שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    המומחים סבורים: המלצות ועדת הסל - יותר מפעם בשנה

    פרופ' יהושע שמר ופרופ' יונתן הלוי, שעמדו בראש ועדת סל הבריאות, סבורים כי זו צריכה למסור את המלצותיה בתדירות גבוהה מפעם בשנה. מה יש לבכירי הסל לומר על תקציב התוספת ואיך הרפואה המותאמת אישית משפיעה על עבודת הוועדה?

    ועדת סל הבריאות מפרסמת היום (ה') את המלצותיה, במסגרתן היא הכריעה אילו מהתרופות והטכנולוגיות ייכללו בסל הבריאות.

     

    200 מתוך 770 התרופות שהוגשו לוועדת הסל הגיעו לדיונים המכריעים. על חברי הוועדה היה להחליט אילו מהתרופות והטכנולוגיות, שעלותן הכוללת היא של יותר מ-3 מיליארד שקלים, לכלול במסגרת התקציבית המוגבלת של הסל.

     

      (  )

    "אחד מסלי הבריאות הרחבים בעולם"

    פרופ' יהושע (שוקי) שמר, יו"ר אסותא, מי שהיה ממקימי הוועדה להרחבת הסל לפני כשני עשורים ועמד בראשה, סבור כי באופן אופטימלי תקציב התוספת לסל צריך לעמוד על כפול מתקציבו הנוכחי.

     

    "יחד עם הביקורת שמושמעת על תקצוב הסל, חשוב להיות הגונים ולהזכיר שלמדינת ישראל יש את אחד מסלי הבריאות הרחבים בעולם. כל תוספת שמתקבלת לסל לא מבוטלת. מדובר במאות מיליונים בשנה וביותר מעשרה מיליארד שקלים מאז הקמת הוועדה".

     

    לדברי פרופ' שמר, החיסרון המשמעותי ביותר בעבודת הוועדה הוא הזמן הארוך שמטופלים נאלצים להמתין עד להכללת טכנולוגיות חדשות בסל. "כמי שהיה עם מקימי הוועדה אני סבור שטוב היה אם המלצותיה היו מתקבלות פעמיים ואף ארבע פעמים בשנה".

     

    "המגבלה היא בעיקר של משאבי כוח אדם וזמן", מוסיף פרופ' שמר ומסביר: "חברי הוועדה עושים את עבודתם בהתנדבות. מדובר בדרגים הבכירים ביותר במערכת. דיוני הוועדה הם תוצר של עבודת מחקר מאומצת של משרד הבריאות, שמכין את החומר לדיוני הוועדה – עבודה אינטנסיבית שכוללת היוועצויות עם רופאים בכירים, חוקרים ואיגודים מקצועיים.

     

    פרופ' שוקי שמר. החיסרון המשמעותי ביותר בעבודת הוועדה הוא הזמן הארוך שמטופלים נאלצים להמתין להכללת התרופות (עמית שעל)
    פרופ' שוקי שמר. החיסרון המשמעותי ביותר בעבודת הוועדה הוא הזמן הארוך שמטופלים נאלצים להמתין להכללת התרופות(עמית שעל)

     

    "לשקול הקמת תשתית של ועדה קבועה"

    "הדיונים הם רק קצה הפעילות. צריך בעיני לשקול הקמת תשתית של וועדה קבועה, ולא כזו שמתכנסת כל זמן קצוב. מדובר אומנם בתוספת של עשרות מיליונים בשנה, אבל אני סבור שההשקעה הזו הייתה נחסכת גם במובן של חיי אדם ובריאות מטופלים, וגם בהשקעה בטכנולוגיות שאינן מיושנות".

     

    פרופ' שמר מוסיף: "בעיניי יש מקום גם לבחון הקצאת תקציב מיוחד לטיפול במחלות נדירות. ישנן מחלות שיש להן טיפול אפקטיבי אבל הוא בעלות של מיליוני שקלים בשנה למטופל. מספר החולים הוא אכן מצומצם, אבל בעיני יש מקום לבחון הקמת מנגנון נפרד מסל הבריאות לסבסוד הטיפולים".

     

    גם פרופ' יונתן הלוי, מנהל המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים ומי שעמד בראש הוועדה לפני היו"ר הנוכחי, פרופ' רוני גמזו, מצטרף לעמדתו של פרופ' שמר, שלפיה על הוועדה למסור המלצותיה בתדירות הגבוהה מפעם בשנה.

     

    "אין סיבה שחולה שנמצא עבורו טיפול פורץ דרך ימתין לעיתים חודשים ארוכים עד שהוא יקבל את הטיפול המסובסד", מציין פרופ' הלוי, "עם זאת, כשעמדתי בראש הוועדה ובמקביל ניהלתי את בית החולים, היו שבועות שבהם פניתי יומיים ואף שלושה שימים מהשבוע עבור הדיונים".

     

    שיטת עבודת הוועדה, כך מסביר פרופ' הלוי, מאפשרת לחברי הוועדה להיות חסינים יחסית מפני לחצים. "הדיונים מתבצעים בשני שלבים. בשלב הראשון מעריכים רק את יעילות הטיפול ותופעות הלוואי שלו. עלויות תקציביות הן לא חלק משלב זה של הדיון. בשלב השני מקבלים מקופות החולים את המידע לגבי מספר החולים ומבצעים את הערכות".

     

    יונתן (צילום: גיל יוחנן)
    פרופ' יונתן הלוי. דיוני הוועדה הופכים להיות מורכבים מאוד(צילום: גיל יוחנן)

     

    מנהל שערי צדק מתאר כי ההתפתחויות הטכנולוגיות וההקדמות הרבה בהתאמת התרופות לחולים, גורמת לדיוני הוועדה להיות מחד מורכבים יותר, אך מאפשרת לנצל את תקציב הסל ביעילות רבה יותר.

     

    "היום חברי הוועדה צריכים לבחון הרבה יותר טיפול ותרופות מאשר בעבר, אבל הטכנולוגיה הופכת ליותר ויותר ספציפית. תרופות לסרטן, כך למשל, אם בעבר התרופות היו ניתנות למספר רב יותר של חולים, אך הן לא היו יעילות עבור כל החולים. ככל שהטיפול הוא יותר ממוקד בחולה, כך מתבזבז פחות תקציב על טיפול לא אפקטיבי בחולים ומהחולים נחסך טיפול לא נכון".

     

    שמואל בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, מלין כי התוספת לסל הבריאות אינה עונה על הצורך של החולים. "לא אני נקבתי בתוספת הנדרשת לסל הבריאות כדי שזו תדביק את הפיתוחים בתחום", מציין בן יעקב, "מועצת הבריאות, הגוף המייעץ לשר הבריאות היא שנוקבת בסכום שהוא פי שניים מהתוספת הנוכחית. צריך לזכור שסל בריאות רחב וטיפול ראוי חוסך בעלויות על הוצאות בריאות בעתיד. המדינה מסתכלת על הטווח הקצר. תקציב גדול לסל בריאות – המשמעות שלו הוא חיסכון בטווח הארוך".

     

    בן יעקב גם סבור שעל המדינה לוודא באופן אקטיבי כי הטיפולים שנכנסים לסל אכן מגיעים לחולים. "הרבה חולים לא מודעים למלוא הזכויות שלהם", הוא מציין, "קופות החולים לא תמיד מציעות את הפתרונות. משרד הבריאות צריך לדאוג באופן אקטיבי שהחולים מקבלים את הטיפול המגיע להם. קופות החולים מקבלות כסף וצריך לוודא שהוא אכן מגיע לאנשים שזקוקים לו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    להפוך את סל התרופות לוועדה קבועה
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים