שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    פחות השקעה בתחבורה ציבורית, השקעה רבה בחינוך: על מה הרשויות מוציאות את הכסף?

    דו"ח של ה-OECD מציג את חלוקת ההוצאות וההשקעות של השלטון המקומי בתחומים יומיומיים, ומראה היכן ממוקמת ישראל ביחס לשאר המדינות. ברקע הבחירות לרשויות המקומיות - לאן הולך הכסף שלנו? באילו תחומים הרשויות משקיעות תקציבים ובאילו פחות

    מערכת הבחירות לרשויות המקומיות שמתקיימת היום (ג') היא חגיגת דמוקרטיה לשלטון המקומי בישראל. זמן טוב לבדוק כמה מוציא השלטון המקומי על חינוך וכמה על תחבורה ציבורית? כמה מוציא השלטון המקומי על דיור ביחס לכלל ההוצאה הציבורית בישראל וכמה על שמירת הסדר הציבורי?

     

    ה-OECD: פערי ההכנסה בין האזורים העשירים והעניים בישראל זינקו

    הקרב על הבית: נפתחו הקלפיות בבחירות לרשויות המקומיות

    איחוד רשויות: סיפור הצלחה או כישלון חרוץ?

     

    דו"ח של ה-OECD מציג את התשובות, ומשקף היכן ממוקמת ישראל ביחס לשאר המדינות, בהוצאותיו והשקעותיו של השלטון המקומי בתחומים השונים של חיי היומיום.

     

    ארגון ה-OECD פרסם לאחרונה דו"ח המספק מבט לאזורי וערי המדינות השונות בארגון, וכלל בו גם כרך שלם המתייחס לשלטון המקומי והתת-לאומי (המתייחס לשילוב של שלטונות המדינות שבתוך המדינה, כלומר states במדינות פדראליות, יחד עם השלטונות המקומיים והמחוזיים בהן).

     

    הסקטור היקר ביותר לשלטון המקומי בישראל: החינוך

    תחום החינוך צורך כמעט רבע מכלל הוצאת השלטון המקומי במדינות ה-OECD, מה שמציב אותו כסקטור עליו מוציא השלטון המקומי הכי הרבה כסף – יותר מבריאות ותחבורה. מדינות ה-OECD מוציאות בממוצע 25% מכלל הוצאת השלטון המקומי על חינוך, ובישראל מוציא השלטון המקומי אף יותר על חינוך, מה שמציב אותה במקום הרביעי בשיעור הוצאות השלטון המקומי על סקטור זה.

    ההוצאה על חינוך בשלטון המקומי בישראל גבוהה מאוד ביחס לתקציב הכולל של הרשות, אך נמוכה ביחס לתמ"ג (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    ההוצאה על חינוך בשלטון המקומי בישראל גבוהה מאוד ביחס לתקציב הכולל של הרשות, אך נמוכה ביחס לתמ"ג(צילום: shutterstock)

    בישראל מוציא השלטון המקומי 35.90% מכלל הוצאותיו על חינוך, כך שישראל היא אחת מחמש המדינות ב-OECD שבהן הוצאות השלטון המקומי על חינוך עברו את ה-35% מתוך התקציב הכולל. בלטביה, הניצבת ראשונה, מוציא השלטון המקומי 40.72% מכלל הוצאותיו על חינוך. באסטוניה, המדורגת שנייה, מוציא השלטון המקומי 39.26% מהוצאותיו על תחום החינוך, ובסלובקיה, המדורגת שלישית, מוציא השלטון המקומי 36% על חינוך. אחרי ישראל מדורגת חמישית סלובניה, שבה השלטון המקומי מוציא 35.31% מכלל הוצאותיו על חינוך.

     

    אולם, שיעור ההוצאה על החינוך בשלטון המקומי בישראל כאחוז מתוך התוצר המקומי גולמי (תמ"ג) הוא נמוך יחסית ועומד על 1.95%, בעוד שבבלגיה שיעור ההוצאה על חינוך בשלטון המקומי מתוך התמ"ג עומד על 7.28%. מבחינת אחוז ההשקעה בחינוך מתוך התמ"ג, ישראל עוקפת רק את צרפת (1.67%), הונגריה (1.15%), איטליה (0.91%), פורטוגל (0.83%), לוקסמבורג (0.54%), יוון (0.30%), אירלנד (0.21%), טורקיה (0.08%) וניו זילנד (0%).

     

    בישראל מוציא השלטון המקומי 17.39% מכלל הוצאותיו על הגנה חברתית, לעומת ממוצע של 14% במדינות ה-OECD. השלטון המקומי בישראל מוציא על דיור, שירותים חברתיים, פנאי, תרבות, דת, סביבה, שמירה על הסדר הציבורי ועל בטיחות 27% מכלל הוצאותיו, לעומת 15% בממוצע ה-OECD. מכלל הוצאותיו על שירותים ציבוריים כלליים מוציא השלטון המקומי בישראל 12% לעומת 14% בממוצע ה-OECD, ו-0.3% על בריאות לעומת 18% בממוצע ה-OECD.

    השלטון המקומי בישראל מוציא על דיור, פנאי, תרבות, דת וכו' 27% מכלל הוצואותיו, לעומת 15% בממוצע ה-OECD (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    השלטון המקומי בישראל מוציא על דיור, פנאי, תרבות, דת וכו' 27% מכלל הוצואותיו, לעומת 15% בממוצע ה-OECD(צילום: shutterstock)

    התחבורה הציבורית בישראל אינה נחשבת ליעילה, בעיקר כשזה נוגע להגעה למקומות העבודה בהסתמך על אוטובוסים ורכבות. לא בכל עיר יש הרמוניה בין הולכי הרגל והמכוניות ולא בכל מקום יש תכנון טוב של כבישים עירוניים.

     

    לכן, לא מפתיע שבשיעור ההוצאה מכלל התקציב של השלטון המקומי על תחבורה ציבורית ועניינים כלכליים (תקשורת ועוד התערבויות כלכליות) מדורגת ישראל במקום השישי מהסוף. רק 7.44% מתקציב השלטון המקומי מופנה לנושא התחבורה והנושאים הכלכליים. ישראל עוקפת רק את דנמרק (3.79%), שבדיה (6.25%), לטביה (6.66%), פינלנד (7.07%) ואיסלנד (7.14%).

     

    לעומת זאת, בניו זילנד 29.04% מתקציב השלטון המקומי מופנה לתחבורה ולעניינים כלכליים, באירלנד 21.07%, בסלובקיה 19.94% וביוון 19.37%.

    השקעה בתחבורה ציבורית בישראל - רק כ-7% מתקציב השלטון המקומי לעומת 29% במדינות מובילות (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    השקעה בתחבורה ציבורית בישראל - רק כ-7% מתקציב השלטון המקומי לעומת 29% במדינות מובילות(צילום: עידו ארז)
      

    השלטון המקומי אחראי ליותר מ-60% מההוצאה הציבורית בתחומי תרבות, דיור והגנה על הסביבה. חלוקת היכולות לאורך כל נדבכי השלטון במדינה (ארצי, מקומי ואף מחוזי או לפי מדינות בתוך מדינה בממשל פדראלי) יכולה להימדד על בסיס הנתחים של הוצאות השלטון המקומי לפי סקטורים. עם זאת, מזכירים ב-OECD, חלוקת תחומי האחריות לא תמיד מעידה על אוטונומיה מלאה של השלטון המקומי לבצע את אותן מטלות. למשל, חינוך הוא תחום שהאחריות עליו נחלקת בין רמות שלטון שונות במדינות ה-OECD, כאשר הוצאת השלטון המקומי על חינוך היוותה 47% בממוצע במדינות הארגון בשנת 2015.

     

    כך למשל, ברוב מדינות הארגון, השלטון המקומי אחראי על בנייה ותחזוקה של מוסדות החינוך ועל מימון פעילויות בית הספר. אולם, קיימות מדינות כמו ניו זילנד, טורקיה, אירלנד ויוון, בהן כל תחום החינוך מסופק וממומן ברובו או בכללותו על ידי השלטון המרכזי, בעוד שלשלטון המקומי יש אחריות מועטה עד אפסית בסקטור זה. ישנן מדינות כמו ספרד, גרמניה, שוויץ, ארה"ב ובלגיה, בהן הוצאות השלטון המקומי על חינוך מהוות יותר מ-80% מההוצאה הציבורית על תחום זה. אלה מדינות פדרליות עם שלטון של מדינות בתוך המדינה בעל אוטונומיה גדולה מאוד על תחום החינוך.

     

    בישראל, הוצאת השלטון המקומי על חינוך מהווה 23.89% מכלל ההוצאה הציבורית במדינה על תחום זה, פחות מממוצע ה-OECD, שעומד כאמור על 47%.

     

    ישראל במקום הראשון בהוצאת השלטון המקומי על דיור ושירותי קהילה

    לפי נתוני ה-OECD, בישראל הוצאת השלטון המקומי על דיור ושירותי קהילה מתוך כלל ההוצאה הציבורית במדינה על תחום זה היא הגדולה ביותר, ולמעשה אבסולוטית, שכן היא מהווה 100%.

     

    המשמעות היא שבתחום זה ההוצאה בישראל מגיעה מהשלטון המקומי בלבד, ללא הוצאה מהשלטון המרכזי. תחום הוצאה זה מורכב מפיתוח בתחום הדיור, פיתוח קהילתי, אספקת מים ותאורת רחוב. נתון זה בישראל גבוה בהרבה ממוצע ה-OECD, לפיו הוצאות השלטון המקומי על דיור ושירותי קהילה מהוות 72% מההוצאה הציבורית בתחום זה.

    דוח OECD חלוקת הוצאות השלטון המקומי ()

    קיימות 14 מדינות ב-OECD, בהן הוצאת השלטון המקומי על תחום זה מהווה יותר מ-80% מההוצאה הציבורית על תחום זה. אחרי ישראל, בלגיה ניצבת שנייה עם הוצאות של השלטון המקומי על תחום הדיור והשירותים הקהילתיים המהוות 99.88% מכלל ההוצאה הציבורית במדינה על תחום זה, אחריה אסטוניה עם 98.91%, שוויץ עם 98.84% ונורבגיה עם 93.46%.

     

    גם הוצאת השלטון המקומי בישראל על הגנת הסביבה מהווה את הרוב מתוך כלל ההוצאה הציבורית בתחום זה, ועומדת 87.72% - במקום החמישי אחרי הולנד (94.03%), טורקיה (93.50%), ספרד (92.70%) ואיטליה (89.85%).

     

    מנגד, נראה שהאוטונומיה של השלטון המקומי בישראל על ההוצאה בתחום השלטת הסדר הציבורי אינה רבה כל כך, שכן היא מהווה רק 3.62% מכלל ההוצאה הציבורית בתחום, שרובו ממומן על ידי השלטון המרכזי בישראל. מדובר בנתח קטן מאוד לעומת ממוצע ה-OECD, העומד על כ-26%.  

     

    בתחום הדיור בישראל ההשקעה מגיעה מהשלטון המקומי בלבד, ללא השקעה מהשלטון המרכזי  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    בתחום הדיור בישראל ההשקעה מגיעה מהשלטון המקומי בלבד, ללא השקעה מהשלטון המרכזי (צילום: shutterstock)

    ההשקעות הציבוריות מטעם השלטון המקומי בישראל - בעלייה

    תקציב הרשויות המקומיות מחולק לתקציב רגיל ולתקציב בלתי רגיל. התקציב הרגיל מיועד לצריכה שוטפת - אלו הן ההוצאות, והן כוללות את תוכניות העבודה השנתיות של הרשויות המקומיות מבחינה תקציבית ואת הפעולות השונות של הרשות, כמו תשלומי השכר ופירעון ההלוואות.

     

    התקציב הבלתי רגיל הוא תקציב חד פעמי למימון פרויקטים שנושאים אופי של עבודות פיתוח ומוגדרים כהשקעה. כספים של התקציב הבלתי רגיל מנוהלים בנאמנות על ידי ראש הרשות והגזבר - בנפרד מכספי התקציב הרגיל. בכספי התקציב הבלתי רגיל לא ניתן לעשות כל שימוש שלא למטרה שלשמה הם נועדו.

    דוח OECD השינוי השנתי בהשקעות בשלטון המקומי בין 2008-2016 ()
      

    ההשקעה הציבורית של השלטון המקומי היוותה במדינות ה-OECD כמעט 57% בממוצע מכלל ההשקעה הציבורית ב-2016. יש לציין את ישראל לטובה מבין המדינות שבהן חלה עלייה שנתית יפה של 4.7% בממוצע בהשקעות השלטון המקומי בין 2008-2016, מה שמציב אותה במקום הרביעי אחרי צ'ילה (10.32% בממוצע בשנה), נורבגיה (5.91%) ושבדיה (5.50%).

     

    מנגד, באירלנד ירדה השקעת השלטון המקומי בשיעור של 22.5% בממוצע בשנה, בלטביה בשיעור של 10.65% בממוצע בשנה, בספרד בשיעור של 10.46%, בפורטוגל בשיעור של 10.31%, ביוון בשיעור של 9.42% ובאיסלנד בשיעור של 8.97%.

     

    גם בשיעור השקעות השלטון המקומי כנתח מהתמ"ג חלה בישראל עלייה – של 0.09% בין 2008-2016, וכן עלייה יפה של 9.2% בשיעור השקעת השלטון המקומי מסך ההשקעה הציבורית במדינה בשנים אלה, מה שמציב אותה במקום השני אחרי שבדיה, בה חלה עלייה של 10.6%.

     

    מבחינת ההשקעה, התחום שתופס בשלטון המקומי בישראל את הנתח הגדול ביותר מכלל ההשקעה של רמת שלטון זו, הוא החינוך עם שליש (33%) מכלל ההשקעות ב-2016, גבוה יותר ממוצע ה-OECD שעמד על 20.6%. רק בבריטניה עמד נתח זה על שיעור גבוה יותר, של כמעט 44%.

     

    הנתח הגדול הבא מכלל השקעות השלטון המקומי בישראל הוא על נושאים כלכליים ותחבורה, שעמד על 30.2% - פחות ממוצע ה-OECD של נתח השקעה זו מכלל השקעות השלטון המקומי, שהיה 39%. נתח ההשקעה על דיור ושירותי קהילה עמד בישראל על 12.4% מכלל ההשקעות – שיעור גבוה יותר ממוצע ה-OECD בתחום זה, שהסתכם ב-8.5%.

     

    על תרבות, פנאי ודת השקיע השלטון המקומי בישראל כ-11% מכלל השקעותיו, על הגנת הסביבה השקיע 6.2%, על שירותים כלליים 4.2%, על הגנה חברתית 1.5%, על הסדר הציבורי ובטיחות 1.3% ועל בריאות 0.2%, זאת משום שתחום הבריאות ממוקד בידי אחריות השלטון המרכזי בלבד, ואף הוצאת השלטון המקומי על תחום זה מכלל ההוצאה הציבורית על בריאות היא אפסית.

     

    מבנה הכנסות השלטון המקומי בישראל מורכב, לפי נתוני ה-OECD, מ-48% מענקים וסובסידיות, 44.1% מסים, 4.5% מכסים ותשלומים, 2% תרומה חברתית ו-1.3% הכנסות מנכסים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים