שתף קטע נבחר

ירושלים יותר ענייה וממשיכה להידרדר - סביון וכפר שמריהו בראש

תוך חמש שנים צללה הבירה אל האשכול השני בלבד במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס - מתחת ליישובים כמו כפר קאסם וקריית ארבע - וזאת לא הפעם הראשונה שהיא יורדת בדירוג. סביון וכפר שמריהו הן החזקות ביותר ואחריהן מככבים יישובי היוקרה בדרום - להבים ועומר. ומי במקום האחרון?

ירושלים ממשיכה להידרדר במדד הסוציו-אקונומי - ויורדת מהאשכול השלישי לשני; היישובים סביון וכפר שמריהו ממשיכים לעמוד בראש הדירוג החברתי-כלכלי. כך עולה מהמדד החברתי-כלכלי של האוכלוסייה ב-255 יישובים ומועצות אזוריות ומקומיות לשנת 2015, שמפרסמת היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). יחד עם ירושלים מידרדרות במדד גם הערים לוד וירוחם, ומנגד הפתיעו הערים בית שאן, שדרות ואור יהודה - שטיפסו מעלה.

 

לדירוג המלא של 255 היישובים במדד

 

המדד, המדרג את היישובים, הערים, המועצות האזוריות והמועצות המקומיות לפי חוזקן החברתי-כלכלי, משייך כל יישוב לעשרה אשכולות, כאשר האשכול הנמוך ביותר הוא 1 והגבוה ביותר הוא 10. חשיבותו של המדד החברתי-כלכלי בכך שהוא מאפשר את חלוקת המשאבים בין הרשויות המקומיות - ומאפיין את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בכל יישוב.

  ()
צילום: עופר עמרם

 

הסיוע העיקרי ליישובים אלה הוא מענקי האיזון מהמדינה, שנועדו לאפשר לרשויות חלשות לספק רמה מינימלית של שירותים שהמדינה מבקשת שלכלל התושבים תהיה גישה אליהם - חינוך, איסוף אשפה, ביוב וכדומה. גובה המענק מושפע מהאשכול שאליו משויך היישוב וכן מפרמטרים נוספים, כמו היקף ההכנסות מארנונה ומספר הגמלאים והילדים ברשות המקומית.

 

המדד שמתפרסם כעת הוא לשנת 2015 - לאחר שהמדד הקודם, לשנת 2013, התפרסם בשנת 2016. אפיון היחידות הגיאוגרפיות במדד הנוכחי בוצע לפי אותן השיטות ששימשו לבניית המדד החברתי-כלכלי 2013, ובליווי ועדת היגוי שבה השתתפו נציגים מהאקדמיה, ממשרדי ממשלה, מגופי מחקר ומהרשויות המקומיות.

רשויות חזקות וחלשות מדד הלמ
 

הניתוח בוצע עבור 255 רשויות מקומיות, בהן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות, לפי המפה המוניציפלית שמעודכנת לשנת 2015. המדד חושב גם עבור 982 יישובים בתוך המועצות האזוריות, לא כולל יישובים אשר מונים פחות מ-120 תושבים.

 

ערך המדד נע בין 2.797-, הערך הנמוך ביותר, לערך הגבוה ביותר - 2.59. הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בכל יישוב נמדדה, בשילוב תכונותיה הבסיסיות בתחומים הכוללים הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות. חישוב המדד מבוסס על אותם משתנים ששימשו לחישוב המדד של 2013, ולכן שניהם בני השוואה.

רשויות בולטות במדד דירוג הלמ

 

נווה מדבר נשארת במקום האחרון

היישוב החזק ביותר חברתית-כלכלית הוא, כאמור, סביון. המועצה המקומית, שבה מתגוררים 3,705 תושבים, משויכת לאשכול חברתי-כלכלי 10, עם ערך המדד החברתי-כלכלי הגבוה ביותר, שעומד על 2.59. גם במדד 2013 דורגה סביון במקום הראשון עם אשכול חברתי-כלכלי 10.

 

היישוב החלש ביותר הוא המועצה האזורית נווה מדבר שבדרום הארץ, עם אוכלוסייה שמונה 7,325 תושבים מהמגזר הבדואי, ועם ערך המדד נמוך ביותר בחישוב – 2.797-. יישוב זה משתייך לאשכול חברתי-כלכלי 1, ללא שינוי ממדד 2013, שגם בו שויך לאשכול זה.

 

היישוב השני בחוזקו החברתי-כלכלי הוא כפר שמריהו, שבו מתגוררים 1,785 תושבים, עם ערך מדד 2.522 ושיוך לאשכול 10. סביון וכפר שמריהו הם שני היישובים היחידים המשתייכים לאשכול זה.

 

המועצה המקומית להבים, שבה מתגוררים 6,442 תושבים, מדורגת שלישית עם ערך מדד 2.005 ומשויכת לאשכול 9, ללא שינוי ממדד 2013. המועצה המקומית עומר מדורגת רביעית, וגם 7,339 תושביה משויכים לאשכול 9, ללא שינוי ממדד 2013.

 

במקום החמישי ניצבת המועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל, שגם היא משויכת לאשכול 9. ההתנחלות הר אדר, שמעמדה המוניציפלי הוא של מועצה מקומית, מדורגת במקום השישי עם אשכול 9, אחריה במקום השביעי רמת השרון, במקום השמיני שוהם ובמקום התשיעי המועצה המקומית כפר ורדים – כולן באשכול 9. את העשירייה הפותחת סוגרת המועצה האזורית גדרות, גם היא באשכול 9.

 

ירושלים במקום ה-50 מהסוף

הבירה ירושלים, שכבר הידרדרה במדד 2013 לאשכול 3 לעומת אשכול 4 במדד 2008, מוסיפה לרדת גם הפעם, לאשכול 2, והיא מדורגת מתחת לכפר קאסם ולקריית ארבע. העיר, שמונה 863,795 תושבים, מדורגת במקום 50 מהסוף (מקום 206 מתוך 255) עם ערך מדד 0.919-. מדובר במדד בו ירושלים משתייכת לאשכול הנמוך ביותר שלה אי פעם מאז תחילת המדד ב-1995. מאותה שנה היא מידרדרת באופן עקבי ומתמיד, עד לאשכול 2 הנוכחי.

 

תל אביב, המונה 431,708 תושבים, מדורגת במקום 34 עם ערך מדד 1.208 ושיוך לאשכול 8, ללא שינוי ממדד 2013.

 

חיפה, שבה חיים 277,736 תושבים, משויכת לאשכול 7, ללא שינוי מהמדד הקודם, ומדורגת במקום 85. ראשון לציון, שמונה 243,329 תושבים, משויכת לאשכול 7, כמו במדד הקודם, וניצבת במקום 56.

ביקור שכונה ירושלים שכונה נדלן (צילום: אלי מנדלבאום)
ירושלים ממשיכה לצנוח(צילום: אלי מנדלבאום)
  

פתח תקווה, שבה 229,845 תושבים, משויכת לאשכול 7 ומדורגת במקום 74. נתניה, שכוללת 206,793 תושבים, משתייכת לאשכול 6 ומדורגת במקום 109. באר שבע, שבה חיים 201,814 תושבים, משתייכת לאשכול 5 ומדורגת במקום 122.

 

היישוב הערבי החזק ביותר הוא מעיליא, מועצה מקומית בצפון, שתושביה הם נוצרים קתולים. ביישוב, הסמוך למעלות תרשיחא והניצב במקום 77, מתגוררים 3,095 תושבים, והוא משויך לאשכול 7 – עלייה לעומת אשכול 6 במדד 2013.

 

לוד, הפריפריה של המרכז, שניסתה בשנים האחרונות לעודד תושבים שעובדים באזור תל אביב לעבור אליה ואף משכה לתחומה לא מעט חברות, ירדה הפעם מאשכול 4 במדד 2013 לאשכול 3. כך גם ירוחם, למרות הקמת עיר הבה"דים שהיתה אמורה למשוך תושבים וחברות להתמקם בה.

 

גבעת זאב, ההתנחלות ליד ירושלים שמונה 16,123 תושבים, ירדה מאשכול 6 לאשכול 5. מיתר, המועצה המקומית מהדרום, ירדה מאשכול 9 ל-8. כמו ירושלים, שירדה מאשכול 3 ל-2, גם הכפר העלווי רג'ר שבגבול בין ישראל ללבנון והמועצה המקומית הערבית ריינה שבצפון חוו ירידה זהה.

 

הרשויות המקומיות שטיפסו באשכול החברתי-כלכלי הן המועצה האזורית יואב שבדרום, שעלתה מאשכול 7 לאשכול 8, מעיליא, כאמור, מאשכול 6 לאשכול 7, והמועצות האזוריות מנשה ומטה אשר, יבנה והמועצה האזורית גליל תחתון שעלו כולן מאשכול 6 לאשכול 7.

 

חולון, שמונה 188,637 תושבים, עלתה גם היא מאשכול 6 לאשכול 7 במדד הנוכחי. המועצה המקומית שלומי שבצפון עלתה מאשכול 5 לאשכול 6, וכך גם קריית עקרון ואור יהודה.

 

טירת כרמל עלתה מאשכול 4 לאשכול 5, ואילו שדרות ובית שאן עלו מאשכול 4 לאשכול 5. ההתנחלות קריית ארבע עלתה מאשכול 2 לאשכול 3.

גרף כמה רשויות יש בכל אשכול מדד למ
 

עיריית ירושלים: האוצר צריך לחפש פתרונות

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "מדד הלמ"ס סובל מעיוותים רבים, שאינם משקפים כראוי את המגמות החיוביות בירושלים, ואף מציג ניתוח חלקי בלבד של שנת 2015 בשיהוי מופרז של ארבע שנים. בעקבות פעולות העירייה בירושלים חלה בשנים האחרונות עלייה בשיעורי התעסוקה, ירידה בשיעור העוני, ירידה באבטלה ועלייה משמעותית בכמות המשרות בעיר בכלל ובהייטק בפרט.

 

"בשנים האחרונות נבלמה נטישת המשפחות הצעירות, חל גידול במגזר הציוני לצד שאר המגזרים, פרויקטים אדירים של תשתיות ותחבורה משנים את העיר ללא היכר, מהפכת החינוך הובילה את מערכת החינוך הירושלמי להישגים ברמה הלאומית, תחומי התרבות והתיירות שברו שיאים, שמשמעותם מקורות פרנסה רבים לתושבי העיר, ובימים אלו מוקם רובע העסקים של ירושלים, בגודל פי 10 מעזריאלי, שיוסיף עשרות אלפי מקומות תעסוקה.

 

"ראש העיר, ניר ברקת, הוביל מערכה בלתי מתפשרת אל מול האוצר - להגדיל את התקציבים לירושלים, וזאת כדי לדחוף אותה קדימה ולמנוע הידרדרות באופן שיאפשר את שמירת המגמות החיוביות בה, המשך פיתוחה הכלכלי, יצירת מקומות פרנסה נוספים, הכנסת אוכלוסיות נוספות למעגל התעסוקה ושיפור רמת החיים.

 

"לצערנו הכתובת נמצאת על הקיר כבר שנים, והאוצר ממשיך לחפש פתרונות מתחת לפנס ולא הציג מעולם תוכנית אסטרטגית לבירה. על האוצר להירתם לפעולות שמובילה העירייה ולהגדיל את התקציבים לירושלים. הגדלת התקציב לבירה זהו אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים