שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    גם ב-2017: רק מחצית מהאנשים עם מוגבלות בישראל עובדים
    למ"ס: לכ-818 אלף איש בישראל בגילאי 20 ומעלה הייתה מגבלה תפקודית חמורה ב-2017, כאשר רק 53% מתוך אלה הנמצאים בגילאי העבודה, היו מועסקים, ו-42% מהם מתקשים לכסות את הוצאות משק הבית. תזכורת: דרישת הנכים לביטול הדיסריגארד אשר מעודד רבים מהם להישאר מחוץ לעבודה לא התקבלה ע"י הממשלה

    שיעור האנשים בישראל להם יש מוגבלות תפקודית חמורה מתוך האוכלוסייה עמד ב-2017 על כ-15% מבני ה-20 ומעלה, המהווים כ-818 אלף איש. כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), אשר מתפרסמים היום (א') לרגל היום הבין-לאומי למען זכויות אנשים עם מוגבלות.

     

    עוד בערוץ הכלכלה

    המאבק על קצבת הנכות. מה נשאר מההבטחות?

    צפו: אנשים עם מוגבלות חושפים את התירוצים שקיבלו ממעסיקים

     

    בלמ"ס מציינים כי שיעור האנשים עם מוגבלות באוכלוסייה גבוה יותר בפועל, מכיוון שהנתונים לא כוללים דיירי מוסדות טיפוליים וסיעודיים שלא נכללו בסקר, וכן נדגמים שלא יכלו להתראיין לסקר בשל מוגבלותם.

     

    למ
    (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

    שכיחות המוגבלות התפקודית החמורה עולה עם הגיל, ואם בוחנים את גילאי העבודה (20-64), ניתן לראות כי 7% מבני 20-44 הם אנשים עם מוגבלות, ובגילאי 44-64, מדובר כבר בכ-16%.

     

    בגילאי 74-65 השכיחות עולה ל-27% (29% מהנשים ו-23% מהגברים) ול-52% בגיל 75 ומעלה (55% מהנשים ו-48% מהגברים).

     

    חשוב לציין כי ההגדרה בה משתמשים בלמ"ס לאדם עם מוגבלות תפקודית חמורה מבוססת על המלצות האו"ם, וכוללת מי שמתקשה קושי רב, או שכלל אינו יכול לעשות לפחות אחת מהפעולות האלה: לראות, לשמוע, ללכת או לעלות במדרגות, להתלבש או להתרחץ בעצמו, לזכור או להתרכז.

     

    החוק שמעודד נכים להשאר מחוץ לשוק העבודה

    ההבדלים בין אנשים עם מוגבלות לאלה ללא מוגבלות, באים לידי ביטוי באופן משמעותי מבחינת השכלה ובשוק העבודה עצמו. לפי נתוני הלמ"ס, 49% מבני 64-25 עם מוגבלות הם חסרי תעודת בגרות, לעומת 27% מהאנשים ללא מוגבלות. ל-19% מהאנשים עם מוגבלות יש תעודה אקדמית לעומת 39% מהאנשים ללא מוגבלות.

     

    למ
    (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

    רק 53% מהאנשים עם מוגבלות בגילאים אלה מועסקים, בהשוואה ל-81% בקרב אנשים ללא מוגבלות, כאשר 42% מהם אינם נכללים כלל בכוח העבודה, לעומת 17% בקרב אנשים ללא מוגבלות (השאר מובטלים). עם זאת, מדובר בעליה יחסית לנתוני 2016.

     

    בנוסף, לפי הנתונים הנכונים ל-2017, 27% מהמועסקים אשר יש להם מוגבלות משתכרים עד 5,000 שקל ברוטו בחודש, לעומת 15% מהמועסקים ללא מוגבלות, ו-42% מהמועסקים עם מוגבלות מתקשים (או מתקשים מאוד) לכסות את ההוצאות החודשיות השוטפות של משק הבית, בהשוואה ל-29% מהמועסקים ללא מוגבלות.

     

    בהקשר זה חשוב לציין כי לפי חוק שנקרא "חוק לרון", הביטוח הלאומי מקצץ חלק מקצבתם של נכים שמשתכרים יותר מסכום מסוים מעבודתם. הרף שממנו מקוזזת הקצבה נקרא "דיסריגארד".

     

    מדובר בחוק שמקטין את המוטיבציה של נכים לצאת לעבוד, שכן הם מפסידים בכך חלק מהקצבה שלה הם זכאים אם לא יעבדו. במהלך המאבק שניהלו לפני כשנה, דרשו הנכים לבטל את ה"דיסריגארד" או לפחות להעלות אותו באופן משמעותי.

     

    במסגרת החוק להעלאת את קיצבאות הנכים שעבר בחודש פברואר האחרון, הועלה הדיסריגארד מ- 2,800 שקל ל- 3,700 שקל בלבד, וזאת בניגוד להבטחת הממשלה להעלותו לסכום של 4,300 שקלים בחודש, עם אופציה להעלותו עד לגובה שכר המינימום, שעומד על 5,300 שקלים בחודש, אם תימצא בתום התהליך השפעה חיובית. נכון לעכשיו קצבת הנכות עומדת על 3,270 שקל לחודש.

    למ
    (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

    חוששים מאיבוד ההכנסה

    מועסקים עם מוגבלות חמורה מרוצים פחות מעבודתם ומהכנסתם וחוששים יותר לאבד את עבודתם. לפי נתוני הלמ"ס 20% מבני 20-64 אינם מרוצים מעבודתם, לעומת 10% מהמועסקים ללא מוגבלות. 49% מהם אינם מרוצים מהכנסתם מעבודה, לעומת 37% מהמועסקים ללא מוגבלות.

     

    בנוסף, מנתוני הסקר החברתי עולה כי אנשים עם מוגבלות חמורה הנמצאים בגילאי העבודה פחות מרוצים מחייהם באופן כללי ופחות אופטימיים ביחס לעתידם.

     

    בקרב בני 64-20, 27% מהאנשים עם מוגבלות אינם מרוצים מחייהם, לעומת 8% משאר האוכלוסייה. 59% אינם מרוצים ממצבם הכלכלי, לעומת 36% משאר האוכלוסייה.

     

    בנוסף, 15% מהאנשים עם מוגבלות חושבים שמצבם הכלכלי יהיה פחות טוב בעתיד לעומת 7% בקרב השאר. ומבחינת תחושות של אפליה, לפי נתוני הסקר החברתי 40% מהאנשים עם מוגבלות חשו אפליה כלשהי בשנה האחרונה לעומת 27% משאר האוכלוסייה, כאשר 14% מהאנשים עם מוגבלות חשו אפליה בשל מוגבלותם בשנה האחרונה.

     

    למ
    (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

      

    בשנים האחרונות נעשו צעדים על ידי המדינה אשר היו אמורים להכניס יותר עובדים עם מוגבלויות למגזר הציבורי ולחברות הגדולות, אך למרות שצו ההרחבה שנחתם בשנת 2014 על ידי שר הכלכלה קבע כי מינואר 2017, כל מעסיק במגזר הציבורי המעסיק 100 עובדים ומעלה חייב להגיע לייצוג בין עובדיו של 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית, לפי נתוני הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לשנת 2017, מתוך 328 הגופים הציבוריים שנבדקו על ידי הביטוח הלאומי, רק 61% מהגופים עומדים ביעד העסקה של 5% ומעלה.

     

    לפי נתוני רשות החברות הממשלתיות, שיעור עובדים עם מוגבלות בחברות אלה עמד ב-2017 על 1.52% בלבד.  

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים