שתף קטע נבחר

לתעד ולשתף את המשפחה: כך תפעלו אם גיליתם שחיתות במקום העבודה

פגיעה בשכר, מערכת שלא מספקת הגנה משמעותית, איומים ולחצים יומיומיים. זה מה שיחכה כנראה למי שיחליט לחשוף שחיתות במקום העבודה. מורן גנוסר, שהתריע על השחיתות בחברת החשמל בפרשת סימנס, מספר כי הדבר הכי חשוב הוא לקבל את תמיכת המשפחה. טיפים לחושף המתחיל

בשנים האחרונות התגלו ברשויות המקומיות לא מעט פרשיות שחיתות , שפגעו בקריירות הפוליטיות של נבחרים רבים. אולם מהי המשמעות של פרשיות שחיתות על עובד החושף אותן במקום עבודתו? על רקע הבחירות המוניציפליות, בדקנו כיצד כדאי לעובדים להתמודד בסיטואציות מורכבות אלה, ומה לא כדאי להם לעשות.

  

 

פרשת סימנס: עונשי מאסר בפועל לבכירים לשעבר בחברת החשמל

שחיתות ברשויות: "זו אפילו לא התמונה המלאה"

 

"חייבים תמיכה מהמשפחה. זה הדבר הראשון"

"בדיעבד, לאחר כל הקשיים שעברתי, לא הייתי משנה את התנהלותי והייתי הולך עם זה עד הסוף למרות האיומים" - כך אומר בראיון ל-ynet מורן גנוסר, שהתריע על השחיתות בחברת החשמל בפרשת סימנס, בה הוטלו עונשי מאסר בפועל על בכירים לשעבר בחברת החשמל. עם זאת גנוסר מוסיף עצה אישית: "למי שיפנה אליי היום והוא עומד בפני מצב דומה, אמליץ קודם כל ללכת ולהתייעץ עם בן או בת הזוג על מנת שיקבלו את התמיכה מהבית. בנוסף, הייתי ממליץ לתעד הכל, להקליט, למסמך ולקחת בחשבון שכולם יפנו להם עורף מייד לאחר שיתלוננו".  

מורן גנוסר ()
מורן גנוסר

גנוסר, נשוי ואב לשניים, הועסק בחברת החשמל כ-10 שנים עד שפוטר ממנה בשנת 2013. לאחר מכן החל לעבוד בחברת נתג"ז, ופוטר ממנה לאחר שנה. גנוסר טוען כי הפיטורים מחברת החשמל נעשו בגלל ששב והתריע במשך 3 שנים על כשלים במערכת ה-DMS, מערכת בקרה ארצית לטיפול בתקלות חשמל שנרכשה מחברת סימנס ב-2002. עוד טען כי פוטר מחברת נתג"ז בעקבות לחץ שהופעל על ידי חברת החשמל.

 

שתי החברות הכחישו במשך השנים את הטענות - בחברת החשמל טענו כי החוזה של גנוסר הסתיים וכי אין בטענותיו אמת, ובנתג"ז נטען כי הוא פוטר בעקבות צמצומים. לאחרונה דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעתו של גינוסר נגד נתג"ז, והוא הגיש ערעור לבית הדין הארצי. התביעה מול חברת החשמל עדיין מתנהלת. יש לציין כי כל עוד מנהל גנוסר הליכים משפטיים בבית הדין לעבודה, הוא אינו יכול לקבל צו הגנה לחושפי שחיתויות ממבקר המדינה.  

 

"אתה חייב תמיכה רחבה מהמשפחה, זה הדבר הראשון", מסביר גנוסר את משמעות הבחירה בדרך בה הלך. "למרות שקיבלתי תמיכה מאישתי ומאמי וחמיי, אני חייב לציין כי לעיתים כמעט והתפרקנו. לעיתים חשבתי שלא נשרוד. לא כלכלית ולא כזוג. אתה חייב במהלך שכזה להביא בחשבון כי אתה ככל הנראה תהיה מחוסר פרנסה, תהיה מוקצה ותהיה חשוף לאלימות כלשהי".

  

כיום הוא מועסק בחברה קמעונאית, בעבודה אליה הגיע לדבריו רק בגלל קרבה אישית: "הגעתי לעבודה הזו דרך אבא של גיסי שהוא הבעלים של החברה. הוא ראה את מצבי, האמין בי ונתן לי הזדמנות, למרות שלא היה לי נסיון בתחום הקמעונאות. בחברת החשמל, ללא חישוב התנאים הנלווים, הייתי מרויח יותר מכפול ממה שאני מרוויח היום".

 

לשאלה האם הוא חושב שהמדינה תומכת כיום מספיק בחושפי שחיתויות הוא עונה בשלילה. "מאז שהתלוננתי יש שיפור מסויים בעניין, אבל הוא רחוק מלהיות הגנה מספקת על חושפי שחיתות. הכנסת צריכה לחוקק חוק שלא רק יגן על חושף השחיתות אלא גם על המשפחה שלו, כי הנפגעים הכי גדולים מכל הסיפור הזה הם הילדים שלי".

  

הבעייתיות בהגנה על חושפי שחיתויות

אז איך בכל זאת כדאי לפעול אם אתם מגלים שחיתות במקום העבודה שלכם? האם אתם מחויבים לדווח? עורכי הדין ניר בן חמו וערן לאופמן, המייצגים את גנוסר בהליכים שעדיין מתקיימים בבית הדין לעבודה, סיפרו על הדרך המשפטית הסבוכה שמחכה למי שיבחר לפעול, ונתנו כמה טיפים חשובים.

 

חייבים תיעוד (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
חייבים תיעוד(צילום: shutterstock)

"חוק הגנה על עובדים וחוקים אחרים אינם מגדירים את המושג 'שחיתות', ולכן לא יכול עובד לדעת בוודאות כי הוא נחשף למשהו שחוסה תחת החוק והוא יהיה לכאורה מוגן אם ידווח על מעשה השחיתות", אומרים בן חמו ולאופמן. "ברור כי יש נורמות בהן 'אי אפשר להתבלבל' כגון מעשי שוחד ויותר מכך, אולם גם אז, ברוב מקומות העבודה, עובד שנחשף למעשים אלה אינו מחוייב לדווח עליהם לפי החוק הפלילי".

 

בנוסף, "עובד הנחשף לשחיתות במקום עבודתו ורוצה לזכות בהגנה, חייב להוכיח כי החשיפה נעשתה בתום לב", הם מזהירים, "אך בתוך המושג 'תום לב' מקופלת כל הבעייתיות בהגנה על חושפים. שכן זהו מושג ערטילאי, שלמעשה מהווה 'פתח מילוט' עבור מעסיקים רבים. כל מעסיק המתגונן בפני תביעת חושף, טוען קודם כל כי החושף פעל בחוסר תום לב. כעת נותר על החושף הנטל הכבד להוכיח כי הוא נטול פניות, איש הגון, ישר וכדומה".

 

בן חמו ולאופמן טוענים כי בניגוד למדינות אחרות, בהן אין בעיה אם לחשיפה יש מניע כגון נקמה, כסף או קידום - בישראל מאד חוששים מחושפי שחיתויות "בעלי אינטרס". בנוסף, הם טוענים, "על החושף להתריע בפני מנהליו לפני שהוא פנה לגורם חיצוני, ולהוכיח שהמנהלים האלה נפנפו אותו, איימו עליו, התעלמו ממנו ודחו את התרעותיו. וכל זה אמור להיות מתועד בכתב או מוקלט".

 

"אשר לשחיתות עצמה - גם זו אמורה להיות מתועדת ומלוקטת לטובת הוכחת הדברים עליהם מתריע החושף". הם מסבירים, "אם העדויות וההוכחות יושמדו בשלב מאוחר יותר, יהיה קשה מאד להוכיח שהייתה קנוניה, שכספים הועלמו, שנהלים הופרו".

  

"לפנות למשטרה - כי אחרת השחיתות לא תצוף"

ומה עושים לאחר שמוצו ההתראות בתוך הארגון?

לפי בן חמו ולאופמן, "עובד המחליט שהוא מיצה את ההתראות בתוך הארגון פנימה, ושאין סיכוי לשינוי, יכול לפנות לאחד הנתיבים הקיימים עבורו בחוץ - תלונה לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, המפרטת את השחיתות ודורשת צו הגנה - כל עוד אתה לא שוטר, חייל או איש שב"ס, הנדרש לפנות לנציבות תלונות שוטרים וסוהרים".

 

לדבריהם, "במקרה בו חושף שחיתות אויים בפיטורים ונפגע במקום העבודה - הוא יכול לפנות לבית הדין לעבודה. חשוב לציין שפנייה לבית הדין אינה מאפשרת, אוטומטית, ביצוע פניית פרסה ובחירה בפנייה למבקר המדינה - כי המבקר יטען שנעשתה החלטה המייתרת את התערבותו מנקודה זו ואילך.

 

"המלצתנו היא כי החשיפה תהיה לאחר שנעשית עבודה מסודרת ומבוקרת של החושף, המתעדת באופן רצוף וכרונולוגי את כל החשדות שלו, כי יעשה גיבויים של החומר, יערב את בני משפחתו וידאג לעתידו או יבדוק אלטרנטיבות בטרם יחשוף את תלונותיו".

 

האם כדאי לפנות למשטרה? 

"כדאי ואף צריך לפנות למשטרה, או לגורמי חקירה ואכיפה מקבילים, כי אחרת השחיתות לעולם לא תצוף והמושחתים לא ישלמו מחיר אישי. עם זאת, יש לדאוג לגיבוי אפקטיבי לפני שעושים זאת, כי פנייה למשטרה חושפת מיד את החושף. המשטרה מתחילה לזמן לחקירה גורמים עליהם הגיע המידע, והמעסיקים מבינים מיד שהגורם שהתריע בעבר פנה לרשויות החוק.

 

"מה זה גיבוי אפקטיבי? התייעצות עם עורך דין או עמותה העוסקת בהגנה על חושפי שחיתות, קבלת צו הגנה וייעוץ ממשרד מבקר המדינה, איסוף מידע המצביע באופן חד משמעי על המחדל/העוול/השחיתות ומנקה את חושף השחיתויות מפני הרפש אותו עומדים להשליך עליו.

 

"הפנייה למשטרה, אלא אם כן מדובר בפשעים מובהקים, לרוב מסתיימת בסגירת תיק. אולם בכל מקרה ולצורכי תיעוד רצוי להגיש תלונה".

 

האם מי שמתנכל לחושף השחיתות צפוי לעונש? 

"בישראל – באופן מנוגד לכל היגיון, מי שמתנכל לחושף שחיתויות בדרך כלל מקודם. אין סנקציות המוטלות על מי שמתנכל לחושף או למי מטעמו של המתנכל. הגורם המושחת נשאר בתפקידו לרוב, עד לסיום ההליך המשפטי הארוך מנשוא, אשר לרוב מסתיים בקול ענות חלוש עם עסקת טיעון מקלה, ואילו המתלונן בדרך כלל בשלב הזה פוטר ונותר חסר כל. זהו מאזן עצוב, שכן המעוול נותר בעבודתו והחושף מושלך הביתה.

 

"במקרים נדירים נעשה צדק כלשהו, וזה במקרה של חשיפת פשעים, כגון חשיפת השוחד בחברת החשמל מחברת סימנס.

 

"עם זאת, הפרת צו הגנה של מבקר המדינה, המגולמת גם בהתנכלות כלפי חושף השחיתות, יכולה להוליד קנסות המושתים על המתנכלים - במקרים נדירים אך משמחים. במקרים אחרים, הגורם המושחת ממשיך להתעמר בעובד שחשף אותו, עד לשחיקתו המקצועית, או - במידה והעובד פוטר - ליהנות מהשקט התעשייתי לו זכה עם סילוקו של ה'מלשן' ולהמשיך בשחיתות ללא הפרעה".

 

מהן הטעויות הנפוצות שעושים חושפי שחיתויות? 

"אפשר למנות מספר רב של טעויות, אולם המרכזיות שבהן הן: לא מתייעצים היטב לפני שמתלוננים, לא מתעדים כמו שצריך את החומר ואת הראיות שלהם, חוברים לקבוצות אינטרסים שונות, מתעלמים מהנחיות עורכי הדין שלהם ומסגלים אורח חיים ומחשבה של 'כל העולם נגדנו'".

 

בחברת החשמל מסרו בתגובה: "מורן גינוסר מופיע חדשות לבקרים באמצעי התקשורת השונים במסע הכפשות כנגד החברה, מאז פוטר מהחברה בתום תקופת ההעסקה הארעית אליה נשכר. עניינו של מורן גינוסר נידון בימים אלה בבית הדין לעבודה בהליך שפתח כנגד חברת החשמל, כך שלא נוכל להגיב בפירוט על נסיבות סיום העסקתו והתנהלותו מאז. ככל הידוע לנו, מר גינוסר לא חשף עד לרגע זה שום מקרה שחיתות, וממילא ברור כי אין בסיס לטענה כאילו חברת החשמל רודפת אותו בגין כך".

 

מחברת נתג"ז נמסר בתגובה: "בית הדין האזורי לעבודה כבר פסק בעניין לפני כחודשיים וקבע כי גרסתו של מר גינוסר אינה אמינה, דחה את כל טענותיו כנגד החברה אחת לאחת ואף פסק שעל מר גינוסר לפצות את החברה בהוצאות משפט נכבדות".

 

 

  

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים