שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    היום השני לעדותה של רקפת רוסק עמינח: "איימו שיגיעו לילדים שלי"
    בבית משפט השלום בת"א המשיכה היום חקירתה הנגדית של מנכ"לית בנק לאומי, במסגרת משפט "באים לבנקאים"'. "אנשים מאוד לא אוהבים בנקים, במיוחד כשצריך להחזיר הלוואות. כשקוראים לרצח של בנקאים - אי אפשר להתעלם מזה"

    "יש לכם כך וכך ימים להפסיק כי אחרת נגיע לילדים שלך" - במסגרת עדותה היום (ה') במשפט "באים לבנקאים" טענה מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, כי כך אמרו לה בין היתר פעילי "באים לבנקאים".

     

    מנכ"לית לאומי: "צעקו לי 'זונה, צריך להרוג אותה', נגעו בי"

     

    רוסק עמינח העידה היום בפעם השנייה בבית משפט השלום בתל אביב במסגרת המשפט בו מואשמים שבעה פעילים חברתיים בפגיעה בפרטיותה ובהטרדתה. את יום העדות הנוכחי פתח בחקירה נגדית עו"ד משה סרוגוביץ, המייצג את ערן ורד הנאשם השני מבין הנאשמים בפרשה, מטעם הסנגוריה הציבורית.

     

    בין היתר, מנכ"לית לאומי אמרה בדיון כי הגיעה למצב של הגשת תלונה במשטרה, רק לאחר שהחלו להיכנס לחיי משפחתה. "אני פה כי הגיעו מים עד נפש", אמרה. היא אף אמרה כי "אנשים נורמטיבים לא היו חיים דקה עם מה שהייתי צריכה לעבור כאן".

    רקפת רוסק עמינח (צילום: מוטי מילרוד)
    רקפת רוסק עמינח בבית המשפט(צילום: מוטי מילרוד)

    רוסק עמינח נשאלה אם היא יודעת מה המניעים שעומדים מאחורי הפעילות של קבוצת "באים לבנקאים". לכך השיבה כי "אומרים שהדרך הכי קלה לאבד חבר זה להלוות לו כסף. אני יודעת שאנשים מאוד לא אוהבים בנקים. הם מלווים להם כסף כשזה נוח אבל כשצריך להחזיר יש אנשים שזה לא נראה להם סימטרי. זה הסיפור אצל מי שהקים את 'באים לבנקאים'", אמרה בהתייחסה לעו"ד ברק כהן, הפעיל החברתי המוכר והמרכזי בפרשה.

     

    בנוסף טענה כי היא, כמנכ"ל בנק לאומי, לא יכולה לחיות עם סיטואציה שיש אנשים שמסיתים לרצח של עובדיה. "אני אומרת את זה כי כשקוראים לרצח של בנקאים, שהם לא אהובים על אלה שלא רוצים להחזיר את החובות שלהם, וכל הזמן יש מקרי אלימות - אז אי אפשר להתעלם מזה".

     

    במהלך הדיון נשאלה רוסק עמינח אם עיקר ההטרדה שחוותה לטענתה היה בהגעת הפעילים אל מחוץ לביתה. היא השיבה כי עיקר הדברים היו בהטרדת ילדיה בבית ספרם. "כל מה שקשור לילדים ולמשפחה הוא העיקר, ההטרדה שלי היא משנית".

     

    היא הוסיפה כי הנאשמים אמרו דברים בסגנון "יש לכם כך וכך ימים להפסיק כי אחרת נגיע לילדים שלך". לטענתה, התנהגות זו היוותה סחיטה באיומים. בשלב זה ביקש הנאשם ברק כהן, שמייצג את עצמו, את זכות הדיבור וביקש לפנות אל העדה משום שמדובר לדבריו בטענה חדשה נגדו והוא מבקש להגיב. השופט שמואל מלמד סירב לבקשתו.

     

    במהלך הדיון ניסה עורך הדין סרוגוביץ לבסס קו של שאלות שעיקרן ניסיון לערער את הקו המשפטי של פגיעה בפרטיותה של רוסק עמינח. הוא הציג בפניה מידע פומבי הקשור לתנאי רכישת ביתה ברמת השרון ופרטיהם האישיים שלה ושל בן זוגה אשר לטענתו הם מידע פומבי.

     

    הוא אף הציג בפניה פרטים שפורסמו בתקשורת, ונחשפו ביוזמת חבריה בריאיונות שונים. לכך, השיבה המנכ"לית: "אף כתבה ששואלת איזה סרט ראיתי לאחרונה או איזה ספר קראתי, אין בה פגיעה בפרטיות. אני לא מסתתרת זה נכון, זה לא הנושא. הנושא הוא אוסף אמירות ואוסף התנהלויות שהן מטרידות ומסיתות. הפגיעה בפרטיות היא כשאתה עומד בצומת ואומר איזו משכנתא לקחתי, זה לא על איזו ארוחת צהריים אכלתי".

    עורך דין ברק כהן (צילום: מוטי מילרוד)
    עורך דין ברק כהן(צילום: מוטי מילרוד)
      

     

    "אם אני מופיעה בתקשורת זה כי אין לי ברירה"

    היא אף התייחסה לחשיפה התקשורתית ארוכת השנים שהיא מקבלת מאז מינויה לתפקיד מנכ"ל הבנק. "אני משתדלת לאורך כל הקריירה לא להתראיין, למעט מקום אחד שהלכתי מיוזמתי - וזה להתראיין לעובדה. אם אני מופיעה בתקשורת זה כי אין לי ברירה. אם אני מאשרת לחברה (להתראיין) זה רק כי אני מבינה שתהיה כתבה. זה בוודאי לא כדי לייצר תדמית. התפקיד שלי הוא כזה שהוא מייצר עניין. אני לא יכולה למנוע את זה. אפשר היה לנהל את הבנק בלי כל הפסטיבל הזה. אין שום כתבות יזומות על ידינו (בנק לאומי)".

     

    בכל הקשור לפגיעה בפרטיותה, רוסק עמינח טענה בין היתר כי לאחר שקבוצת באים לבנקאים פרסמה ברבים את מספר הטלפון שלה, היא החלה לקבל שיחות, הודעות סמס, וואטסאפ עם איומים על חייה. "את ההטרדות מהסביבה, האיומים על חיי והאמירות הבוטות שקיבלתי - נעשו אחרי שהטלפון שלי פורסם. זה לא דבר שחוויתי מעולם קודם", אמרה.

     

    אתמול (ד') העידה עמינח במשך שעות ארוכות ונחקרה נגדית על ידי הנאשם ברק כהן. בדצמבר 2016 הוגש כתב אישום נגד שבעת הנאשמים. בכתב האישום נטען כי עו"ד ברק כהן ונאשם נוסף הפעילו דף פייסבוק ששמו "באים לבנקאים" וקשרו קשר להטריד ולפגוע בפרטיותם של ראשי מערכת הבנקאות בישראל. לגבי כהן נטען כי עבר הליכים של הוצאה לפועל ועשה זאת בתגובה לכך, וכן מיוחסת לו סחיטה באיומים.

     

    על פי כתב האישום, בין היתר נהגו הנאשמים להגיע לביתה של רוסק עמינח עם מגפון וקראו קריאות, או שהתקשרו אליה ואל קרוביה. באחד המקרים הלכו לבית הספר של בתה והדביקו על שמשות רכב את תמונתה עם הכיתוב "את לא אשמה שאמא פושעת". כהן מנגד טוען כי מדובר במאבק פוליטי אזרחי. לטענתו, הפעילות לא הייתה בתגובה להליכי הוצאה לפועל. הוא טען גם לאכיפה בררנית, ולכן הוא כופר באישומים.

     

    רוסק עמינח ביקשה תחילה שלא להתייצב לעדות פומבית וטענה שקיים חשש שתיפגע פיזית בידי "בריונים", כהגדרתה, אולם הפרקליטות לא הצטרפה לבקשתה. שופט בית משפט השלום דחה את בקשתה לדלתיים סגורות ועדות בשיחת וידיאו, וקבע שעליה להתייצב. היא ערערה למחוזי, ובסופו של דבר הצדדים הגיעו להסכמות ובית המשפט קבע שתעיד בדלתיים פתוחות חלקית - כלומר תבוצע בקרה על הנוכחים באולם ותתוגבר האבטחה, כך שהיא תוכנס לאולם בכניסה מיוחדת.

     

    רוסק עמינח מיוצגת על ידי אייל כהן ואופיר סטרשנוב, ממשרד כהן סטרשנוב לונדון. ברק כהן מייצג בתיק את עצמו. נאשם נוסף מיוצג על ידי גבי לסקי. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים