ראשי הקואליציה הכריעו: בחירות ב-9 באפריל

ישראל חוזרת לקלפי: בפגישה מיוחדת שהתקיימה בצהריים (יום ב') החליטו ראשי סיעות הקואליציה על בחירות כלליות לכנסת בתחילת באפריל. בהמשך הוחלט סופית על יום שלישי, 9 באפריל. בהודעת ראשי מפלגות הקואליציה נמסר: "מתוך אחריות תקציבית ולאומית החליטו ראשי מפלגות הקואליציה, בהסכמה ופה אחד, לפזר את הכנסת וללכת לבחירות חדשות בתחילת אפריל לאחר קדנציה של ארבע שנים מלאות. השותפות בכנסת ובממשלה תימשך גם בתקופת הבחירות".

הכנסת תפוזר ככל הנראה עוד השבוע. יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט לא נכח בישיבת ראשי המפלגות, אבל כשעלה נושא בחירות הוא עלה על הקו ואמר כמו יתר ראשי המפלגות שהוא תומך בקיום בחירות בחודש אפריל.

ההחלטה התקבלה ככל הנראה על רקע ההבנה שקואליציית ה-61 לא תצליח להעביר את חוק הגיוס, שאמור היה לעבור עד 15 בינואר, ולהסדיר את גיוסם לצה"ל - או אי גיוסם לצה"ל - של תלמידי ישיבות. מוקדם יותר הבהירו מפלגות יש עתיד וישראל ביתנו שבניגוד להצהרותיהן בעבר, הן לא מתכוונות לתמוך בחוק מהאופוזיציה.

.

הנימוק של ראשי יש עתיד וישראל ביתנו לפניית הפרסה קשור במה שהם מגדירים "דיל" שמקדם נתניהו עם החרדים: לטענתם, חוק הגיוס לא ייושם בפועל, ויש לליכוד כוונה לתקן אותו בהמשך או להחזיר בדרך אחרת למפלגות החרדיות את הקנסות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס. בליכוד מתעקשים כי אין הסכם או דיל עם המפלגות החרדיות בנוגע לחוק הגיוס, אבל את לפיד הדבר לא משכנע.

"דרשתי שנתניהו יתחייב בקולו שהחרדים לא יקבלו פיצוי כספי בקומבינה תמורת חוק הגיוס. אמרו להם, 'אל תדאגו לגבי הסנקציות הכלכליות, נעביר לכם את הכסף מתחת לשולחן'. זו קומבינה", אמר לפיד בהצהרה לתקשורת. "אמסלם (יו"ר הקואליציה דוד אמסלם, מ"א) אמר בקולו בוועדה מול המצלמות, ואני מצטט: 'מה שנקרא סנקציה כבודה במקומה מונח, אנחנו מתייחסים לסעיף כאילו אין סנקציה'. נלך לבחירות, ואחרי הבחירות ממשלה בראשותי תעביר את חוק הגיוס בלי קומבינות ובלי רמאויות".

מעבר לסוגיית הגיוס, שזה חודשים ברור שתשפיע על עתיד הקואליציה, ההחלטה על הקדמת הבחירות מתקבלת כשהפרשות הפליליות של ראש הממשלה בנימין נתניהו מתקרבות לישורת האחרונה. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כינס ממש היום לראשונה את הצוות המורחב העוסק בתיקי נתניהו לקראת ההחלטות בפרשות השונות.

גורמים משפטיים בכירים העריכו כי הדיונים על תיקי ראש הממשלה יימשכו כסדרם. אולם היועץ המשפטי לממשלה לא יפרסם את החלטתו ככל שהיא תתקבל סמוך למועד הבחירות. זאת כדי למנוע מראית עין של השפעת המערכת המשפטית על ההליך הדמוקרטי.