ביבי תתכונן, טראמפ עלול להפסיד היום
אם ייחלש כוחם של הרפובליקנים בקונגרס בעקבות הבחירות היום, יהיו ידי הנשיא כבולות בטיפול בנושאי פנים - וזה ישאיר לו המון זמן ואנרגיה להתעסק במדיניות החוץ. כלומר, ב"דיל האולטימטיבי" בין ישראל לפלסטינים
עתידות: בעוד כמה ימים יגבר בארץ השיח סביב סכנת איבוד התמיכה בישראל מצד המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, ועל הצורך הדחוף לבנות גשרים לקהל הפרוגרסיבי ולקהילות המיעוטים הלטינים והשחורים. רגע אחרי שיחל יגלוש הדיון לפסי שמאל-ימין. השמאל יטען שהממשלה הרסה את יחסינו עם אמריקה, ושרגע התשלום בוא יבוא. הימין יטען שהיחסים מעולם לא היו טובים יותר, ושהשמאל מהלך אימים על הציבור הישראלי וזועק "זאב, זאב", אבל במקום חיית טרף נחתה השגרירות בירושלים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
כך יגווע אחד הדיונים הקריטיים ליחסי ישראל עם החשובה שבמדינות העולם והגדולה שבידידותיה. דיון שתוצאותיו ישפיעו על חייו של כל ישראלי, אולי דורות קדימה. דיון שחשוב לקיים באופן ענייני בלי לנסות להרוויח נקודות פוליטיות זה על גבי זה. האירוע המתרגש עלינו ביממה הקרובה הוא בחירות האמצע לקונגרס האמריקני, שדקה לאחר שיוכרזו תוצאותיהן יתחיל הקמפיין לנשיאות 2020. כמו בכל מקום, בחירות הן רגע שמזדקק לדמוגרפיה, למחנות ולאג'נדות.
מה צריכים לזכור שמונה מיליון תושבי מדינה קטנה במזרח התיכון, שנהנים ממערכת יחסים יוצאת דופן עם ממשל טראמפ, ערב בחירות האמצע בארה"ב? מה יהיה עליהם לקחת בחשבון ביום שאחרי? מה עליהם להסיק מתוצאותיהן?
1. להבין על מה בחירות האמצע. הבחירות הן לא על ישראל, לא על הכרה בירושלים כבירת המדינה היהודית ולא על מעבר השגרירות. מה שנמצא בלב תשומת הלב האמריקנית הוא שיירת מהגרים העושה את דרכה לגבול מקסיקו-ארה"ב. הנושאים הקשורים בישראל הם, במקרה הטוב, קרון אחד קטן ואחורי מתוך רכבת ארוכה ועמוסה של נושאים שרחוקים מאוד מהחישובים של הבוחרים.
האלקטורט בבחירות אמצע שונה מאוד מבבחירות הכלליות: פחות מצביעים (בדרך כלל 35%-40%), יותר מבוגרים, יותר לבנים. כמעט תמיד מפלגתו של הנשיא המכהן מפסידה בבחירות אמצע (40 פעם מתוך 43 מערכות בחירות מאז 1842). בממוצע מפסיד נשיא מכהן 32 מושבים בבית הנבחרים ושניים בסנאט. ברק אובמה סבל מרכבת ההרים הזו כשהפסיד בבחירות האמצע ב-2010, וזכה בכהונה שנייה בבחירות לנשיאות שנתיים אחר כך.
3. מה כן צריך לזכור? נשיא שמאבד את הרוב באחד משני הבתים או בשניהם כבר לא יכול לקדם צעדים מרחיקי לכת במדיניות הפנים - דוגמת רפורמה בבריאות או במיסים - ובאופן טבעי פונה לתחומים שבהם נשיא נהנה מיכולת תמרון מקסימלית - מדיניות חוץ.
מבט זריז בזירה זו מגלה שההתקדמות מול צפון קוריאה איטית ופירותיה הפומביים כבר נקצרו; הסכם NAFTA הושלם; איראן עדיין על מסלול ההסלמה, ומו"מ על הסכם גרעין חדש עדיין אינו נראה באופק. שני נושאים שהנשיא מרבה לדבר עליהם ככל הנראה יקבלו מנה מוגברת של תשומת לב לאחר בחירות האמצע, והם מלחמת הסחר מול סין והגביע הקדוש לכל נשיא אמריקאי ב-50 השנה האחרונות – סיום הסכסוך הישראלי-ערבי. לכן, מוטב אם בירושלים ייערכו לכך שטראמפ יתמקד ב"דיל האולטימטיבי", מתוך הבנה שגם ללא התקדמות מהותית בשטח, התבטאויותיו ומעשיו של הנשיא יכולים ליצור מציאות בשטח, לטוב או לרע.
מסקנה שנייה היא שבחירות האמצע הן תזכורת שהמטוטלת הפוליטית בארה"ב נמצאת בתנועה כל הזמן, ובמוקדם או במאוחר תשיב את הדמוקרטים לשלוט בשני בתי הקונגרס ובבית הלבן. בשנים האחרונות נמצא מעמדה של ישראל בקריסה בקרב הציבור הדמוקרטי, אבל היא עדיין נהנית מתמיכה בקרב מצביעים, תורמים ומחוקקים דמוקרטים.
בסבב הבחירות הקרוב ייבחרו לקונגרס הרבה מחוקקים דמוקרטים מתונים שתומכים או פתוחים לתמוך בברית בין ארה"ב לישראל. יחד עם זאת, עלינו לזכור כי הזן החדש של הצעירים הדמוקרטים דומה פחות לידידי ישראל במודל ג'ו ביידן וננסי פלוסי, וקרוב יותר אידיאולוגית לברני סנדרס. חלקם עוינים את ישראל באופן מהותי – למשל אלכסנדריה אוקסיו-קורטס מניו יורק, אילהן עומר ממינסוטה, לזלי קוברן מווירג'יניה ואחרים.
דומיננטיות דמוקרטית עתידית תייצר עבור ישראל מציאות שללא הכנה מתאימה עלולה להתברר כטראומטית ולייצר געגועים עזים לממשל אובמה. לכן, קריטי לשמור מערכות יחסים עם הביידנים והפלוסים גם בעידן טראמפ. לא פחות חשוב למצוא גם דרכים לדבר עם הציבור הדמוקרטי, שהקרבה בין ממשלת ישראל לממשל טראמפ היא לצנינים בעיניו. כל זאת מתוך מטרה לחזק את התמיכה הבי-פרטיזנית ולמנוע מישראל להיקלע למחלוקת רעה וקטלנית בבחירות הבאות לנשיאות. חשוב לזכור שעוצמתה של ישראל נגזרת במידה רבה מטיב יחסיה עם המעצמה החזקה בעולם.
- ליאור וינטרוב הוא מנכ"ל ארגון התקשורת The Israel Project בישראל ולשעבר דובר ורמ"ט שגרירות ישראל בוושינגטון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
