פיזור הכנסת ואז פריימריז: לוח הזמנים לבחירות 2019

המערכת הפוליטית נכנסה היום (ב') לסחרור עם הודעתם הדרמטית של ראשי מפלגות הקואליציה לפזר את הכנסת מיידית וללכת לבחירות.

מטבע הדברים, המציאות הפוליטית מרגע ההודעה על החלטת הפיזור משתנה, ופניהם של הנבחרים לכנסת הבאה.

ישיבות של מרכיבי הקואליציה והאופוזיציה שרטטו את ציר הזמן הצפוי מעתה ועד יום הבוחר. בתום שיחה עם כל יושבי ראש המפלגות הוחלט כי הבחירות לכנסת ה-21 ייערכו ביום שלישי 9 באפריל.

פריימריז בקרוב. ישיבת סיעת הליכוד(צילום: עמית שאבי)

אבי גבאי בסיעת המחנה הציוני(צילום: אלכס גמבורג)

שרת המשפטים איילת שקד הודיעה כי בהתאם להחלטת ראשי המפלגות, היא החלה להכין את הצעת החוק הממשלתית לפיזור הכנסת. ביום רביעי יתקיים משאל טלפוני בקרב השרים החברים בוועדת השרים לחקיקה, ובהמשך היום תגיע הצעת החוק להצבעה בשלוש קריאות במליאת הכנסת.

לאחר פיזור הכנסת ה-20 יתאפשר לקואליציה ולאופוזיציה להעלות הצעות חוק מוסכמות על הצדדים. שאר החוקים ייגנזו או יוקפאו. החל מיום רביעי הבא, שניים בינואר, תצא הכנסת לפגרת בחירות.

בהמשך יתפנו חברי הכנסת בליכוד, במפלגת העבודה, בבית היהודי ובמרצ לעבר המשוכה הקשה לפני הבחירות: פריימריז. ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו, יו"ר העבודה אבי גבאי, יו"ר הבית היהודי ושר החינוך נפתלי בנט ויו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, כבר נבחרו ליושבי ראש במפלגותיהם - ולכן יורכבו בבחירות המקדימות רק הרשימות של ארבע המפלגות לכנסת.

הבחירות המקדימות בליכוד ככל הנראה יתקיימו בתחילת פברואר. במפלגת העבודה עוד לא דנו במועד הסופי, אולם ההערכות מדברות על סוף ינואר או לכל המאוחר תחילת פברואר. במרצ מתכוונים לערוך את הבחירות המקדימות בין תחילת לאמצע פברואר.

יו"ר הבית היהודי ושר החינוך בנט(צילום: מארק ישראל סלם)

יו"ר כולנו ושר האוצר כחלון(צילום: עמית שאבי)

יו"ר מרצ, ח"כ זנדברג(צילום: עמית שאבי)

יו"ר יש עתיד, ח"כ לפיד(צילום: עמית שאבי)

יו"ר ש"ס ושר הפנים דרעי(צילום: אוהד צויגנברג)

ראשי יהדות התורה, סגן השר ליצמן וח"כ גפני(צילום: אלכס קולומויסקי, אוהד צויגנברג)

בתום מערכת הבחירות, ומשלא שונה חוק יסוד: הממשלה, ימליצו יושבי ראש המפלגות שזכו לאמון הציבור על חבר כנסת - המועמד המתאים ביותר מבחינתם להרכיב את הממשלה.

החוק תוחם את משך הזמן האפשרי להרכבת ממשלה: ח"כ שעליו הטיל הנשיא להרכיב ממשלה, מקבל לצורך כך בסך הכול 42 ימים (28 ימים, ועוד 14 ימי ארכה שאותם הנשיא רשאי להעניק לו). לאחר תום פרק זמן זה, הנשיא רשאי להטיל מחדש על חבר כנסת אחר לנסות ולהקים ממשלה. במקרה זה הזמן מוגבל ל-28 ימים ללא אפשרות הארכה.

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ ליברמן(צילום: אלכס קולומויסקי)

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ עודה(דניאל אליאור)

אם גם בניסיון החוזר לא הוקמה ממשלה, רוב של חברי הכנסת רשאי לבקש מן הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר. עומדים לרשותו של חבר כנסת זה 14 ימים לצורך הניסיון.

מיד לאחר הרכבת הממשלה וההודעה הרשמית על כך לנשיא המדינה, מתפנים הכוחות הפוליטיים למשא ומתן הקואליציוני כשהפעם, יהיו מערכת הבחירות וגם המשא ומתן שאחריהן, בסימן חקירות המשטרה של נתניהו והדיוני בנושא בלשכתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

ההודעה הדרמטית: "מתוך אחריות תקציבית ולאומית"

ראשי סיעות הקואליציה החליטו בצהריים להקדים את הבחירות לכנסת ה-21, ובהמשך נקבע כאמור כי הן ייערכו ביום שלישי 9 באפריל. בהודעת ראשי מפלגות הקואליציה נמסר: "מתוך אחריות תקציבית ולאומית החליטו ראשי מפלגות הקואליציה, בהסכמה ופה אחד, לפזר את הכנסת וללכת לבחירות חדשות בתחילת אפריל לאחר קדנציה של ארבע שנים מלאות. השותפות בכנסת ובממשלה תימשך גם בתקופת הבחירות".

שרי הממשלה יאשרו מחר במשאל טלפוני את החוק לפיזור הכנסת ובהמשך הוא יועלה לקריאה ראשונה. ביום רביעי צפוי החוק להיות מובא להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

נתניהו: "המבצע, רובו ככולו, מאחורינו" 

ראש הממשלה נתניהו הסביר בישיבת סיעת הליכוד, מדוע בחודש שעבר - כשפירוק הממשלה עמד על הפרק בעקבות התפטרות אביגדור ליברמן מתפקיד שר הביטחון - הוא התעקש שתמשיך: "אמרתי שהיינו בתקופה רגישה. אני לא יכולתי לומר אז מה שאתם כבר יודעים היום, שהיינו בפתחו של מבצע חשוב ביותר שמפרק את נשק המנהרות של חיזבאללה. והמבצע הזה, רובו ככולו, מאחורינו. היינו צריכים להשלים את זה. עכשיו צריך ללכת לבחירות, ולתת מנדט ברור לממשלה להמשיך לעשות דברים הנחוצים לביטחון ישראל, לכלכלת ישראל ולחברה בישראל".

נתניהו מנה בפני חברי סיעתו את הישגי הממשלה שבראשה עמד בארבע שנים האחרונות, ושם דגש על כוחה הצבאי של ישראל ועל ההתמודדות שלה מול איראן בסוריה וחיזבאללה בלבנון: "הממשלה תשלים ארבע שנים מלאות של כהונה עם הישגים כבירים. קודם כל הפכנו את ישראל לכוח עולמי עולה, הפריחה המדינית בשיא והברית עם ארה"ב מעולם לא הייתה חזקה יותר. בתחום הצבאי ישראל מדורגת ככוח השמיני בעולם, זה בלתי ייאמן.

"גם בתחום הכלכלי והחברתי ההישגים שלנו כבירים. בארבע השנים האחרונות הצמיחה הכלכלית של ישראל הייתה אם אינני טועה הגבוהה ביותר במדינות המערב, הורדנו אבטלה לשפל של כל הזמנים, הורדנו פערים לרמה הנמוכה ביותר מזה 20 שנה. זו תוצאה של מדיניות. שכר המינימום גבוה מבהרבה מדינות מערביות. השכר הממוצע במשק עלה, ואנשים מרגישים את זה. הם נוסעים לחו"ל".

גבאי: "הבחירות ביני לבין נתניהו" 

יו"ר המחנה הציוני גבאי אמר בעקבות הקדמת הבחירות: "מדינת ישראל בפתחו של שינוי. העובדות פשוטות וברורות, הבחירות האלה הן בין נתניהו לביני. כל השחקנים הפוליטיים האחרים כבר הודיעו שיישבו בממשלה בראשות נתניהו ולכן אלה בחירות ביני לבין נתניהו. אני מודע לכובד האחריות של תפקיד ראש ממשלת ישראל וכראש ממשלה אוביל את מדינת ישראל לעתיד טוב יותר, עתיד של שינוי, עתיד של אחדות ולעתיד של תקווה ואמונה שאפשר לשנות. באפריל ננצח, באפריל נביא את השינוי לישראל".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, אמרה: "אכן אנחנו הולכים לנצח. נפל הפור סוף סוף ואיתו תיפול גם הממשלה. הבחירות ערב פסח, הזדמנות מצוינת לנקות את החמץ. יום הבחירות צריך להיות יום המהפך. זה צריך לקרות, זה יכול לקרות, זה חייב לקרות לטובת אזרחי ישראל. היום חוזרת התקווה, אפשר לנשום לרווחה".

שר האוצר ויו"ר כולנו משה כחלון מנה את הישגיו בקדנציה כשר האוצר. הוא דיבר על הצמיחה הריאלית, על עליית השכר הממוצע, תוכנית מחיר למשתכן והעלאת הקצבאות. "הבאנו את כלכלת ישראל למצב הטוב ביותר שהיה בשנים האחרונות. כדי לשמור על יציבות כלכלית במשק וסיבות נוספות - החלטנו יחד לגשת לבחירות מהר ככל שניתן".

כחלון אמר עוד: "ממלכתיות ואחריות של מפלגת כולנו בלטה במיוחד בממשלה הזאת ומעת לעת גם נראינו חריגים. בכל פעם שהיה דיון בנושא ממלכתיות או שלטון החוק ותחומים נוספים, מפלגת כולנו עמדה כחומה בצורה מול הניסיונות האלה ואנחנו גאים על כך".

יו"ר הכנסת יואל אדלשטיין סיכם את הכנסת הנוכחית: "אנחנו יוצאים מכנסת שהתאפיינה בין היתר באלימות מילולית ובשיח פוגעני. כולי תקווה ותפילה שמערכת הבחירות לכנסת ה-21 תתאפיין בענייניות, ברצון להציג לבוחרים את הדברים שבאמת חשובים לעם, ולא בניסיון לתקוף את היריב".