"החלטתו של הממונה על שוק ההון, רגולטור מרכזי ובכיר ביותר במשק ובשירות הציבורי, המצטרפת לאמירותיו לפיו לא ישהה לצידה של אישה בחדר ללא נוכחות אדם נוסף מעניקה לגיטימציה חסרת תקדים לאפליית נשים. כך במקום לרתום את מוסדותיה של המדינה לתנועת METOO#, המבקשת למגר את ההטרדות והתקיפות המיניות וליצור סביבת עבודה בטוחה לכולם, בוחר הממונה הנכנס לצאת במסר מזיק, משפיל ומסוכן לפיו במקום להימנע מלהטריד מינית ולנהוג בכלל העובדות והעובדים בשוויון ובכבוד, 'ייענשו' הנשים פעמיים – פעם אחת בכך שמקומות העבודה יוסיפו להיות בלתי בטוחים עבורן ופעם נוספת בכך שרגליהן תדחקנה ממשרות ומתפקידים בשל החשש המופרך כי הן תעללנה עלילות שווא על הטרדות מיניות".

בשדולת הנשים אף דרשו להעמיד את ברקת לדין משמעתי ולשקול את הדחתו: "אנו מבקשות כי נציבות שירות המדינה תבחן את העמדתו של הממונה הנכנס על שוק ההון לדין משמעתי בגין דברים חמורים אלה, בגין היחס המפלה העולה מהם כלפי נשים ובגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות כמוזכר לעיל. זאת ועוד, אנו סבורות כי מי שאלו הן תפיסותיו כלפי נשים, אינו ראוי לכהן בתפקיד ציבורי ובוודאי לא בתפקיד בכיר ורב השפעה וכוח כמו הממונה על שוק ההון. המשך כהונתו של אדם כזה בתפקיד האמור תהיה בבחינת מכה אנושה לכל ערכי השוויון וכבוד האדם ותביא לפגיעה עמוקה באמון הציבור בשירות המדינה כולו".

מרשות שוק ההון לא נמסרה תגובה.