דו"ח: כמה זמן תחכו במיון - עד ההחלטה על אשפוז או שחרור

משרד הבריאות מפרסם היום (א') את נתוני ההמתנה בחדרי המיון בישראל. על פי הדו"ח שיוצג היום בכנס מדדי האיכות ברפואה בבית החולים בילינסון, עולה שבשנת 2018 זמן ההמתנה הממוצע עד להחלטה על שחרור הביתה או אשפוז באחת ממחלקות בית החולים עומד על 3 שעות ו-22 דקות. מדובר בירידה בהשוואה לשנת 2017 אז זמן ההמתנה במיון עמד על 3 שעות ו-25 דקות. זמן ההמתנה השנה בחדרי מיון ילדים קצר יותר ועומד על שעתיים ו-54 דקות בממוצע.

לא פחות משלוש שעות המתנה בחדר מיון לפני קבלת טיפול(צילום: עופר מאיר)

מערכת הבריאות בקריסה:

11 ימים, 21 חדרי מיון ברחבי הארץ: כך נראית מערכת בריאות בקריסה

"חדר המיון הוא פצצה מתקתקת. יהיו פספוסים בחיי אדם"

אנחנו הקשישים שהפקרתם במסדרון

עוד עולה מהדו"ח ש-41.4% מהמבקרים בחדר המיון בישראל בשנת 2018 המתינו מעל 3 שעות (לעומת 43.3% בשנת 2017); 26.3% המתינו יותר מ-4 שעות (לעומת 27.8% בשנת 2017); 16.9% המתינו 5 שעות בחדר המיון ( לעומת 18.9% בשנת 2017); 11% המתינו כ-6 שעות (לעומת 12.2% בשנת 2017) ו-1.8% המתינו למעלה מ-12 שעות בחדר מיון (לעומת 2.2% ב-2017).

גם זמן ההמתנה לאשפוז מאז החלטת הרופא – התקצר השנה: זמן ההמתנה בשנת 2018 מהרגע שהרופא החליט על הצורך באשפוז החולה ועד שהסתיים כל התהליך האשפוז שלו המחלקה הרלוונטית בבית החולים עומד בממוצע על שעתיים וכמעט 42 דקות. בשנת 2017 פרק הזמן הממוצע עמד על 3 שעות ו-19 דקות. בחדר מיון ילדים זמן ההמתנה קצר אפילו יותר ועומד בממוצע על שעה ו-28 דקות.

על פי הדו"ח, 19.42% מהחולים המתינו מעל 3 שעות מאז החלטת הרופא עד לאשפוז במחלקה (לעומת 21.72% ב-2017); 13.53% מהחולים המתינו מעל 4 שעות (לעומת 15.18% בשנת 2017); 10.28% המתינו מאז החלטת הרופא על לאשפוז מעל 5 שעות (לעומת 11.26% בשנת 2017); 8.31% המתינו מעל 6 שעות (לעומת 8.94% בשנת 2017) ו-3.45% המתינו מעל 12 שעות, עליה קלה משנה שעברה אז היו 3.35% שהמתינו 12 שעות ויותר.

עלייה במספר הפניות

בשנת 2018 מספר הביקורים בחדרי המיון עמד על 3.07 מיליון פניות (על פי הערכה מפני ששנת 2018 טרם הסתיימה), מדובר בעלייה בהשוואה לשנה שעברה אז מספר הפניות עמד על 3.03 פניות. בשנים האחרונות נרשמת עלייה עקבית במספר הפניות על אף המאמצים ההסברתיים לשכנע חולים לפנות למוקדי חירום או לקבל שירותי און ליין ולהימנע מלהגיע לבתי החולים שלא במקרה חירום.

 בשנת 2016 היו 2.98 מיליון פניות לחדרי מיון ובשנת 2015 2.95 מיליון פניות. בשנת 2010 היו רק 2.79 מיליון פניות לחדרי מיון ומאז המספר רק הלך וגדל.

יחד עם זאת נרשמה ירידה השיעור הפניות לחדרי המיון: בשנת 2008 היו 316 פניות בממוצע על כל אלף בני אדם בממוצע בישראל, בשנת 2012 שיעור הפניות היה דומה, אולם בשנת 2017 דווקא נרשמה ירידה – ושיעור הפניות עומד על 301 פניות בממוצע על כך אלף בני אדם.

פחות רופאים בכירים בחדרי מיון

במשרד הבריאות קבעו שלא רק רופאים מתמחים יהיו בחדרי מיון אלא גם רופאים בכירים. על פי הדו"ח נרשמה השנה ירידה במספר הרופאים הבכירים שנוכחים בחדרי המיון: בשנת 2018 היו ב-82% מבתי החולים נוכחות של רופא בכיר לעומת 83% בשנה שעברה.

כאשר בוחנים את בתי החולים הגדולים (מרכזי העל) שם הירידה היא הרבה יותר משמעותית. בשנת 2017 היו ב-82% מבתי החולים הגדולים רופאים בכירים בחדרי המיון לעומת 69% בלבד השנה.

על פי הנוהל של משרד הבריאות צריך להיות תקן של רופא על כל 2,400 פניות לחדר מיון. בשנת 2018 - 78% מבתי החולים עמדו בנוהל הזה במהלך משמרת יום ו-97% מבתי החולים עמדו בו במהלך משמרת ערב ולילה. בשנת 2017 78% מבתי החולים עמדו בו במהלך היום ו-85% במהלך הערב והלילה.

שיעור האחיות בחדרי המיון צריך להיות תקן של אחות אחת על כל 1,800 פניות לחדר מיון. בשנת 2018 ב-84% מבתי החולים עמדו בנוהל הזה במהלך משרת בוקר, ב-82% מבתי החולים במהלך משמרת ערב ו-99% במהלך משמרת לילה.

התוכנית הלאומית לשיפור חדרי המיון

בשנת 2015 יצאה לדרך התוכנית הלאומית לחיזוק חדרי המיון בישראל. התוכנית כוללת תוספות כוח אדם של אחיות, רופאים, עוזרי רופא, מנהלנים. בנוסף בוצעו הכשרות לצוותים, ועל מנת לעודד שיפור תהליכי התייעלות ניתנו תמריצים לבתי החולים המובילים.

המודל מודד רכיבים שונים, ביניהם זמני המתנה ושהיה, איוש כוח אדם, נוכחות רופא בכיר ונושאים נוספים כגון הטמעת תהליכים לטובת שיפור חוויות המטופל, ועוד.

התוצאות השנה מצביעות שיפור בזמני המתנה עד החלטת רופא על שחרור או אשפוז, שיפור בזמן ההמתנה לאשפוז, וכן ירידה בשיעור הממתינים מעל 3 שעות בחדרי מיון. מנגד, נרשמה ירידה בנוכחות רופא בכיר בתורנות.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר בתגובה לנתונים: "המפגש הראשון של האזרחים בבתי החולים הוא בחדר המיון. אנחנו מכירים את הקשיים שעמם מתמודדים הצוותים הרפואיים, והעומסים שחווים המטופלים. מתוך כך משרד הבריאות פועל בתוך המקום המאתגר ביותר על מנת להשתפר.

"נעשתה עבודה יסודית ומעמיקה, ואני בטוח שהתוצאות לצד המשך מימון המערכת לא יאחרו לבוא. אנחנו מכירים את האתגרים ומתמודדים עמם. יש נתונים שמעודדים אותי ויש מקומות שהוריתי על תקצוב ושיפור".

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות הוסיף: "טיפול בחדרי מיון היה אחד הנושאים המרכזיים שאנחנו עוסקים בהם, התחלנו לפני כשלוש שנים בטיפול בנושא. יש לנו דרך ארוכה להשתפר אבל מעודד לראות שיפור במדדים מרכזיים. העבודה של הצוותים הרפואיים היא מדהימה בתנאים קשים מאוד, ולנו חשוב להמשיך ולמדוד את ההשתפרות של כולנו".