דעת מיעוט תמכה בשחרור - אבל עופר מקסימוב יישאר בכלא

יוזם מעילת הענק יישאר בכלא, לפחות לעוד כמה חודשים: ועדת השחרורים דחתה את בקשת עופר מקסימוב לשחרור מוקדם וקבעה כי תבחן מחדש את עמדתה בעוד כמה חודשים. מנגד, דעת מיעוט סברה כי יש לשחרר את מקסימוב ממאסר. עופר מקסימוב מרצה 18 שנות מאסר על חלקו המרכזי בפרשת המעילה בבנק למסחר. עד כה הוא ריצה יותר מ-16 שנות מאסר. אחותו אתי אלון שוחררה מהכלא ב-2016.

הוועדה קבעה כי בהתחשב באמצעי השיקום הניכרים שמקסימוב עושה לאורך תקופה ממושכת ובהתחשב בעובדה שאחותו שוחררה לפני שנתיים, מוצע למקסימוב לשוב ולפנות לוועדה לבחינה מחדש עוד 6 חודשים.

במרץ 2017, בדיון שהתקיים בדלתיים סגורות בכלא איילון, דחתה ועדת השחרורים את בקשתו של מקסימוב לשחרור מוקדם. הוא עתר לבית המשפט המחוזי בלוד נגד ההחלטה, אבל באפריל האחרון הוא נדחה ונקבע שיישאר בכלא. בחודש שעבר הוחלט שיתקיים דיון חוזר באפשרות שחרורו המוקדם של מקסימוב, שמיוצג על ידי עו"ד רינת פרידמן.

עופר מקסימוב ואתי אלון(צילום: דודי ועקנין)

עו״ד רינת פרידמן המייצגת את מקסימוב אמרה כי "הוועדה החליטה היום ברוב של 1:2 להורות על כך שעניינו של האסיר ידון בשנית מול ועדת השחרורים בעוד שישה חודשים, ודעת המיעוט הייתה לשחררו כבר היום. האסיר ימשיך בהליך הטיפולי, בהליך השיקום הממושך שהוא עובר בכלא והן בהליך בטיפול בהתמכרות להימורים שהוא עובר מחוץ לכלא, עד לדיון המחודש בעניינו".

בהחלטת ועדת השחרורים מהשנה שעברה צוין כי "הפרשה עדיין מסבה נזקים", וכי "הכספים שנלקחו הזינו את עולם הפשיעה והשוק האפור ושינו את מפת עולם הפשע". הפרקליטות התנגדה לשחרור מוקדם של מקסימוב בן ה-53 אך קבעה כי בקשתו תעלה מחדש. בוועדה צוין אז עוד כי "מרבית הכספים לא נמצאו והפרשה טרם מוצתה".

הפרשה החלה ב-2002, אז קרס הבנק למסחר אחרי שאתי אלון הצליחה להוציא במרמה 250 מיליון שקל, והם זרמו להימורים ולכיסוי חובותיו של אחיה. הם נידונו ל-17 שנות מאסר, אולם למקסימוב נוספו שנה וחמישה חודשים כחלופה לקנס של שלושה מיליון שקל שאותו לא שילם.

מקסימוב, בשנה שעברה

עו"ד רינת פרידמן

בכתב האישום נגד מקסימוב נטען כי הוא היה זה שיזם וכיוון את המעילה. עוד נטען כי הוא זייף המחאות בנקאיות שניתנו לו על ידי אחותו. מקסימוב נעצר במאי 2002 ברומניה. הוא טען שלא ידע שמקור הכסף הוא בגניבה. לדבריו הוא החזיר את מרבית הכספים באמצעות הלוואות שנטל בשוק האפור ורווחים שהפיק בהימורים.

בפברואר 2004 הרשיע אותו בית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה בידי עובד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עשיית שימוש במסמך מזויף ועשיית פעולה ברכוש אסור. הוא זוכה מחמת הספק מעבירה נוספת של גניבה בידי עובד.

השופט שלי טימן קבע בהכרעת הדין כי מקסימוב הוא שקרן שמילת אמת לא יוצאת מפיו. הוא הגדיר אותו כ"סיבה, המסובב והגורם למעילה בבנק", וקבע כי היה המוח המפעיל מאחורי המעילה וביצע את מעשיו בקור רוח כבין היתר השתמש בתמונת בנו כדי לסחוט את אחותו אתי.

הוא גזר עליו 15 שנות מאסר, אולם לאחר ערעור המדינה נוספו לו שנתיים נוספות ועונשו נקבע על 17 שנה. לכך נוספו כאמור עוד שנה וחמישה חודשים ו-21 ימים כחלופה לתשלום הקנס.