שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הטכנולוגיה שמחזירה לחיים את "מלך האריות"
    סרט האנימציה האהוב משנות ה-90 יחזור בקיץ בגרסת "לייב אקשן" ויותר מ-55 מיליון איש כבר צפו בטריילר הקצר ששוחרר לרשת. המעריצים הנלהבים צריכים להודות לטכנולוגיית ה-CGI שממשיכה לשבור שיאים

    לפני שבועיים שיחררה חברת דיסני לרשת טיזר-טריילר לגירסת ה"לייב אקשן" - המציגה דמויות מציאותיות - של להיט האנימציה שלה, "מלך האריות". הטיזר הקצרצר הזה, שמציג את הסצנה הפותחת האיקונית של הסרט בגרסה דיגיטלית ממוחשבת, הפך בתוך זמן קצר לטריילר הנצפה ביותר בתולדות יוטיוב. נכון לפרסום הכתבה אלה צפו בו יותר מ-55 מיליון צופים בגרסתו הרשמית, ועוד 15 מיליון בחשבונות אחרים.

     

    מלך החיות  ()
    מלך האריות, גרסת ה"לייב אקשן"
    אם זה לא מספיק, לאור ההצלחה של הגרסה הלא־מאוירת של "היפה והחיה" - דיסני מתכננת לא פחות מ-18 גרסאות "לייב אקשן" דיגיטליות לסרטי האנימציה הקלאסיים שלה. את המספר המדהים הזה מגבה טכנולוגיה בת יותר מ-20 שנים, שהלכה ותפסה תאוצה בשנים האחרונות, והיא עומדת מאחורי אחת המהפכות הגדולות שידע עולם הבידור - CGI, ראשי תיבות של Computer-generated imagery (גרפיקה שנוצרה באמצעות מחשב). בהקשר הקולנועי, מדובר ביכולת ליצור סצנות כמו-מציאותיות בתלת-ממד.

    כמה במאים ומפיקים בעלי חזון, מחשבי-על עם כוח מחשוב עצום והמון כסף הפכו את התחום לאחד המרתקים ופורצי הדרך בעולם הטכנולוגיה. זו הטכנולוגיה שתאפשר לדיסני לתווך למסך סיפור כמו "מלך האריות" בסרט שאינו אנימציה קלאסית, שיוצר תחושה כי שחקניו הם חיות בשר ודם. הם לא, כמובן: מדובר במיליארדי פיקסלים המדמים טקסטורות, תווי פנים ותנועות של הדבר האמיתי. למעשה, אין כמעט שום דבר "לייב" בגרסה החדשה של "מלך האריות".

    ראש הנחש

    אנדי סירקיס, שחקן ה-CGI המפורסם בעולם, שפניו וגופו עומדים מאחורי דמויות ממוחשבות רבות ב-20 השנים האחרונות, עבר לאחרונה לכיסא הבמאי והמפיק. הוא גם האיש העומד מאחורי הסרט החדש "מוגלי, אגדת הג'ונגל", המוקרן בימים אלה בנטפליקס.

    מדובר בעיבוד אפל ל"ספר הג'ונגל": סירקיס יצר אותו בסיוע שחקנים מהשורה הראשונה, שגייס לצורך דיבוב הדמויות וכדי לסייע ביצירתן בעזרת טכנולוגיית לכידת תנועה מיוחדת. כך, בנדיקט קמברבאץ' הוא חאן הנמר, כריסטיאן בייל הוא בגירה הפנתר וקייט בלנשט משחקת את קא הנחש. סירקיס עצמו עשה עבודה דומה בדמויות כמו גולום ב"שר הטבעות", קינג קונג, ומנהיג המרד ב"כוכב הקופים". עכשיו הוא מלמד שחקנים אחרים לשחק דמויות ממוחשבות, כדי להכין אותם לעתיד הקרוב.

     

    אנדי סירקיס ב
    סירקיס והדמות שגילם ב"כוכב הקופים"

    בעבר, שחקן ששיחק בסרטי CGI נאלץ לשאת על גופו ופניו אלקטרודות רבות שקלטו תנועות ומחוות, עדינות ככל שיהיו, על מנת לשחזר אותן מחדש במחשב. לשם כך, הצוות נדרש לבחור מראש את הנקודות המשמעותיות ביותר, שהופכות דמות ל"חיה" ו"נושמת". כיוון שלא ניתן לעקוב כל הזמן אחרי כל שריר בגוף האדם, נאלצו האנימטורים לבחור לעקוב רק אחר חלק מן השרירים ולקבל נתונים רק מהם. כיום, מצלמות מיוחדות מוצמדות לראשם של השחקנים והן מעבירות בזמן אמת נתונים רבים פי כמה על כל תנועה בכל שריר. את הנתונים האלה "אוספת" תוכנת המחשב ו"מלבישה" על דמות החיה או המפלצת.

    כך למשל, על מנת לשלב את תווי פניה של קייט בלנשט בראשו של נחש פיתון נדרש צוות האנימטורים לאתר נקודות השקה בינו לבין פנים אנושיות, ובכל אופן לשמור אצל הצופה את התחושה כי מאחוריו עומדת בלנשט, הכוכבת זוכת האוסקר. כדי לסייע לשחקנית להבין כיצד לזוז בתור נחש, היא הולבשה בחליפת לכידת תנועה מיוחדת, וממש מאחורי ראשה הודבק "גוף" נחשי. כאשר הזיזה את ראשה מצד לצד, היא הזיזה גם אותו.

    אגב, על מנת ליצור את הג'ונגל של "ספר הג'ונגל", הצוות צילם בשלושה סטים נפרדים. הראשון היה סט המסך הירוק (רקע ניטרלי שעליו אפשר לשתול כל רקע אחר), שבו שיחקו השחקנים הראשיים. לאחר מכן נבנה ג'ונגל כמו־אמיתי באולפנים באנגליה, ושם צולם השחקן ששיחק את מוגלי, רוהן צ'אד, מול כפילים שהוצבו במקום דמויות המחשב שיצרו השחקנים. בשלב האחרון נעשו צילומי השלמה בג'ונגל בדרום אפריקה ואוחדו כל המרכיבים. התוצאה הסופית כוללת ג'ונגל אמיתי, ג'ונגל שנבנה באולפן, וג'ונגל שנבנה במחשב, לפעמים באותן סצנות.

    רואים את המוות

    ההיסטוריה של טכנולוגיית ה-CGI בסרטים מקורה בטרגדיה. השחקן ברנדון לי, שנפטר בעת צילומי הסרט "העורב" ב-1993 בתאונת פעלול, הוחלף בצילומי ההשלמה על ידי פעלולן ואנימציית מחשב. מאז עבר התחום כמה מהפכות. הסרט "אווטאר" של ג'יימס קמרון מ-2009 סימן את המהפך הגדול ביותר: הוא כלל לראשונה תפקידים ראשיים של דמויות שכולן נוצרו באנימציית מחשב תלת-ממדית מלאה.

    עד אז, דמויות אנימציה בטכנולוגיית CGI נוספו רק כקוריוז בסרטים והופיעו בסצנות בודדות. הסיבה לא נבעה ממגבלה טכנולוגית: הוליווד חששה ממה שהכירה כרתיעה טבעית של צופים, כאשר הם מזהים דמות הנראית כמו אדם, אך חושדים כי מדובר למעשה בדמות מחשב. הניסיון באולפנים לימד שכאשר הצופה מזהה כי העין הדומעת אינה אמיתית, הוא יפסיק להאמין לה, וכל מה שיראה מאותו רגע מול עיניו זו בובה על חוט.

     

    מהפכה. "אווטאר" ()
    מהפכה. "אווטאר"

    מחקרים רבים ניסו להבין את התופעה הזו: האם בני האדם מפחדים מהמכונות שיכולות להחליף אותם? האם אנחנו רואים בדמויות המלאכותיות ובעיניהן החלולות את המוות המאיים? ב-2001 שיחרר אולפן אנימציה נועז בשם "סקוור" את סרט האנימציה הממוחשבת הראשון שכלל דמויות אדם - Final Fantasy, שנוצר על פי משחק המחשב הפופולרי באותו שם. התוצאה הייתה מרהיבה מבחינה טכנית, אך הצופים כל כך נבהלו מהדמויות ה"אנושיות", עד שהן נראו להם כמו "בובות ראווה מתנשקות". הסרט כשל בקופות, והכישלון היה כל כך גדול, עד שאולפני סקוור נסגרו שנה אחר כך.

    האור שקופץ מהעור

    "יש כל כך הרבה אלמנטים שגורמים לפנים להיראות אמיתיים - מהאור שקופץ חזרה מהעור והשיער ועד נקודות מיקרו זעירות בעין וצבעי זרימת הדם מתחת לעור", אומר דרן הנדלר, ראש מחלקת "בני האדם" בחברת האפקטים "דיגיטל דומיין", זו שהפכה את ג'וש ברולין לת'נוס בסרט "הנוקמים" האחרון.

    על מנת להתגבר על הבעיה, אולפנים רבים השקיעו הון בטכנולוגיית לכידת תנועה, שאמורה להעביר את התנועה האנושית אל הדמות הממוחשבת, ובכך להאניש אותה. ככל שהטכנולוגיה השתכללה, נוצר צורך הולך וגדל בכוח מחשוב גדול יותר, שחייב את האולפנים להוציא עבודות לחברות חיצוניות. 

    "חיי פיי". תוצר של אנימציית מחשב ()
    "חיי פיי". תוצר של אנימציית מחשב

    האולפנים הגדולים עדיין לא יודעים להתמודד עם כמות העבודה והמחשוב שהסרטים עתירי התקציב הללו דורשים, והנפגעים העיקריים הם אמני המחשב. ב-2013 היה "חיי פיי" לסרט הראשון שזכה באוסקר על צילום, אף שכמעט שום סצנה לא צולמה בו ללא התערבות של אנימציית מחשב: כל הרקעים וכמעט כל הדמויות היו תוצר של אנימציית מחשב.

    הסרט נחשב בזמנו לפורץ דרך, אך לאחר הזכיות באוסקר - שכללו גם פרס על אפקטים מיוחדים

     ופרס על עריכה - התברר כי החברה שיצרה אותם נכנסה לקשיים בעקבות העבודה: לא פחות מ-500 אמנים, אלה שהפכו את הבריכה שבה צולם הסרט לאוקיינוס רחב ידיים שבו ילד חולק סירה עם נמר, הפגינו מחוץ לטקס האוסקר כמחאה על פיטוריהם הקרבים.

    לפי מומחי אנימציה ומחשוב, האתגר הגדול של טכנולוגיית ה-CGI לסרטים הוא בצמצום הצורך בעיבודים הממוחשבים האין סופיים. התחרות הגדולה בין האולפנים היא עכשיו על פיתוח טכנולוגיה שתאפשר לכידת תנועה של שחקן והעברתה ישירות לדמות שייצרו לו מראש - כך שכבר בזמן הצילומים, תוך כדי תנועה, יוכל הבמאי להתרשם איך נראית הסצנה, ולעשות בה שינויים. הצופים אולי לא יבחינו בהבדל, אבל קיצור התהליך והוזלתו יאפשרו לאולפנים לייצר יותר סרטים כאלה בפחות זמן.

    הטכנולוגיה, אגב, תצא בקרוב מעולמות הקולנוע ומשחקי הווידיאו. בשנה הבאה תוחזר בעזרתה הזמרת איימי וויינהאוס מן המתים לסיבוב הופעות בתור הולוגרמה, שכולה שוחזרה באנימציית מחשב. גם הקול סונטז מחדש על מנת לחקות את קולה המקורי של הזמרת. נותר רק לגלות עד כמה הקהל יאמין שהזמרת שעומדת מולו היא "אמיתית", ועד כמה זה באמת משנה לו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים