שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ביה"ח הדסה: 100 שנות יצוא רפואת עיניים לעולם כולו
    מאז הוקמה מחלקת העיניים הראשונה בארץ ב-1918 בבית החולים על ידי ארגון נשות הדסה, מוכשרים במחלקה רופאי עיניים שמביאים את הבשורה והידע לעולם כולו. "החזון הציוני שלנו הוא להוות אור לעולם ואין דבר מספק יותר מהידיעה שהמומחיות שפותחה בהדסה, יכולה להציל גברים, נשים וילדים מעיוורון בכל העולם"

    בשיתוף ארגון נשות הדסה

     

    100 שנים חלפו מאז הוקמה מחלקת העיניים הראשונה בארץ בבית החולים הדסה על ידי ארגון נשות הדסה ב-1918. באותם ימים - עשרות שנים טרם קום המדינה ותחת המנדט הבריטי, הובילו נשות הדסה את המלחמה העיקשת במחלות העיניים הקשות ביישוב היהודי. מי שהייתה אחראית לכך היא  הנרייטה סולד שביקורה ב-1909 הוביל אותה לפעול נגד מחלות העיניים הקשות מהן סבלו רבים בישוב היהודי הקטן. בעקבות זאת הוקמה מחלקת העיניים הראשונה בארץ בבית החולים הדסה וכיום מוכשרים בבית החולים הדסה רופאי עיניים מצויינים שיביאו את הבשורה והידע גם למדינות אחרות בעולם.

     

    מחלקת העיניים בבית החולים הדסה נחשבת למובילה את תחום בריאות העיניים בישראל כך שרופאים מכל העולם מגיעים כדי ללמוד ולהתמחות בה. עד היום הוכשרו במחלקה כ-150 רופאי עיניים, מכ-40 מדינות, בתכנית הכשרה של 3 שנים ולעתים אף יותר במטרה לחזור למדינות האם ולטפל שם בחולי העיניים.

     

    בית החולים  (צילום: ארכיון נשות הדסה)
    בית החולים הדסה בימיו הראשונים(צילום: ארכיון נשות הדסה)

     

    רפואת עיניים ונשות הדסה

    ילדי היישוב היהודי שבימי המנדט הבריטי סבלו ממחלות עיניים, חלקן קשות ממש, ביניהן מחלת הטרכומה (גרענת). הנרייטה סאלד, בתו בת ה-49 של רב מבולטימור, ואמה סופי, ביקרו בארץ ב-1909. הנרייטה כתבה לחברתה אליס סליגסברג, כי מצאה בירושלים ובמושבות "חיים פועמים, וחיים משולבים עם אומללות, עוני, זוהמה, מחלות, ויש גם חיים אינטלקטואליים, משולבים באידיאליזם, התלהבות ותקווה". סופי והנרייטה סאלד סיירו ברחבי הארץ והזדעזעו, כמו האחרים, ממצבם הבריאותי של תושביה שסבלו ממחלות זיהומיות כמלריה, כולרה וטיפוס. בדרכן לביקור בבית הספר לבנות ביפו נתגלה באחת הסמטאות "מראה איום ביותר... ילדים עם טבעת של זבובים סביב עיניהם".

    פרופ' פאר מנתח בחבל טורקנה בקניה ב 1987 (צילום: אוסף פרטי)
    פרופ' פאר מנתח בחבל טורקנה בקניה ב 1987(צילום: אוסף פרטי)

    בעקבות הסיור הודיעה סופי סאלד שבתה הנרייטה וחברותיה הציוניות מאמריקה חייבות לפעול - ומהר. "מה הערך של קריאת מאמרים וארגון פסטיבלים? עליכן לעשות עבודה מעשית בפלשתינה", כתבה. ואכן, מתוך הקבוצה הזאת של הנרייטה והנשים הציוניות מניו יורק צמח ארגון נשות הדסה, שפעל בארץ בתחום בריאות הציבור והחינוך להיגיינה במשך 30 שנות המנדט הבריטי. ב-1920 נבחרה סאלד לנשיאת הארגון ועברה להתגורר בארץ ישראל.

     

     

    הנרייטה סולד ואמה שהגיעו לארץ פנו לגיוס כוח נשי בארצות הברית לטובת עזרה לילדים החולים. ב-1913 נשלחו לארץ 2 אחיות, שתפקידן היה לסייע בריפוי מחלת הטרכומה (גרענת) ובהדרכה להורים על הגיינה אישית. גם ד"ר חיים יסקי, רופא עיניים שעלה ב-1919 לישראל והיה המנהל הראשון של בית החולים הדסה, נדד על חמורו בכל רחבי הארץ וטיפל בחולים. המחלה נעלמה מהארץ אבל בעולם המחלה עדיין קיימת, בעיקר במדינות מתפתחות. מה שמביא את תכנית ההכשרה של בית החולים הדסה לרלוונטי מאוד בשנת 2018 לרופאים שמטפלים באותן מדינות.

      

    מי שהוביל תכנית הכשרה ייחודית ברפואת העיניים בהדסה הוא פרופ' יעקב פאר, שניהל את המערך לרפואת העיניים בשני העשורים האחרונים ודאג להכשיר עשרות רבים של רופאי עיניים מרחבי העולם במסגרתה.

     

    ד
    ד"ר יעקב פאר(צילום: אבי חיון)
     

     

    גם כיום משמש פרופ' פאר רופא בכיר במערך בית החולים. לאחרונה אף קיבל פרס יוקרתי מהאקדמיה האמריקנית לרפואת עיניים על תרומה משמעותית במניעת עיוורון ושיקום הראייה. בתגובתו לזכייה אמר פרופ' פאר: "מחלקת העיניים בהדסה היא מחלקה קלינית ומחקרית, שמעניקה למתמחיה הכשרה ייחודית, מתקדמת וחדשנית. המתמחים במחלקה מבינים את חזון המערך והחשיבות הגדולה בשיפור הטיפול הקיים, בעיקר במדינות מתפתחות. אני מקבל את הפרס הזה בגאווה רבה, גם בשם המחלקה לרפואת העיניים בהדסה".

     

    הרופאה הפלסטינית שקיבלה ציון לשבח מהילרי קלינטון

    רדגונד עמאר היא רופאה בכירה בהדסה. עמאר היא פלסטינית שלמדה רפואה בירדן והתמחתה בהדסה ברפואת עיניים וכיום מובילה בבית החולים תחומי מחקר פורצי דרך. לאחר פיגוע בעיר הצילה ד"ר עמאר את ראייתה של ילדה ועל כך גם זכתה בהמשך בציון לשבח מהילרי קלינטון.

     

    "אחרי ההתמחות הכללית במחלקה בירושלים עשיתי התמחות של שנתיים בסקוטלנד, בתהליך של דלקות בעיניים שמופיעות בילדים ובקשישים שסובלים ממחלות שונות", מספרת ד"ר עמאר. "אחר כך חזרתי למחלקה".

     

    "המחלקה שלנו מאוד בינלאומית באופייה ובאווירה שבה, בזכות התכנית הבינלאומית שמרכזת רופאים מכל העולם. אחוז גדול מהם עושה גם את תת ההתמחויות שלהם במחלקה שלנו. קורס הדיפלומה שהם עוברים כאן מסתיים תמיד במבחן אצלנו ובמבחן במדינה אליה הם חוזרים. זה יחד עם הסימפוזיונים השבועיים שאנחנו עושים במחלקה והסימפוזיונים החודשיים שאנחנו מקיימים עם רופאים מהקהילה, מעשיר את כולם. זו אחת המחלקות הטובות בארץ אם לא הטובה בהן והיא ייחודית בתכנית ההעשרה הבינלאומית שלה", היא מסכמת.

     

    מירושלים לכמליון וחצי עיניים בקמרון

    מי שבקרוב תהפוך לכוח רפואי משמעותי במדינתה היא אלינור נצ' מקמרון, בת 32, שעומדת לפני סיום התמחותה במחלקת העיניים בהדסה. נצ' נלחמה בבירוקרטיה במדינתה כדי לממש שליחות מבחינתה, בגלל מחסור קריטי ברופאי עיניים במולדתה.

     

    היא עזבה את ביתה בת ה-4 ונסעה לישראל כדי להביא את בשורת רפואת העיניים המתקדמת של הדסה לכ-700 אלף בני אדם שאינם מטופלים על ידי רופא עיניים, באזור בו היא גרה. היא נמצאת כרגע בשנה הרביעית להכשרה ואחריה תחזור לקמרון. "אני אוהבת אתגרים", אמר ד"ר נצ', "אני אף פעם לא נשברת".

     

    ד
    ד"ר אלינור נצ' בהתמחות שלה בבית החולים הדסה(באדיבות נשות הדסה)

     

    קמרון היא מדינה של כ-23 מיליון בני אדם, עם תוחלת חיים של 56 שנה בממוצע וכרופא אחד לכל 10,000 אנשים. יותר מ-1% מהאוכלוסייה בקמרון הם עיוורים ורק 50 רופאי עיניים מיומנים יש בה. "מהיכן שאני מגיעה, בית החולים האזורי בבמנדה, יש רק רופא עיניים אחד - והוא לא מבצע ניתוחים כלל", אומרת ד"ר נצ'.

     

    ד"ר נצ' פגשה ברפואה הישראלית, כשב-2012 נשלחו 4 רופאים ממחלקת האופתלמולוגיה של הדסה למשימה בביה"ח האזורי במנדה. ד"ר נצ' התפעלה מהם: "תוך 30 דקות ראיתי את רופא העיניים של הדסה מבצע נסים ומשנה את חייו של מישהו", אמרה. "ניתוח קטרקט פשוט איפשר לעיוור לראות. זה היה מדהים", אמרה ד"ר נצ'. "כשהם הציעו לי הזדמנות ללמוד רפואה בישראל, לא יכולתי להגיד לא", היא אומרת. "היה קשה לעזוב את בתי בת ה-4 ושאר משפחתי, בייחוד עם המהומה הפוליטית במדינה שלי, אבל זו לא רק הזדמנות לשינוי החיים בשבילי, זו גם דרך בשבילי לתת תרופה לקהילה שלי".

     

    אביה של ד"ר נצ' היה מנהל בית החולים ואמה אחות ועד פגישתה עם רופאי הדסה, עבדה ד"ר נצ' כמתרגלת כללית בבית החולים האזורי. הניירת והביורוקרטיה עיכבו את הגעתה להדסה ואת השתתפותה בתכנית כשנתיים. "כמעט ויתרתי וניסיתי לשכנע את עצמי שזה לא דבר רע אבל אז קיבלתי מייל שאומר לי לעלות לטיסה הבאה", היא אומרת. "לימודי העברית היה קשים אבל מחלקת האופתלמולוגיה אימצה אותי ועדיין תומכת בי. פרופסור יעקב פאר הוא מודל מופת לחיקוי. בלעדיו זה לא היה אפשרי".

     

    "רופא העיניים המתמחה בבמנדה עזב לאחרונה וכשאחזור, כל המחלקה תהיה על הכתפיים שלי. בהשראת נשות הדסה שבנו את בית החולים הזה ובעקבות השנים שלי בהדסה אני אדם חזק יותר, ומרגישה מוסמכת לשפר את הטיפול בעם שלי", אמר ד"ר נצ'.

     

    בימים אלה מתחיל את התמחותו בהדסה וופו ברייס, גם הוא מקמרון, שכמו ד"ר אלינור נצ', בהמלצתה ובעזרתה, הגיע לתכנית ההכשרה בהדסה. כשיסיים את הכשרתו, יצטרף ד"ר ברייס לד"ר נצ' ולפעילותה בקמרון.

     

    "אני גאה לחשוב שמעל 150 רופאים מסביב לעולם קיבלו את הכשרתם במסגרת מחלקת העיניים של הדסה", אומרת בגאווה אלן הרשקין, נשיאת ארגון נשות הדסה, ארגון הנשים הציוני האמריקאי. "החזון הציוני שלנו הוא להוות אור לעולם. אין דבר מספק יותר מהידיעה שהמומחיות שפותחה כאן, בהדסה, יכולה להציל גברים, נשים וילדים מעיוורון".

     

    אלן הרשקין נשיאת ארגון נשות הדסה (צילום: HWZOA)
    אלן הרשקין נשיאת ארגון נשות הדסה(צילום: HWZOA)

     

    בשיתוף ארגון נשות הדסה





    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים