שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    סלחנות לפיגועים: מה קרה להנהגה ברמאללה?
    התשבחות למחבלים מקורן במרמור עמוק ובניסיון להדוף את תדמית המשת"פית. גם לישראל יש אחריות. פרשנות

     

     

     

    הנורה האדומה נדלקה אצלי ביום רביעי בבוקר. גורם שאני מכיר היטב בלשכתו של אבו מאזן ברמאללה, אשר עובד כבר שנים באופן הדוק עם התקשורת הישראלית, פרסם פוסט לא שגרתי בדף הפייסבוק שלו.

     

    "בוקר של ורדים פלסטין, בוקר השהידים והאסירים, בוקר המאבק, בוקר שבו אני מארגן את רשימת הכבוד וההקרבה - אשרף נעאלווה, סאלח ברגותי ושהיד ירושלים (המחבל שביצע את פיגוע הדקירה בעיר העתיקה לפנות בוקר – א"ל)". לא הצלחתי להבין כיצד אותו גורם, שנחשב מתון ושקול ונושא בתפקיד רשמי במוקטעה, מרשה לעצמו לכתוב דברי שבח כאלה על שני רוצחים – קל וחומר שאחד מהם הוא נצר לשושלת חמאסית מובהקת.

    אבו מאזן  (צילום: AFP)
    אבו מאזן האשים את ישראל(צילום: AFP)
     

    עימותים של פלסטינים עם צה
    התפרעויות ליד רמאללה, אתמול(צילום: AFP)

    עימותים של פלסטינים עם צה
    עימותים עם צה"ל(צילום: AFP)

    התשובה לצערי לא איחרה לבוא. ציוץ בדף הטוויטר הרשמי של פתח, תנועתו של אבו מאזן, הגדיר את נעאלווה וברגותי "חללי המולדת הגיבורים". אחר כך הגיע תורו של ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה שכינה הבוקר את המחבלים "שהידים צדיקים", ובמקביל התקיימה בכיכר השעון ברמאללה הפגנת תמיכה במחבלים שבה חזרה הקריאה "נקמה יא קסאם (הזרוע הצבאית של חמאס) – נקמה!". הרשות הפלסטינית ידעה ולא התערבה.

     

    בימים כתיקונם היו מארגני אותה הפגנה מוצאים את עצמם תוך זמן קצר במרתפי החקירה של הביטחון המסכל, אך הימים הללו הם הכל חוץ מ"כתיקונם". שעה וחצי אחרי הכרזתו של חמדאללה בוצע הפיגוע הירי הקטלני בצומת גבעת אסף. חלפו עוד ארבע שעות ובוצע ניסיון פיגוע דריסה נגד חיילים בתוך רמאללה.

     

    אמנם ראש הממשלה הפלסטיני לא אחראי באופן ישיר לפיגוע הירי, וניתן להניח שבפתח לא הכניסו את המחבל מרמאללה למכוניתו כדי לבצע את פיגוע הדריסה, אבל יש רוח מפקד ויש אווירה של שחרור רסן. כאשר מחברים בין המאמץ של חמאס להוציא אל הפועל פיגועים ביהודה ושומרון לבין אפקט ההדבקה, ומוסיפים לכך אווירה סלחנית למחבלים שביצעו פיגועים בנשק חם, מגיעים למציאות הקודרת והבעייתית הזאת.

     

    אבל כמאמר הקלישאה, לכל מטבע יש שני צדדים, וגם לישראל יש אחריות לאווירה שנוצרה. בחודשים האחרונים הרשות הפלסטינית נדחקה הצידה בכל הקשור לשיחות ההסדרה מול חמאס. הילדים הטובים, שאחראים במידה רבה לשקט היחסי ביהודה ושומרון, ראו כיצד ישראל סוגרת עסקאות עם הילד הבריון והאלים מעזה כדי להשקיט אותו. השיא הגיע עם העברת מזוודות המזומנים מקטאר לעזה. ברמאללה יצאו מדעתם.

     

    עימותים של פלסטינים עם צה
    (צילום: AP)
    עימותים של פלסטינים עם צה
    (צילום: AFP)

    עימותים של פלסטינים עם צה
    (צילום: AP)

    אצבע משולשת בעין

    גם חקירת פיגוע הירי הייתה יכולה להיעשות בצורה פחות אגרסיבית ופומבית. בישראל המעיטו בערך או בהבנה של ההשלכות של כניסה גדולה ורועשת של כוחות צה"ל ללב ליבה של רמאללה באמצע היום. כך גם ההתפרצות לבניין של ''וופא'', סוכנות הידיעות הרשמית של הרשות הפלסטינית.

     

    חשוב להבין – לא מדובר כאן על כלי תקשורת זניח ומקומי של חמאס, אלא על גוף התקשורת הפלסטיני הממלכתי שהוא אחד מסמלי ההנהגה ברמאללה.

    ולמה? כדי להחרים מצלמות אבטחה. ישנן דרכים יצירתיות, שקטות ויעילות הרבה יותר להשיג את צילומי האבטחה של המצלמות המוצבות על בניין ''וופא'' מאשר להיכנס אליו עם רובים שלופים וקסדות על הראשים.

     

    הרשות הפלסטינית נאבקת יום-יום בתדמית המשת"פית שמדביק לה חמאס בהצלחה. כניסה רועשת כל כך של כוחות צבא ישראליים באמצע היום לבירת העסקים והפוליטיקה הפלסטינית, היא לא פחות מאצבע משולשת בעין של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. באווירה ציבורית כזאת של אנטי כלפי הרשות הפלסטינית ואנטי כלפי ישראל – לא פלא שהמנגינה שנשמעת מההנהגה ברמאללה צורמת מאוד לאוזניים הישראליות. גם להם יש בייס. גם אותו צריך להאכיל.


    פורסם לראשונה 13/12/2018 22:50

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים