שתף קטע נבחר

"לא נותר דבר": הזהות הכפולה של יהודי אלג'יריה

"זוהי היהדות היחידה מבין התפוצות שנשפטה באופן ציבורי על כך שלא עלתה בהמוניה לישראל": מרבית יהדות אלג'יריה לא עלתה לישראל, כי אם היגרה לצרפת, שם זכתה לביקורת על "הנאמנות הכפולה" לישראל ולצרפת. במדינה עצמה לא נותר זכר לקהילה הענקית בת האלפיים

 

יוצאי מרוקו ותוניסיה מאוד נפוצים בישראל, אבל המקרה של יהודי אלג'יריה שונה. על פי המחקר של בית התפוצות, כ-30 אלף יהודי אלג'יריה עלו לישראל - וכ-130 אלף היגרו לצרפת, שם יש קהילות רבות ומבוססות של יוצאי המדינה.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

 


 

ד"ר יוסף שרביט מאוניברסיטת בר אילן, מומחה עולמי לנושא יהדות אלג'יריה, אומר כי "זוהי היהדות היחידה מבין התפוצות שנשפטה באופן ציבורי על כך שלא עלתה בהמוניה לישראל". לדבריו, "משה שרת, שר החוץ וראש הסוכנות בזמנו, האשימו את הקהילה בנושא הזה.

 

מפת ההגירה של יהודי אלג'יריה ()

"כדי לענות על הטענה הזאת חשוב להבין שצרפת ואלג'יריה היו אותו דבר. זה היה מחוז צרפתי לכל דבר ובכל המובנים. אלג'יריה הייתה במעמד שונה מזה של תוניסיה ומרוקו. יהודי אלג'יריה היו צרפתים, וכאשר הובן, סביב השנים של מלחמת אלג'יריה, שאי אפשר להישאר במדינה - היה ברור שהיעד הבא הוא צרפת. כך עברו רוב היהודים לצרפת.

 

"חשוב להבין שזאת הייתה בחירה מתוך דחיפות של עזיבת מדינה שנמצאת במלחמה ושאיננה יכולה יותר להכיל את היהודים שלה בביטחון. המדיניות בצרפת הייתה של קבלת היהודים הצרפתים, ושאר הפליטים מהמדינה הזאת".

 

אמנון חביב מאלג'יריה ושתי עולות חדשות ממרוקו על סיפון האנייה שיצאה ממרסיי, צרפת, בדרך לישראל, 1960 (באדיבות אמנון חביב (המרכז לתיעוד חזותי ע
אמנון חביב מאלג'יריה ושתי עולות חדשות ממרוקו על סיפון האנייה שיצאה ממרסיי, צרפת, בדרך לישראל, 1960(באדיבות אמנון חביב (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))

 

אתה מבין את הביקורת שהוטחה ביהודי אלג'יריה על כך שלא עלו ארצה כמו שאר הקהילות?

"המשפט נגד יהודי אלג'יריה חושף אי הבנה של האליטה הישראלית מול ריבוי הזהויות של יהודי אלג'יריה - הם גם יהודים ספרדים אבל גם צרפתים, גם מערביים וגם מזרחים, גם חילונים וגם מסורתיים. זו יהדות ייחודית. הם בעצם היחידים שחיו את המזרחיות שהיא גם מסורתית וגם מודרנית. היה כמובן גם את האלמנט הציוני, ואחרי מלחמת ששת הימים עלו לארץ 25 אלף יהודים מצרפת, שרובם ממוצא אלג'יראי".

 

איך התקבלו היהודים האלג'יראים בצרפת?

"הם הגיעו בעיקר למרסיי, פריז ושטרסבורג - שם פגשו אשכנזים פליטי שואה, ומרוקאים ותוניסאים שהיגרו לאורך השנים. רבים העידו שנוכח המספרים הגבוהים של יהודי אלג'יר שהגיעו למדינה, הם בעצם היו הכוח המניע ששיקם את יהדות צרפת אחרי המלחמה, וסייע לה להפוך לקהילה החזקה שאנחנו מכירים היום".

 

מקהלת "הבונים-גורדוניה" מופיעה בחגיגת נוער, קונסטנטין, אלג'יריה 1954 (באדיבות הלל תלמי (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))
מקהלת "הבונים-גורדוניה" מופיעה בחגיגת נוער, קונסטנטין, אלג'יריה 1954(באדיבות הלל תלמי (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות))

 

כיצד פעילים היום יוצאי אלג'יריה בצרפת?

"אני חושב שיש להם חלק משמעותי בקהילה היהודית בצרפת. יש הרבה מאוד תהליכי ציונות והם אף קיבלו ביקורת מהצרפתים על הנאמנות הכפולה שלהם - הן לצרפת והן לישראל. הפולקלור והמנהגים ממשיכים גם בצרפת. יש תהליך מעניין שקורה גם בארץ, של דור שני ושלישי שמתעניינים בעבר ושומרים בצרפת על צביון קהילתי.

 

יהדות אלג'יריה נחשבה לאחת הגדולות בארצות האסלאם, ושרדה במשך אלפיים שנה לערך. ומה נשאר מכל זה? "לצערי, באלג'יריה עצמה לא נותר דבר. חזרתי לביקור בקונסטנטין בשנת 1990. מאוד מסוכן להסתובב שם כיום. נשארו מעט בתי עלמין יהודיים, ואילו רוב בתי כנסת הפכו למסגדים. אין כל שימור. זו קהילה שהייתה כלא הייתה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: לני זוננפלד (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)
עולים מאלג'יריה בשנות ה-50
צילום: לני זוננפלד (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)
מומלצים