שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אחרי הלידה עם בטן של חודש רביעי
    "פתאום הזיכרון של מי הייתי ואיך נראיתי לפני ההריון היכה בי". רננה גל-טמיר, אמא לילד בן חצי שנה, העלתה פוסט חושפני לפייסבוק בו היא מספרת שזה לא פשוט להסתכל במראה ולהבין שהיא השתנתה. "ההתעסקות בגוף שאחרי הלידה היא רק סימפטום לנושא הגדול יותר - המהפך המטורף שעברנו מנשים לאמהות"

    "משמאל זאת אני, בהריון בחודש רביעי. מימין זאת גם אני, אמא לתינוק בן חצי שנה. למה חשוב לי להראות את זה? בכל זאת, זה מביך. הילד בחוץ, עברה חצי שנה, זה לא פשוט להסתכל במראה. מנסה להכין את עצמי לתגובות שאקבל היום. 'לא נורא, את תחזרי לעצמך', 'בשעה טובה! כל כך מהר?' או יותר גרוע, מבטים ולחשושים - 'את חושבת שהיא בהריון שוב? אל תגידי כלום, נחכה שהיא תאמר'. אז לא, אני לא בהריון. כן, שמנתי. לא, אין לי כח לעשות עם זה משהו. כן, תודה, אני רוצה וצריכה לאכול הרבה".

     

    כך החל הפוסט שכתבה רננה גל-טמיר (31), אמא לילד בן חצי שנה ודרמה-תרפיסטית. עוד היא כתבה - "בחיים לא אחזור להיות רננה של לפני ההריון. אולי כן אחזור לעשות ספורט ולהתחטב אבל השתניתי. השינוי הזה הרבה פעמים, לצד האושר, גם כואב מאוד. אבל האמהות לימדה אותי משהו חשוב מאוד - להרים לעצמי גם על ההשגים הקטנים שלי".

     

    תמונה מתוך הפוסט: משמאל - במהלך ההריון, מימין - אחרי הלידה

    רננה גל-טמיר (צילום: אלבום פרטי)
    "לפעמים מספיק שרק תקשיבו לחווית האמהות שלנו"(צילום: אלבום פרטי)

     

    "החלטתי לכתוב את הפוסט הזה כי נמאס לי לשמור בבטן", אומרת גל-טמיר. "הבוקר, קמתי והחלטתי להשקיע, להראות טוב. אז אחרי שהבן שלי העיר אותי וקצת שיחקנו, התחשק לי להתגנדר כי תכננתי לצאת אחרי שבוע בו התבצרתי בבית עם תינוק חולה.

     

    "והנה אני, מנסה לארגן את עצמי אחרי שבוע שאני מרגישה כמו סחבה, והמראה פשוט מסתכלת עליי ומשקפת את 'סדרי העולם החדשים' שההריון והלידה גבו מהגוף שלי: בטן של חודש רביעי, רק בלי בחילות בוקר, בלי התור לסקירה ובלי האושר לקראת הנולד - רק צער מגבעת השומן שהצטברה לה מדפוסי האכילה של אמא טרוטת עיניים לתינוק ששינה היא ממנו והלאה.

     

    "פתאום הפנמתי כמה השתניתי. פתאום הזיכרון של מי הייתי ואיך נראיתי לפני ההריון היכה בי. יחד עם ה'מראה המלבב' עלו גם מחשבות ביקורתיות כמו 'את אמא לילד, תפסיקי להיות כל כך מרוכזת בעצמך ולחשוב על איך שאת נראית', יחד עם המחשבה הנגדית של 'נו, מה את מצפה, יש נשים שחודשיים אחרי משכב לידה כבר חזרו לכושר, ולא רבצו כמוך עם במבה על הספה'. לא משנה לאן הלכתי במחשבות שלי, יצאתי גרוע.

     

    "תוך כדי שאני מלקה את עצמי הרגשתי איך כל המועקה של השיפוטיות, הביקרותיות, דימוי הגוף הגרוע - הכל הולך להתפוצץ מבפנים, ושאם לא אפרוק את זה אני פשוט לא אצליח לצאת מהבית ולא אצליח להתעודד. חששתי מהחשיפה, כי זה לא קל 'להתהדר' בבטן. בהריון השווצתי בה, ליטפתי אותה, ועכשיו אני רק מייחלת שתידחס בדיסקרטיות למכנסיים. חששתי, אבל הצורך בפורקן התעלה על זה, והחלטתי לעשות מקום לאמירה כנה ואמיתית על הנושא הזה שמעסיק כל כך הרבה נשים סביבי".

     

    קראו עוד:

    עצבות בהנקה - יש דבר כזה

    לתכנן את הלידה שאת רוצה

    המדריך המלא לעולם הטעימות לתינוקות

     

    עד כמה המשקל מעסיק אותך?

    "אני לא חושבת שיש אשה שלא מתעסקת עם המשקל שלה. החברה שמסביבנו לא משאירה לנו ברירה אחרת. תמיד יתייחסו לאיך שאת נראית. בתור ילדה הייתי שמנמנה, וכשבגרתי והתחלתי לעשות פעילות גופנית - התחטבתי, אבל מעולם לא הרגשתי רזה. הסביבה החמיאה לי, אבל תמיד ניסיתי לרזות, כעסתי שאכלתי הרבה, הקפדתי על כושר כדי לא להשמין.

     

    "אני חושבת שרק בהריון אהבתי את איך שאני נראית, כי פשוט אהבתי את התוצר שגדל בתוכי. התרגשתי מהתפקיד שציפה לי. כל כך רציתי להכיר את הבן שגידלתי בבטן. הערצתי את הגוף שלי על התפקוד הטוב שלו במהלך ההריון. לצערי, גם היום כשאני מודעת לזה שאני לא שמנה, דימוי הגוף שלי מאוד נמוך. מספיק שהמשקל מראה לי שאני שוקלת שמונה קילו יותר מלפני ההריון, ושהג'ינסים הישנים לא עולים עליי בכדי שאפסול את הגוף שלי לחלוטין. זה עצוב, כי הגוף שלי עשה דבר פלאי: הוא סחב ילד וממשיך לקיים גוף חדש בעולם. אני מאחלת ל'גוף המופלא' הזה, הבן שלי, שיבין שהוא פלא נפלא בעולם, ושבחיים לא ישנא, יכעס או יהיה ביקורתי כלפיו".

     

    "הערצתי את הגוף על התפקוד שלו בהריון" (צילום: אלבום פרטי)
    "הערצתי את הגוף על התפקוד שלו בהריון"(צילום: אלבום פרטי)

    אילו תגובות את מקבלת מהסביבה ואיך את מתייחסת אליהן?

    "הרבה מפרגנות לנראות שלי אחרי הלידה. אני שומעת הרבה 'איך רזית!', 'לא רואים שהיית בהריון' אבל בתחושה שלי הן משקרות, כי אי אפשר לפספס את זה שעליתי במשקל. גם אי אפשר לפספס את המבטים הבוחנים שתוהים אם בן זוגי ואני מתכננים איזה צמוד נחמד לקטן שלנו.

     

    "עוד יותר מצער אותי לחשוב, שגם אם הן לא משקרות, אני בעצמי לא יכולה להפנים את המחמאות האלה כי אני כל כך עסוקה בהלקאה העצמית הזאת של 'למה אני לא חוזרת לעצמי? למה אני לא יפה? מה זה הגוף הזה?' שאלו בעצם שאלות שמקבילות לתחושה הגדולה ביותר: שאני בעצם לא מכירה את עצמי - 'מי אני עכשיו? איך תופסים בכלל את התפקיד החדש והמפחיד הזה של להיות אמא?' כל ההתעסקות בגוף שאחרי הלידה היא רק סימפטום לנושא הגדול יותר, שזה המהפך המטורף שעברנו מנשים לאמהות".

     

    מה לדעתך הקושי הכי גדול של אמהות צעירות?

    "הבדידות. זה מדהים שלמרות שאנחנו מוקפות באמהות, החוויה של להפוך להיות אמא היא חוויה של בדידות. כשמישהי שואלת מה שלומך, ואת משתפת בפחדים והחרדות שלך, בדרך כלל יזרקו לך שלל של עצות או שהיא פשוט תאמר לך 'יהיה בסדר, הכל עובר'.

     

    "זה מרגיז כי זה לא עוזר לדעת שהכל עובר. זה לא עוזר להקשיב לעצות של מישהו שלא מנסה להבין מי את ומה את צריכה. כשעונים לי ככה זה פשוט משאיר אותי לבד. לבד עם החוויה שלי, לבד עם ההתלבטויות והחרדה. רוב הפעמים אני רוצה שפשוט יקשיבו לי, שיחבקו, שיגידו שזה באמת נורא לפעמים להיות אמא. שזה לא רק אושר ושמחה, אלא באמת בלתי נסבל לפעמים.

     

    "בשדה המקצועי שלי כלי העבודה העיקרי הוא האמפתיה למטופלים: להקשיב ולהיות שם בשבילם, בלי לנסות לפתור את הבעיה. רק להיות, לתמוך. לפעמים זה כל מה שאנחנו צריכות. שתקשיבו לחווית האימהות שלנו בקשב רב, לא בחצי אוזן. להקשיב לחוויה שלנו, גם אם היא טריוויאלית. גם אם אפשר לחפש אותה בגוגל ויופיעו מלא כתבות ופורומים על זה. תקשיבו לנו, כי לפעמים זה באמת כל מה שמפריד ביננו לבין בדידות מכאיבה מאוד".

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    האם את חושבת שפרסומים של נשים שיוצאות בסקיני מחדר לידה משפיעים לרעה על נשים?

    "לכל אשה יש זכות להרים לעצמה על איך שהיא נראית אחרי חוויה כל כך מטלטלת כמו לידה. אי אפשר למנוע מנשים לעשות את זה רק בגלל שזה משפיע עלינו לרעה. אנחנו צריכות ללמוד לאהוב את הגוף שלנו כמו שהוא, כי גם בלי הפרסומים האלה תמיד תהיה לנו את החברה שהבטן שלה ירדה חודש אחרי הלידה, ותמיד תהיה את הבחורה שתשנאי לקרוא על איך שההנקה גרמה לה לרזות.

     

    "עברנו ונעבור עוד הרבה דברים בחיים שישנו את המראה שלנו, ובשביל הבריאות הנפשית שלנו אנחנו צריכות להפסיק לייסר את עצמנו מול המראה. אין ספק שקל יותר לומר את זה מלעשות את זה, אבל מילא".

     

    איזה מסר חשוב לך להעביר לאנשים בכלל ונשים בפרט?

    "תדעו לכם שכל לידה היא חוויה מטלטלת, גם אם מבחוץ הכל נראה טוב ומתקתק. שלכל אמא יש רגעי שבר בינה לבין עצמה. כל אמא מתייסרת עם שאלות וביקורת עצמית. לכן, הדבר האחרון שהן צריכות זה את המבט השיפוטי שלכם. אם בא לכם להרים לנו את מצב הרוח: תסתכלו עלינו, תשאלו אותנו בכנות מה שלומנו, תפנו זמן להקשיב, וכמובן: פרגנו לנו בארוחה טובה ומפנקת לכבוד הגוף התותח שלנו שסוחב נפש אמיצה שמתמודדת עם משימת האמהות בגבורה רבה".

     

    משפטים שאמרו לנשים אחרי לידה:

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבום פרטי
    "צריכות להפסיק לייסר את עצמנו מול המראה"
    צילום: אלבום פרטי
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים