שתף קטע נבחר

לעצור את האלצהיימר: עוצמתה של רפואת אורח החיים

נהוג לחשוב שהאלצהיימר היא מחלה גנטית חשוכת מרפא, שמרגע הופעתה יש להשלים עם הידרדרות איטית במדרון ידוע מראש. אבל צמד חוקרים אמריקנים מציע גישה חדשה, "רפואת אורח חיים", המתמקדת בגורמים לתחלואה ויותר מכך ‑ במניעתה. המלחמה על תפקוד המוח בגיל השלישי מתחילה כאן ועכשיו

המספרים ממש מדאיגים. בעוד שמספר מקרי המוות ממחלות כרוניות במערב נמצא בירידה מתמדת ‑ מספר מקרי המוות מאלצהיימר גדל ב־87 אחוז בעשור האחרון, והעשור הבא צפוי להיות גרוע אפילו יותר. הנוירולוגים האמריקאים ד"ר דין שרזאי וד"ר עאיישה שרזאי טוענים בספרם "אלצהיימר ובעיות זיכרון ‑ מניעה, טיפול ותקווה" (מאנגלית: גל וייס, בהוצאת פוקוס) שהגישה של המדע המודרני למחלה שגויה לחלוטין וטעונה שיפור ותיקון מיידיים.

 

הנטייה היא להתייחס אל האלצהיימר כאל מחלה "רגילה" עם פרוטוקולים רפואיים שגרתיים, תסמינים ותרופות. אבל האלצהיימר, לדבריהם, היא משהו שונה לגמרי, שיש לגשת אליו בגישה שונה לגמרי, הרבה יותר הוליסטית וכוללנית, גישה של אורח חיים שלם, גישה מניעתית במקום טיפולית. אחרי 15 שנות מחקר אינטנסיבי ומקיף במוסדות מובילים הם מציעים גישה הנקראת "רפואת אורח חיים" - תחום רפואה המתמקד בגורמים לתחלואה. זאת בעיניהם הגישה היחידה שבאמצעותה ניתן להתמודד עם מחלת האלצהיימר, ולא סתם להתמודד, אלא להפחית את הסיכון למחלה ב־90 אחוז, והמספרים המפתיעים האלה מגובים בהישגים שאליהם הגיעו בני הזוג שרזאי עם מטופליהם.

 

להילחם באלצהיימר בגישה הוליסטית (shutterstock) (shutterstock)
להילחם באלצהיימר בגישה הוליסטית(shutterstock)
 

מיתוסים ואי־הבנות

נהוג לחשוב שהאלצהיימר היא מחלה גנטית שאינה קשורה לאורח החיים שלנו, ושמרגע הופעתה יש להשלים עם הידרדרות איטית במדרון ידוע מראש עד לסוף המר. אבל זה ממש לא נכון. לפי הדוקטורים שרזאי, המוח שלנו נעשה פגיע לאלצהיימר שנים רבות לפני הופעתה: המוח מושפע מאוד מהתזונה שלנו, מפעילות גופנית, מההתמודדות שלנו במצבי סטרס, מאיכות השינה שלנו ומהאתגרים הניצבים בפני יכולותינו השכליות.

 

עוד כתבות:

אלצהיימר צעיר: כשמחלה של זקנים תוקפת באמצע החיים

בדיקת דם המאבחנת אלצהיימר - שנים לפני התפרצותה

הרופא שטוען שמצא שיטה לעצור את תסמיני האלצהיימר

 

ארבע דרכים עיקריות מובילות למחלת האלצהיימר: הראשונה היא מצב של דלקת כרונית במוח, השנייה היא פגיעות המוח לתהליכי החמצון המתרחשים בגוף, השלישית היא אי־ויסות של רמות הגלוקוז בדם והרביעית היא אי־ויסות של השומנים בדם. ההשפעה המצטברת של התהליכים האלה יוצרת רצף שינויים ביולוגיים המתחיל את התחלואה. מניחים שזה בלתי נמנע, אבל לפי בני הזוג שרזאי ניתן למנוע את הרצף הזה עוד בטרם התרחש, או בשלבים המוקדמים מאוד שלו, בעזרת תוכנית אורח החיים שהם מציעים.

 

הרפואה המסורתית מניחה גם שלמחלת האלצהיימר יש רקע גנטי, מעין נטייה תורשתית. זה אמנם נכון, אבל זה לא בהכרח אומר שמי שסובל מהנטייה הזאת אכן ילקה במחלה. אפשר למנוע את האלצהיימר גם אם כל נתוני הפתיחה הם לגמרי לרעתכם.

 

עוצמתה של רפואת אורח החיים

מחלת האלצהיימר מושפעת מאוד מגורמים כגון התזונה, הפעילות הגופנית ואיכות השינה שלנו. בני הזוג שרזאי ערכו את עיקר המחקר שלהם בעיירה לומה לינדה בקליפורניה, הנקראת "אזור כחול" - קהילה שחבריה נהנים מאיכות חיים משופרת ותוחלת חיים ממושכת יחסית בזכות שגרת התזונה והפעילות הגופנית שלהם.

 

לומה לינדה היא האזור הכחול היחיד באמריקה ובמחקרים נתגלו תשע סיבות לכך:

1. תנועה טבעית רבה במהלך היום

2. תחושת מטרה או משמעות עמוקה

3. ניהול יעיל של סטרס

4. הימנעות מאכילת יתר ומאכילה בשעה מאוחרת

5. תזונה צמחית ברובה

6. חיי חברה פעילים ותוססים

7. קשר חזק לקהילה שבמרכזה אמונה או דת

8. חיי משפחה וזוגיות לאורך שנים

9. נגישות לרשתות חברתיות התומכות בניהול חיים בריאים

  

לפי בני הזוג שרזאי, אלה הם המפתחות שיעזרו לנו במניעת האלצהיימר. כשמשתמשים בשיטות ניקוד לבחינת אורח חיים בריא (למשל, נקודות חיוביות לאכילת פירות וירקות ונקודות שליליות לצריכת ממתקים או שומן רווי) נמצא כי כל שינוי נקודתי, ולו הזעיר ביותר, משפיע מיד על נתוני התחלואה. כלומר, יש לשמוח אפילו בשינויים קטנים ‑ אין כאן גישה של הכל או כלום, אלא סדרה של פעולות נקודתיות שבסופו של דבר ישפיעו על התמונה הגדולה.

 

השיטה של בני הזוג שרזאי נקראת NEURO, שהם ראשי תיבות: תזונה (nutrition), אימון גופני (exercise), הירגעות (unwind), שיקום (restore) והעצמת המוח (optimize), שלהם מוקדשים פרקי הספר.

  

תזונה

לפי בני הזוג שרזאי, מזון הוא הכלי החזק ביותר במלחמה במחלת האלצהיימר ולא ניתן להפריז בחשיבותו לבריאות המוח. לבחירות התזונתיות הכי יומיומיות שלנו יש השפעה ישירה על יכולותינו הקוגניטיביות. אז ברור שצריך לאכול בריא, פחות עוגות ויותר ירקות, אבל איזו שיטה בדיוק תורמת לבריאות המוח? זו הדלה בפחמימות או אולי זו הדלה בשומנים דווקא? באופן כללי, השאיפה צריכה להיות לעבר תזונה צמחית, דלה בסוכרים ובמוצרים מן החי, כאשר גם שינויים קלים לעבר התזונה הזו עשויים לתרום באופן דרמטי לבריאותו של המוח.

 

יותר ירקות, פחות עוגיות. תזונה שמשפיעה לחיוב על המוח (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
יותר ירקות, פחות עוגיות. תזונה שמשפיעה לחיוב על המוח(צילום: shutterstock)
  

שומנים מהצומח, כמו אלה הנמצאים באגוזים, גרעינים, זרעים, אבוקדו וזיתים, טובים לתפקוד המוח, ובמיוחד מומלץ לצרוך חומצות שומן מסוג אומגה־3 הנמצאות באגוזים, זרעים, אצות ים ודגים. בני הזוג שרזאי ממליצים מאוד לצרוך תוצרת חקלאית אורגנית, אך מדגישים שגם אם היא אינה בנמצא עדיין חשוב מאוד לצרוך יותר פירות וירקות.

 

ואלה הם 21 המזונות הטובים ביותר להזנת המוח: קטניות, פירות יער, ברוקולי, קפה, שוקולד מריר, שמן זית כתית בכבישה קרה, גרעיני פשתן, חליטות צמחיות, צמחי תבלין, עלים ירוקים, פטריות, אגוזים, חומצות שומן מסוג אומגה 3 (כלומר אצות), קינואה וכוסמת, זרעי צ'יה וחמניות, תבלינים, בטטות, תה, כורכום ודגנים מלאים. 

 

אלה הם עשרת המזונות שיש לוותר עליהם: מזון מעובד, בשרים מעובדים, בשר אדום, עוף, חמאה ומרגרינה, מזון מהיר ומזון מטוגן, גבינות, מאפים וממתקים, משקאות ממותקים, אלכוהול במידה עודפת.

 

אימון גופני

זה חיוני וזה לא צריך להיות עול, כותבים בני הזוג שרזאי – האימון הגופני יכול להיות פשוט ומהנה, ואף פעם לא מאוחר להתחיל להתאמן. כלומר, עדיף להתחיל כמה שיותר מוקדם, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, כי רמה טובה של פעילות פיזית יכולה להפחית את הסיכון להידרדרות קוגניטיבית ב־38 אחוז. מעניין לגלות שהפעילות הרצויה אינה רק אירובית "משעממת" ‑ גם אימון התנגדות, למשל, נמצא כבעל השפעה חיובית על התפקוד המוחי. בעיקרון, כל סוג אימון שתבחרו יעשה לכם טוב, גם אם הוא מתון יחסית, כמו יוגה למשל. ואם אין לכם חשק ללכת לחדר כושר או להתאמן בקבוצה, פשוט תלכו, צאו לצעידות, חצי שעה, שעה, שעה וחצי, כמה שמתחשק לכם. 

 

האימון הגופני הוא גם טיפול יעיל נגד דיכאון, מצב המקושר ישירות לאלצהיימר, והוא יוצר גם משמעת, מצב המגביר את הקישוריות של המוח, תכונה חשובה מאין כמותה. אבל לפני שתתחילו כדאי שתשתחררו מהמיתוסים הבאים: אם לא רצים זה לא אימון, אם לא משתמשים ברגליים האימון לא טוב, אם אין כאב אין רווח, צריך לצרוך אבקות חלבון, מסוכן להתחיל להתאמן בגיל מאוחר, עדיף להתאמן בחדר כושר ולא בבית ‑ כל אלה הם שטויות מופרכות, עזבו אותן ותתחילו להתאמן.

 

הירגעות

הסטרס הוא אחד האויבים המסוכנים ביותר למוח, שעלול לגרום לו מגוון רחב של נזקים מסוגים שונים, מדלקתיות מוגברת ועד לכיווץ המוח בפועל. חובה להילחם בסטרס והדרך לעשות זאת היא באמצעות טכניקות שונות של הירגעות, שהראשונה בהן והטבעית ביותר היא המדיטציה. 

 

יוגה (צילום: shutterstock)
מגייסים את המדיטציה למלחמה בסטרס(צילום: shutterstock)
 

איזו מדיטציה היא הטובה ביותר למוח? קשה לקבוע. ניתן לומר שכולן טובות באותה המידה ועלינו פשוט למצוא את הטכניקה המתאימה לנו, זאת שעושה לנו טוב ומרגיעה אותנו. אפשר לבחור אחת מהטכניקות הבאות:  

 

  • קירטן קרייה ‑ מדיטציית יוגה קצרה הכוללת שירה.  
  • יוגה קונדליני ‑ התמקדות בתנוחות הגוף ובטכניקות נשימה.
  • מדיטציית מטה ‑ התמקדות ברגשות חמלה ואהבה כלפי עצמי וכלפי אחרים.
  • הפחתת סטרס מבוססת מיינדפולנס - התמקדות בתחושות הגוף להגברת ההרפיה והשחרור.  
  • צ'י קונג ‑ התמקדות בתנועות איטיות ובטכניקות נשימה. 
  • מדיטציה טרנסצנדנטלית ‑ חזרה על צליל מסוים למיקוד תשומת הלב.
  • מדיטציית ויפאסנה ‑ התמקדות בנשימה, במחשבות ובתחושות.
  • מדיטציית זן ‑ חוויית התחושות והמחשבות בעיניים פקוחות.

 

אבל גם אם מדיטציה אינה כוס התה שלכם, כי באמת צריך להודות שזה לא מתאים לכל אחד, יש דרכים אחרות שבאמצעותן תוכלו להירגע. למשל, הליכה, יוגה או האזנה למוזיקה. גם פשטות בסביבה הפיזית מפחיתה סטרס ‑ סביבה נקייה ומסודרת מקילה עלינו להתמקד במה שחשוב ומאפשרת שקט והתבוננות פנימית. קשרים חברתיים טובים שומרים עלינו שמחים, בריאים ופחות לחוצים, ובהקשר זה יש לציין גם את תחושת המטרה ‑ ביטוי חמקמק במקצת, שבמילים פשוטות בא לומר שחיים בעלי משמעות הם פחות לחוצים ויותר בריאים. כלומר, גם אם יצאתם לפנסיה, נסו להתנדב בקהילה שלכם, זה יעשה לכם רק טוב.

 

שיקום

הכוונה במילה שיקום היא לתת לגוף ולמוח לנוח ולחזור לעצמם, כלומר קודם כל שינה טובה ‑ שבע עד שמונה שעות שינה ביום עושות הכל כדי לנקות את הגוף והמוח ולטהר אותם, הן מרעלנים והן ממזיקים נפשיים כגון מחשבות שליליות או טורדניות. 

 

כמה באמת צריך לישון? רוב בני האדם זקוקים לשבע שעות שינה בערך, ורצוי לא לישון פחות משש שעות בלילה. מצד שני, גם יותר מדי שעות שינה זה לא בריא, כך שניתן לקבוע כי שמונה שעות הן הגבול העליון ותשע זה כבר ממש יותר מדי.

 

השינה המשקמת, הטובה, מסייעת לבריאות הכללית, לחיסוניות, למצב הרוח, למיקוד ולקשב, ללמידה ולקואורדינציה, לקבלת ההחלטות ואפילו להפחתת כאבי ראש ולשליטה במשקל הגוף, לשמירה על הליבידו ולמלחמה בניוון המוחי.

 

כדי לישון טוב סדרו את שגרת השינה שלכם בשעות קבועות, אל תאכלו בלילה ואל תשתו קפאין, אל תתאמנו לפני השינה, הקפידו על אור חלש ועמום בלילה ואור חזק ובוהק במהלך היום, הוציאו את הטלוויזיה והטאבלט מחדר השינה, אטמו את החדר לרעשים והקפידו על נוחות מקסימלית.  

 

העצמת המוח

אימון קוגניטיבי יכול להגן עלינו מפני האלצהיימר, אבל מהו אימון קוגניטיבי? למרבה הצער, זה קצת יותר מסובך ממשחקי זיכרון ופתרון תשבצים ‑ בני הזוג שרזאי מבקשים לעלות לרמה גבוהה יותר של תרגול, הגורם למוח ליצור קשרים מורכבים בעזרת כוחו האסוציאטיבי. אלו הן הפעילויות שמערבות את כל ההיבטים של המוח, מאתגרות אותו ומרחיקות את האלצהיימר: לימוד שפה חדשה, לימוד נגינה, תכנות מחשבים, כתיבת ספר, קריוקי, סטנדאפ, לימוד ריקוד, שחמט או משחקי קלפים קבוצתיים (ברידג', רמי, פוקר), הדרכת אחרים בתחום המומחיות שלכם, התנדבות להענקת שיעורים פרטיים לילדים במתמטיקה, שפה או כל נושא אחר, תחביבים, יצירה, אמנות ואומנות, והשתתפות בשיעורים בקהילה או באוניברסיטה. כלומר, הלימוד יפה לבריאות המוח ‑ אין מסקנה יותר אופטימית.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shuttestock
גישה מניעתית במקום טיפולית. אלצהיימר
צילום: shuttestock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים