שתף קטע נבחר

מטופלים בנוגד קרישה? הנוגדן שמאפשר טיפול חירום

מחקר חדש מצא כי הנוגדן פרקסבינד‬‎ המיועד למטופלי פרדקסה מנטרל את השפעת נוגד הקרישה בתוך דקות ומאפשר קבלת טיפול רפואי במצבי חירום. "מדובר בחגורת הצלה לחולים רבים ולשקט נפשי להם, למשפחות ולרופאים המטפלים" אומרת ד"ר עידית דוברצקי-מרי מנהלת יחידת טיפול נמרץ ב"בני ציון"

מטופלים בנוגדי קרישה המובהלים לבית החולים מחשש לשבץ נאלצים להמתין עד לתום השפעת התרופות לפני קבלת הטיפול הבהול. מחקר ה-RE-VERSE AD שתוצאותיו הוצגו לאחרונה בכנס איגוד הקרדיולוגיה האמריקאי בשיקגו מצא כי הנוגדן פרקסבינד‬‎ המיועד לשימוש בקרב מטופלים הנוטלים את התרופה נוגדת הקרישה פרדקסה, מאפשר את נטרול התרופות וקבלת הטיפול בבית החולים בתוך דקות. "זו חגורת הצלה למטופל וגם למטפל", אומרת ד"ר עידית דוברצקי-מרי, מנהלת היחידה לטיפול נמרץ, מ"מ מנהלת המערך הקרדיולוגי בני ציון, הטכניון הפקולטה לרפואה, חיפה.  

 

"במחקר שהוצג גויסו שתי קבוצות", היא מסבירה, "אחת מורכבת מאנשים שמטופלים בנוגדי קרישה שחוו דימום קשה המחייב עצירה עקב סיכון לחיים, והקבוצה השנייה מורכבת מאנשים שמועמדים באופן חירום לפעולה פולשנית דחופה והטיפול עם ותחת הטיפול המדלל מסכן חיים בצורה משמעותית. המטרה הייתה לעצור את אפקט הטיפול המדלל כדי לעבור בבטחה את הניתוח". 

 

"שתי הקבוצות נבחנו ביכולת לקבל את הנוגדן ולהשבית את אפקט הפרדקסה, נוגד הקרישה. ההצלחה הייתה פנומנלית. כיום ביותר מ-8,500 חדרי מיון בעולם וגם בישראל יש את הנוגדן. והמשמעות היא שיש לנו כלי בלעדי לעצור את ההשפעות של נוגד הקרישה ולאפשר טיפול מציל חיים, כשיש צורך בכך".

מאפשר לראשונה הליכים מצילים חיים למטופלים בנוגדי קרישה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
מאפשר לראשונה הליכים מצילים חיים למטופלים בנוגדי קרישה(צילום: shutterstock)
 

כשהזמן הוא קריטי להצלת חיים

פרפור פרוזדורים הינה תופעה שעלולה לפגוע ב-15% מאוכלוסיית העולם. בישראל יותר ממיליון איש נמצאים בסיכון, 1 מכל 4 אנשים עד גיל 40 עתיד לסבול מפרפור פרוזדורים בלב, והסיכון עולה עם העלייה בגיל.

 

במצב של פרפור פרוזדורים יש ירידה בתפוקת הלב, הדם העומד במקום נקרש ואותם קרישים עלולים לנדוד לכלי דם שונים ולחסום אותם. כדי לנסות ולמנוע את השבץ המוחי על רקע פרפור פרוזדורים מטופלים רבים בנוגדי קרישה, מדללי דם.

 

לצד הטיפול עדיין מדי שנה מתרחשים כ-15,000 מקרים של שבץ מוחי בישראל, כ-25% מהם ממקור לא ידוע. הפרוטוקול הטיפולי במקרי שבץ איסכמי מוחי, המהווה 92% ממקרי השבץ המוחי מדבר על חלון זמן בן 4.5 שעות, בו המטופל חייב להגיע לבית החולים ולהתחיל את הטיפול בהמסה או סילוק הקריש. חלון הזמנים הוא קריטי, הן כהצלת חיים והן כמניעה של הדרדרות ופגיעה מוחית ארוכת טווח.

 

חולים המובהלים לבית החולים זקוקים לטיפול באופן מיידי, אך במצב בו הם נוטלים תרופות אחרות, יש צורך להמתין לתום השפעת התרופות לפני קבלת הטיפול. 

 

"השימוש בנוגדן שמור לרגע קיצון", מסבירה ד"ר דוברצקי-מרי, "החולים יכולים להיות מטופלים בפרדקסה עשרות שנים אבל אם חלילה חולה נפגע בתאונת דרכים והוא זקוק לניתוח דחוף המנתח יחשוש ויגיד: "אלו התרופות הקבועות שלו? הרי אם אנתח אותו הוא ידמם ללא הפסקה ולא אצליח להשתלט על הדימום". אז מגיע הנוגדן, שתי אמפולות שלו וכל אפקט התרופה נעלם".

 

"עבודת מחקר שנעשתה בגרמניה בדקה את הביטול המהיר של הנוגדן, עשרות מטופלים נשארו ללא נזק מוחי כי זה קרה מיידית. אם המטופל היה תחת נוגד קרישה אחר, לא היה מה לעשות. כיום אין דרך לסתור את נוגדי הקרישה האחרים ואז לטפל בשבץ המוחי".

 

פרדקסה הינו נוגד קרישה מהדור החדש המאושר לטיפול במניעת שבץ מוחי בחולי פרפור פרוזדורים ותפקידו למנוע מקריש דם מהלב לגרום לשבץ מוחי בחולים עם פרפור פרוזדורים. מחקרים רחבים, בהם המחקר הקליני RE-LY ומחקר שערך ה-FDA חיזקו את יתרונותיה  כתרופה להפחתת הסיכון לשבץ מוחי ותסחיפים.

 

האנטידוט פרקסבינד‬‎ הופך את פעילות נוגד הקרישה באופן מיידי במצבי חירום רפואיים כגון ניתוח דחוף, דימום בלתי נשלט או מקרה אחר של סכנת חיים ונותן אפשרות לרופא לטפל במצב החירום עצמו ולא לדאוג לסיבוכים מדימומים.

  

שקט נפשי לחולה, למשפחה ולרופא

ד"ר דוברצקי-מרי נפגשת מדי יום עם חולים רבים ובני משפחותיהם ומעידה על ההשפעה הרחבה שיש לעובדה שקיים נוגדן למדלל הדם אותו היא רושמת לא אחת למטופליה.  

 

"כרופאה מטפלת אני רוצה להגן על החולים שלי", היא מסבירה את נקודת מבטה לנוכח השינוי "אנחנו, הרופאים המטפלים יודעים שהטיפול שאנחנו נותנים מגלם בתוכו סיכון. לנוכח המחקר והתוצאות היום אנו יודעים שיש אפשרות לטיפול בנוגד קרישה שיש לו נוגדן, שבמקרה הצורך יהיה אפשר לסתור את ההשפעות התרופתיות שמונעות מהחולה לקבל טיפול מציל חיים, במידה וחלילה קורה משהו".  

 

"גם מהצד של המטופל יש שקט נפשי. כיום קיימות שלוש תרופות נוגדות קרישה שיכולות לטפל בפרפור פרוזדורים אבל והיה ושואלים את המטופל, מאוד חשוב לו לדעת שרק לאחת מהן יש את היכולת לסתור והוא מצביע ברגליים ובהחלט בוחר בפרדקסה כי הוא יודע שאם חס וחלילה הוא צריך, הוא יוכל לקבל את הפרקסבינד".

 

- והמשפחות?

"אני רואה המון ובמיוחד משפחות של מטופלים מבוגרים, שלהם יש יותר נטייה ליפול או כאלה הסובלים ממחלות נוספות ויש חשש מוגבר לשבץ מוחי", מספרת ד"ר דוברצקי-מרי.

 

"הן מגיעות מאוד חרדות, אפילו עם חתיכת עיתון, מצביעות ואומרות "אנחנו רוצים את זה, ככה נהיה שקטים, אמא נוטה ליפול, היא לא תמיד במעקב איתנו, היא גרה רחוק, אנחנו רוצים להיות שקטים". האפשרות הזו שאם חס וחלילה קורה משהו ויש לך את האפשרות לפתור את זה, נותנת שקט מאוד גדול גם למטפלים, גם למטופלים וגם למשפחות".

 

 

הכותבת היתה אורחת חברת BI בכנס AHA (איגוד הקרדיולוגיה האמריקאי) בשיקגו

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
שתי אמפולות של פרקסבינד‬‎ מנטרלות את השפעת מדלל הדם פרדקסה ומאפשרות ניתוח
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים