שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עד איזה גיל "נורמלי" לשקר?
    שקרים של ילדים הם שלב חשוב בהתפתחות, ובגילאי 5-4 הם מבינים שלפעמים שווה להם לשקר כדי שלא יכעסו עליהם או במטרה להשיג משהו. בשלב מסוים הם מבינים שלשקר אין רק רווח, אלא גם הפסד ומפסיקים לשקר. מתי זה קורה ומה לעשות אם הם ממשיכים בשלהם?

    "זה לא שקר אם אתה מאמין בזה" (ג'ורג' קוסטנזה).

     

    ילדים קטנים מאוד הם בדרך כלל שקרנים גרועים. ילד בן שלוש יכול להגיד "לא אכלתי את השוקולד", למרות שכל הפרצוף שלו מרוח. שקר של ילד בן שלוש הוא אינסטינקטיבי וספונטני בדרך כלל, ונועד למטרות פשוטות, למשל לחמוק מעונש, לקבל עוד ממתק, או להסתיר חטא קטן.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    בגילאי 5-4 בערך, משהו משתנה. ילדים מתחילים לשקר יותר וגם עושים את זה בצורה יותר מוצלחת. הורים מדווחים ומחקרים רבים מאששים: סביב גילאי 5-4 חל שיפור משמעותי ביכולתם של ילדים לשקר, והם גם עושים זאת בהתלהבות רבה. ילד בן ארבע וחצי שנתפס "מפלח" צעצוע קטן יכול להגיד "לא שמתי לב" או "הוא הרשה לי" ולעשות זאת בקלות, בלי להניד עפעף.

     

    מה קורה בגיל הזה שמאפשר לילדים לשקר באופן "מוצלח" יותר? התהליך המתרחש כאן הוא מרתק. ילדים מתחילים להבין שיש בני אדם אחרים שאפשר לשקר להם. הם מגלים שלבני אדם אחרים יש מחשבות, רעיונות ודעות משל עצמם. הם למעשה רוכשים תיאוריה של התודעה (theory of mind).

     

    ילדים משקרים לפעמים כדי לא לאכזב את ההורים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    ילדים משקרים לפעמים כדי לא לאכזב את ההורים(צילום: shutterstock)

    תיאוריה של התודעה משמעה, שהילד מבין כי לעצמו וגם לאחר יש עולם פנימי שלם, המאופיין ברגשות, מחשבות וכוונות, המשפיעים על התנהגותו. הבנה זו עומדת בבסיס התנהגות חברתית מסתגלת ותקינה. היכולת להבין את המצבים המנטאליים של האני ושל האחר, מאפשרת לנו להבין ולהסביר את התנהגותנו אנו וגם את התנהגותם של אחרים. ההכרה בקיומו של עולם פנימי עצמי ובכך שלזולת יש עולם פנימי נפרד, הולכת ומתפתחת ככל שיכולותיו הקוגניטיביות והרגשיות של הילד מבשילות ומתפתחות.

     

    למה השקר הוא הישג נפלא בהתפתחות?

    היכולת להבין כי לזולת יש עולם פנימי נפשי נפרד, מאפשרת לנו לשקר טוב יותר. שקרנים "טובים" מצליחים לקרוא היטב את ההתנהגות האנושית. היכולת לשקר בצורה "טובה" יותר, מעידה על הבשלה קוגניטיבית ורגשית. זה אומר שהילד מראה סימנים של יציאה מהשלב האגוצנטרי, שהוא ממאפייני החשיבה הבולטים ביותר של ילדים צעירים. היכולת לשקר מראה גם כי הילד כבר רכש יכולת הבנה בדבר הנפרדות המנטלית שלו מהזולת, ובדבר קיומו של עולם רגשי אחר אצל רעהו, שאינו בהכרח תואם את עולמו שלו.

     

    ילד בן 4 שמתכוון לשקר, צריך להריץ בראש כמה תהליכים מנטליים בו זמנית: לדעת מה הוא מנסה להשיג, להבין איך להשיג את מטרתו באמצעות אמירה שקרית שתישמע אמינה, לשער מה יעבור בראש לצד השני ואז לעטות את הפרצוף הנכון ולהגיד את הדבר הנכון. הישג של ממש!

     

    קראו עוד:

    סליחה באמת שיש לי רק ילד אחד

    שיטות החינוך החדשניות בעולם

    ההורים שהתפטרו מהעבודה כדי להציל את בנם

     

    כשילד משקר, הוא צריך להיות מסוגל להחזיק בראשו שני סיפורים בו זמנית - את הסיפור המציאותי וגם את הסיפור המומצא, ובאותו זמן גם לחשוב מה האדם האחר חושב או מרגיש. לעומת החשיבה של ילדים צעירים, זוהי מטלה לא פשוטה בכלל.

     

    שקרים הם שלב טבעי בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים, וזו ממש לא סיבה לדאגה, אפילו להיפך. כדי שילד יוכל להפיק שקר, הוא צריך להיות מסוגל לא רק לפתח הבנה כי לאנשים יש ידע שונה מהידע שלהם על הסיטואציה ("אני יודע משהו שאתה לא יודע") אלא גם, יכולת שליטה עצמית במלל ובשפת הגוף, שתוביל אותו להיות מסוגל לשקר באופן משכנע. היכולת הזו חיונית ואפילו הכרחית לתפקוד רגשי וחברתי תקין. אם הילד שלכם כבר יודע לשקר- מזל טוב! תוכלו להתנחם בכך שהוא עבר שלב בהתפתחות הקוגניטיבית.

     

    גם הורים משקרים:

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    למה בכלל ילדים משקרים?

    - כי הם חושבים שאולי יכעסו או יענישו אותם אם יאמרו את האמת ("לא הרבצתי לו, זה לא אני").

    - כי הם חוששים לאכזב את ההורים ("קיבלתי 100 במבחן").

    - כי דרך השקר הם מנסים לברוא מציאות דמיונית שבה קיים משהו שחסר להם או שהיו רוצים במציאות ("יש לי גם כזה פוקימון בבית", "גם לי קנו פלייסטיישן חדש").

    - כי הם זקוקים להתפעלות מסביבתם הקרובה ("אני מצליח לעשות עמידת ידיים וגלגלון בסיבוב").

    - כי הם נמצאים במצב של חרדה או חוסר ביטחון בהתמודדות עם אירוע מציאותי והיו רוצים להדחיק אותו ("סבתא שלי לא מתה").

    - כי הם מנסים להשיג תועלת כלשהיא שלא מגיעה להם ("אני עוד לא קיבלתי שוקולד").

     

    עד איזה גיל זה "נורמלי" לשקר?

    סביב גיל 4 כמות השקרים עולה וילדים מתרגלים את היכולת הזו שוב ושוב. במהלך שנות בית הספר היסודי, כמות השקרים בדרך כלל יורדת. ילדים לומדים שלשקר יש אמנם רווח, אבל גם לא מעט הפסדים, למשל אובדן אמון מצד מורים וחברים וסיכון של דחייה חברתית. מתישהו בראשית בית הספר היסודי ילדים מבינים כי בסופו של דבר, האמת היא כלי בר עוצמה.

     

    ילד בוגר יותר שמשקר ומרוויח מכך (למשל נמנע מעונש), עלול לחזור על כך שוב ושוב. הוא ישקר, ואז אולי ישקר שוב כדי לתמוך בשקר הראשון וחוזר חלילה. במצב שבו תחושת העצמי נשענת על שקרים, לילד יהיה קשה מאוד להיחלץ מזה ללא קבלת עזרה.

     

    עם הזמן ילדים מבינים שלשקרים יש גם מחירים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    עם הזמן ילדים מבינים שלשקרים יש גם מחירים(צילום: shutterstock)

    למרות שהיכולת לשקר היא תופעה נורמטיבית המעידה על התפתחות תקינה, אחוז מסוים מהילדים ממשיכים לשקר באינטנסיביות. שקרנות עקבית אצל ילדים גדולים יותר, עשויה להיות סימפטום לבעיה רגשית. הילד עלול לשקר על מנת לזכות בתשומת לב, להביע מצוקה או, למשל, לקבל מענה לצורך אדיר בהתפעלות, בדרכים שאינן לגיטימיות.

     

    במיעוט מן המקרים, ילדים משקרים עקב התפתחות מצפון לקויה או היעדר תחושת אשמה וישנם גם מקרים של בוחן מציאות לקוי או אבחנה רופפת בין דמיון ומציאות. מאחורי השקרים הללו, יכולה לעמוד מורכבות רגשית כמו תחושת עצמי שברירית, רצון להיאחז בתדמית פטזיונית, הבנה לקויה של המציאות או המפה החברתית ועוד.

     

    לפעמים אין ברירה אלא לשקר

    מצד אחד זה כדאי לשקר, ולפעמים זה אולי גם כיף. מצד שני, "לשקר אין רגליים" וילדים לומדים כי אם הם משקרים, יש לזה מחיר. אבל זה לא שחור או לבן: הדברים מסובכים כי, בין השאר, ילדים מקבלים מסר מבלבל מהוריהם לגבי שקרים - מצד אחד הם לומדים שלשקר זה רע, ומצד שני הם שומעים את הוריהם מעבירים לעיתים מסרים, שאינם בדיוק האמת לאמיתה. ילדים הם חדי אבחנה והם שמים לב שגם הוריהם משקרים, לעיתים קרובות אפילו (למשל "תגיד לסבתא שאנחנו בדרך" למרות שאנחנו עדיין בחדר מדרגות, או "אם ישאלו תגיד שאתה בן שבע").

     

    עוד סוג של אמביוולנטיות נוצרת כאשר ילדים רואים שהסנקציות החברתיות על להיות "מלשן" הן קשות ביותר, על אף שמדובר באמירת האמת. ילדים חווים על בשרם, שלפעמים עדיף לשקר. עם תהליך הגדילה וההתפתחות ילדים רוכשים את ההבנה הבלתי נמנעת - תפיסה דיאלקטית, ששקר הוא דבר לא טוב, אך גם הכרחי. מרבית הילדים מאמצים בסופו של דבר נורמות של להגיד את האמת.

     

    תוכלו להקל על ילדיכם אם תעודדו אותם ותשבחו אותם כשהם דוברים אמת, ומצד שני לא תגיבו בנוקשות אלא באמפתיה כאשר גיליתם ששיקרו. לא פחות חשוב - כדאי לשמש כדוגמה אישית באמירת האמת בחיי היום יום בבית, ובעיקר באותנטיות רגשית בתוך מערכת יחסים קרובה. הערכים שהוקנו לילדים בבית הם אלה שמחלחלים ופועמים בתוכם בהמשך חייהם.

     

    הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומטפלת במשחק , מקבלת ילדים, מבוגרים ונוער בתל אביב

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    כדאי לעודד את הילדים כשהם דוברים אמת
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים