שתף קטע נבחר

הצעירים שחוקרים את החלל

הם חוקרים על ברקים, אטמוספירה וקרני גמא, מחפשים נתונים דרך טלסקופ ומספרים שכל זה גם עזר להם בתחום החברתי. איך לומדים לחקור ולכתוב מאמרים בגיל כל כך צעיר ומה זה נותן להם? נערים ונערות אמביציונים במיוחד מספרים

בשיתוף מרכז מדעני העתיד לקידום תלמידים מחוננים ומצטיינים

 

אסטרופיזיקה, חקר הברקים, אטמוספירה ועוד כל מיני מושגים שלחלקנו נשמעים כמו סינית אבל יש צעירים וצעירות שחיים את התחום, חוקרים אותו ומתעניינים בכל מה שקשור אליו. לרגל עיצומה של תקופת ההרשמה לתוכניות מרכז מדעני העתיד - אלפא, אידיאה ואודיסיאה, שמסתיימת ב-15 בינואר, דיברנו עם כמה בני נוער אמביציונים במיוחד.

 

"מגיל צעיר תחום האסטרופיזיקה עניין אותי" משתף עומר טוויק לביא (16) מרמת גן, הלומד בתוכנית אלפא, אוניברסיטת ת"א. "בגן אהבתי לשמוע על כוכבים וירח, וכשהתבגרתי למדתי גאוגרפיה וקראתי ספרים בנושא. כשהתקבלתי לתוכנית, ראיתי את רשימת הנושאים וידעתי שזה הכיוון.

 

"אני עוסק בתחום שנקרא אסטרופיזיקה תאורטית. על ידי שינוי תכונות מסוימות בכוכב, בודקים לגבי צפיפות ואיך להגיע לנקודת התאמה בין מה שרואים בתצפית לבין מה שרואים בסימולציות".

 

עומר טוויק לביא  (צילום: אלבום פרטי)
עומר טוויק לביא (צילום: אלבום פרטי)

כיצד המחקר תרם לך באופן אישי?

"למדתי לעבוד בצוות ופגשתי המון אנשים. זה השפיע מאד על הפן החברתי. למדתי לחפש מידע, לתמרן בין המון דברים במקביל, זה עזר להתמקד בחיים. המנחה שלי הוא דמות משמעותית, לא פגשתי אנשים כמוהו. לתחום אני מגיש עבודת מחקר ששווה חמש יחידות במשרד החינוך, אבל זו לא הסיבה. סיימתי מחקר. כרגע הגשתי טיוטה ראשונית".

 

יש קשיים?

"היו הרבה רגעים קשים ושלבים שחשבתי לפרוש, אבל העבודה משתלמת, גם אם לא רואים את זה בהתחלה. בכל השנים שלי בלימודים לא רכשתי כזה ידע. למדתי משהו שרציתי ואין סיפוק גדול מזה".

 

נקודת מפנה בחיים

מיראא נסיראת, תלמידת כיתה יב' מטייבה, בוגרת תוכנית אלפא תל אביב במסגרתה השתלבה במחקר על מדעי כדור הארץ - חקר הברקים, בהנחייתו של פרופסור קולין פרייס מאוניברסיטת תל אביב. נסיראת השתתפה במשלחת של התלמידים למאיץ החלקיקים בסרן ואף נבחרה תלמידה מצטיינת חברתית, כשהדריכה במחנה הקיץ של התוכנית.

 

"חקרתי השפעת הפרמטרים על האטמוסיפירה ובחרתי בנושא ברקים", מספרת נסיראת. "זו הייתה נקודת מפנה בחיי, לא רק אקדמית אלא חברתית. הכרתי אנשים מכל הארץ וזה דבר חשוב. זו הייתה תקופה עמוסה עם הלימודים בבית ספר והיו רגעים שרציתי להפסיק, אבל הרגשתי אחריות והמשכתי. זה דרש ממני המון משמעת עצמית אך קיבלתי המון תמיכה מהמנחים והמדריכים והצלחתי".

 

את מרגישה שהתוכנית קידמה אותך?

"התוכנית תרמה לי מאוד. לימודים ברמה גבוהה, קריאת מאמרים אקדמיים וביצוע משימות".

 

מיראא נסיראת (צילום: אלבום פרטי)
מיראא נסיראת(צילום: אלבום פרטי)

למצוא עוד פלנטה

עידן ישעיהו ריין (18) מהיישוב עשרת השתתף בתוכנית אלפא, במכון ויצמן בנושא אסטרופיסיקה פלנטית מחוץ למערכות השמש. "אנחנו כל הזמן מחפשים נתונים דרך טלסקופ. במסגרת עבודת הגמר ניסיתי ללמוד מידע על פלנטות נוספות. נתונים כמו כמה אור ואפקטים, ולבסוף לכתוב קוד שמנתח נתונים".

 

למה חשוב לחקור את התחום הזה?

"כדי למצוא עוד פלנטה כמו כדור הארץ וגם ברמה המדעית. מעניין לחקור, לשאול שאלות של אסטרופיזיקה, ללמוד איך פלנטות נוצרות. מעניין לחוות איך מחקר מדעי מתנהל, מה חוקרים ואיך חושבים. זה מעשיר את הידע. בהתחלה היו לי קצת חששות ולא הייתי בטוח, אבל ככל שחקרתי יותר, נהנתי והמשכתי."

 

עידן ישעיהו (צילום: אלבום פרטי)
עידן ישעיהו(צילום: אלבום פרטי)

איך הפרויקט משפיע על חייך?

"הפרוייקט דורש השקעה - לקרוא מאמרים, לכתוב עבודת גמר, לכתוב קוד. זה נשמע פשוט, אבל ממש לא. אני מרוצה מהתוצאה. התוכנית גם עזרה בצורה משמעותית ברמה חברתית. בזכות המחקר נחשפתי לתחומים נוספים שמעניניים אותי ושאני טוב בהם. הסקרנות והמוטיביציה הובילו אותי להשקיע, להתמיד ולהמשיך לחקור וללמוד".

 

ההשקעה משתלמת

"התחלתי את המחקר בספמטבר 2017", משתף עמית נוימרק משמשית שלומד בטכניון במסגרת תוכנית אלפא. "המחקר עוסק באסטרופיזיקה בתחום התפרצויות קרני גמא. אני מפתח שיטה שנועדה להחליף או לשנות את האופן שבו מנתחים את הכיוון ממנו מגיעות התפרצויות קרני הגמא. מקווה לקבל תוצאות שיוכיחו אם השיטה טובה. למיטב ידעתי לא היה ניסיון לשימוש בשיטה הזו לפני כן ולכן במקרה שהיא תעבוד, זה יוכל לעבור לבדיקה של צוות הלוויין ואולי אפילו יעשו בה שימוש".

 

עמית נוימרק (צילום: אלבום פרטי)
עמית נוימרק(צילום: אלבום פרטי)

מדוע בחרת בפרוייקט?

"עניין אותי ללמוד לחקור, לדעת איך מבצעים מחקר מדעי ואיך לומדים באופן עצמאי ומתמודדים מול אתגרים ולוחות זמנים. בחרתי באסטרופיזיקה כי זה חקר היקום. אנחנו לא חייבים לדעת את זה כרגע אלא רוצים. זה מרגש בעיני.

 

"סוד ההצלחה הוא התמדה שבסופה מגיעים למטרה מאוד מתגמלת. זה דורש השקעה אבל התוצאה שווה, גם בפן החברתי".

 

מנחם נדלר, מנהל האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך: "תוכניות הטיפוח במסגרת מרכז מדעני העתיד מופעלות במיזם משותף עם משרד החינוך - האגף למחוננים ולמצטיינים. תכניות אלו נותנות מענה אקדמי ארצי לתלמידים מחוננים ומצטיינים בכיתות ט' ועד יב' ומשלימות בכך את הרצף החינוכי-חברתי שמציע האגף לתלמידים בעלי ההישגים והכישורים הגבוהים.

 

"רמת הוראה האקדמית הגבוהה, השימוש בפדגוגיות המותאמות לתלמידים המחוננים והמצטיינים, כמו גם ההתייחסות הרבה לנושאים חברתיים וערכיים השזורים כחוט השני בתכניות, מביאות את התלמידים להישגים מרשימים בכל קנה מידה אקדמי וליצירת קהילה חברתית מיוחדת במינה".

 

רויטל כץ - פדה, רכזת תכנית אלפא בטכניון: "בתכנית אלפא בטכניון אנו קוצרים את הפירות של הרמה האקדמית הגבוהה - התלמידים שלנו משתתפים בכנסים מדעיים וזוכים בפרסים עבור עבודות גמר מצטיינות. תכנית אלפא בטכניון באה לענות על צורך של תלמידים מבריקים לחקור ולהעמיק במדעים, בתוך קבוצה חברתית מגוונת יהודית וערבית, חילונית ודתית, בעלת עולמות תוכן דומים".

 

בשיתוף מרכז מדעני העתיד לקידום תלמידים מחוננים ומצטיינים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלבום פרטי
אוהבים לחקור
צילום: אלבום פרטי
מומלצים