שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טיסת השבת: כפייה דתית? אם כבר, כפייה חילונית
    "כפייה דתית", זעקו הפוסטים והתגובות, אבל אף דתי לא ניסה לכפות דחייה של הטיסה, או את ביטולה. העובדה שהביאו את הנוסעים הדתיים להמריא לטיסה שאמורה לנחות בשבת היא לא פחות מאשר כפייה חילונית, ומכאן ואילך החלה כרוניקה של "הדתה" ידועה מראש
    זו הייתה "השבת השחורה" של אל על, שהוכיחה כי אם יש משהו שיותר גרוע מבצע כסף, זו צביעות. אני מדבר כמובן על ההודעה של מי שהייתה במשך שנים "חברת התעופה הלאומית של ישראל", כי תתלונן במשטרה על התפרעות של נוסעים בטיסה שאיחרה מניו-יורק לישראל.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    לפני הכול חובה להבהיר: אם היה נוסע שהכה דיילת (וזה "אם" גדול), על אנשי הביטחון בטיסה הייתה מוטלת החובה לנטרל אותו ולהעבירו לידי המשטרה. כעס? צעקות? זה אך טבעי נוכח היחס המחפיר שזכו לו נוסעים דתיים, על פי לא מעט עדויות.

     

    עוד דעות בערוץ היהדות

  1. המדען הראשי של התורה: מגנטיקה של כבשים ועד זרע בראש/ רוחמה וייס

     

    שמירת שבת עבור אדם דתי, היא חובה עליונה. כבר מהילדות אתה מחונך לכך שמדובר ביום קדוש שהנסיעה בו אסורה. אתה גם לומד שמי שמחלל שבת דינו מוות, אבל בו בזמן מחריגים מקרה של פיקוח נפש, שבו מותר לחלל שבת.  

     

     

    אז איך מרגיש דתי שנוסע בשבת במהלך השירות הצבאי, כאשר הדבר מותר בגלל "פיקוח נפש"? ובכן, מהניסיון האישי שלי ושל אחרים – נורא. פיזית וגם נפשית. אבל אתה מנחם את עצמך שזה נעשה למען מטרה טובה.

     

    כרוניקה של בעיות

    כל דתי, כולל כותב שורות אלו, ויתר לאורך הקריירה על מקומות עבודה וגם על כסף כדי לא לחלל שבת. לכן כל נוסע חרדי או דתי יעדיף להיתקע בשבת בכל מקום - ללא בגדים להחלפה וללא מלון שהוזמן מראש - ובלבד שלא יחלל שבת.

     

    עכשיו בואו נדבר על אל על, חברה שרשמה לה מוניטין בעייתי של איחורים, מחירים גבוהים ולא פעם שירות לא משהו. ולמרות כל אלה, ישראלים רבים, כולל הח"מ, טסים בה - הן בזכות הסדרי הביטחון והן בשל ההבנה שצוות יהודי וישראלי מבין את צרכי הנוסעים מארץ הקודש ואליה.

     

    אבל בסוף השבוע הבהירה אל על בהתנהגותה שהיא בזה לציבור הלקוחות הדתי והחרדי שלה. הבעיה החלה בצוות הדיילים שאיחר לטיסה. אם נוסע מאחר, חברת התעופה קונסת אותו. במקרה הנ"ל התוצאה הייתה עיכוב בהמראה. זה המשיך בסירוב של החברה, על פי עדויות נוסעים, לאפשר להם להישאר בניו יורק כדי לא לחלל שבת במה שנראה לכאורה כניסיון לחסוך כסף לחברה.

     

    ואם כל זה איננו גרוע מספיק, מספרים הנוסעים כי הצוות העדיף להטעות אותם ולספר שהטיסה תגיע לפני שבת, וזו כבר עזות מצח, כי כל מי שטס בחיים יותר בפעם אחת, יודע שכאשר יש שלג, יש צורך לנקות את הכנפיים, מה שיוצר "פקק תנועה" על המסלול ואיחור בהמראה. העובדה שהמטוס המריא, בשעה שהצוות (כך על פי טענות נוסעים) יודע כי קיים סיכוי שהטיסה תנחת בישראל ממש סמוך או אחרי כניסת השבת, היא פשוט לא מתקבלת על הדעת.

     

    כפייה? אם כבר, כפייה חילונית

    "כפייה דתית", זעקו חלק מהנוסעים החילונים בפוסטים ובתגובות, וגם התנהלותה התקשורתית של החברה הפיחה רוח באש ההדתה שהציתה (ואף מיהרה להאשים את הלקוח). אבל אף דתי לא ניסה לכפות דחייה של הטיסה, או את ביטולה. העובדה שהביאו את הנוסעים הדתיים להמריא לטיסה שעלולה לנחות בשבת היא לא פחות מאשר "כפייה חילונית".

     

    אחרי כל כך הרבה פעמים שבהם שוגה אל על ביחס שלה לנוסע הישראלי, אני לא יכול שלא לחשוב על הפתגם של התיאולוג אוגוסטינוס, שאמר: "לטעות זה אנושי, להמשיך לטעות זה שטני". לי יש בקרוב מאוד טיסה באל על, ולכן - בהיותי לקוח דתי - אני מתחיל לשנן כבר מעכשיו מימרה אחרת שלו: "אם אינך מוצא תפילה מתאימה, המצא אותה".


  2.  

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים