שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לבג"ץ לא אכפת מהרולטה בהר הבית
    יהודים שנכנסים למתחם נבדקים במגנומטר אבל מוסלמים כמובן לא נדרשים לכך. השופטים התעלמו מפיגועי העבר ודחו עתירה בנושא. מפתיע?

     

    ארכיון. כיום המגנומטרים בהר הבית הם ליהודים בלבד (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    ארכיון. כיום המגנומטרים בהר הבית הם ליהודים בלבד(צילום: AFP)

    באוגוסט האחרון, באחד מימי שישי בצהריים, יצא המחבל אחמד מחאמיד מהר הבית כשבידו סכין ארוכה ולאחר כמה צעדים ניסה לדקור שוטר המוצב בכניסה. במזל השוטר לא נפגע והמחבל חוסל. ניסיון הפיגוע הזה שיצא מתוך שטח הר הבית התרחש כשנה לאחר רצח שני השוטרים האיל סיתאווי וכמיל שאנן ז"ל בהר הבית.

     

     

    הדבר המדהים בניסיון הפיגוע הזה הוא שלא למדנו כלום. המחבל שיצא משטח הר הבית עם סכין ארוכה גם הצליח להכניס אותה פנימה ללא הפרעה, מפני שלמעשה מאז הפיגוע ביולי 2017 לא השתנה דבר. המגנומטרים הוסרו, בדיקות ידניות למבקרים מוסלמים לא מתבצעות, ורבים מהם - כולל כאלה הנושאים על גבם תיקים גדולים - נכנסים באופן חופשי להר הבית. את זה ראיתי במו עיניי.

     

    והשוטרים? הם יודעים שהם נמצאים ברולטה. שהפיגוע הבא בהר הבית הוא עניין של זמן. כמה מהם אמרו לי כך בעצמם. אבל לאף אחד לא באמת אכפת, כי בפועל ממלכת ירדן היא המחליטה, והווקף הוא המנהל, ולהם – לא ממש אכפת מדמם של שוטרים ישראלים. רק לפני כמה ימים בחרה מדינת ישראל לשלוח פקח מרשות העתיקות מחופש לשוטר כדי לפקח על עבודות שלקח על עצמו הווקף לבצע בהר, מבלי להיתקל בזעם המלך הירדני.

     

    בשבוע שעבר דחה בג"ץ עתירה שהגישו אנשי "עוצמה לישראל" כנגד המצב שבו מתפללים יהודים בדרכם לכניסה היחידה, הצרה והמוגבלת שלרשותם להר הבית, נבדקים במגנומטר, ובמקרים מסוימים אף בבידוק ידני, בעוד שמוסלמים, שלרשותם לפחות שמונה כניסות שונות, לא נבדקים כלל מאז הסרת המגנומטרים כשבוע וחצי לאחר הפיגוע בקיץ שעבר.

     

    לאורך השנים, כך מצא העיתונאי ארנון סגל, נדחו על ידי בג"ץ לא פחות מ-150 עתירות שהוגשו בנושא חופש דת ופולחן בהר הבית. אחת או שתיים התקבלו, ולא בעניינים מהותיים.

     

    אי אפשר לומר שמדובר בחוסר ידע או בתמימות. כיום, אין ספק וידוע לכל שהר הבית הוא המקום שבו מתקיימת האפליה הכי קשה וחריפה כלפי אזרחים מסוימים רק בשל דתם, אופן לבושם או צורתם החיצונית. בדקו אותי: אין מקום במדינת ישראל שבו אזרח שמבקש לשאת דברי תפילה, לסייר בעקבות ההיסטוריה או פשוט להתהלך בחופשיות – מוצא עצמו מוגבל, מושפל, מורחק מאזור העיר העתיקה או "מבלה" לילה במעצר.

     

    בפסק הדין בשבוע שעבר קבעה הנשיאה אסתר חיות כי "קיים שוני באמצעי הבידוק" – כלומר, אכן יש אפליה - אך מיד מצאה לעצמה סיבות להצדיק זאת: "זכות התפילה והפולחן של המתפללים היהודים הנכנסים דרך שער המוגרבים (שער הלל) אינה נפגעת ואף העותרים לא טענו לכך, שכן הסדרי הבידוק השונים אינם מונעים מיהודים את עצם הכניסה למקום".

     

    הבנתם? הנשיאה חיות למעשה קובעת שמכיוון שבעתירה הספציפית הזו לא הוזכר שליהודים בהר הבית אסור להתפלל, לגעת ברצפה, לשתות מים, לשבת במקומות מסוימים, להתהלך בחופשיות, להיכנס עם ספר תורה ועוד ועוד, אזי ההגבלות לא באמת קיימות. לא שמעתי, לא ראיתי, לא אמרתי.

     

    לקינוח ציינה חיות כי "להבחנה בדרכי הבידוק יש הצדקה טכנית" וכי "לרשות המבצעת יש שיקול דעת רחב". נזכיר רק שכאשר ארגוני שמאל קיצוני עתרו לשחרור גופות מחבלים, בג"ץ קיבל את העתירה. גם כאשר עתרו למנוע הריסת בתי מחבלים רוצחים, בג"ץ קיבל את העתירה. שם לא היה שיקול דעת רחב וגם לא הצדקה טכנית. כי שם הייתה אג'נדה. וזה ההבדל המכריע: לרוע מזלנו, אנחנו פשוט לא מתיישבים עם האג'נדה הרדיקלית של שופטי העליון. ובבג"ץ, מתברר, איפה שאין אג'נדה, האמת נעדרת והצדק נאלם.

     

    בהר הבית הישועה לא תגיע מבג"ץ הנגוע באג'נדות ולא מממשלת ישראל השבויה בקונספציה פרנואידית שבמסגרתה ממלכה האשמית לא יציבה כמו ירדן, שהוצנחה לאזור על ידי הבריטים שכבר מזמן לא כאן, שולטת דה-פקטו בהר. הישועה בהר הבית, אם כך, תגיע רק בדרך של מאבק אזרחי.

     

    • תום ניסני הוא יו"ר תנועת "סטודנטים למען הר הבית" וראש אגף הפעילים בתנועת "אם תרצו"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים