שתף קטע נבחר

מסך ברזל

הפער בין הצעירים למשטר מעולם לא היה גדול יותר. כשהם מפתחים Waze נגד משמרות הצניעות, הוא שולח להם אימוג'י עם חיג'אב ו"מוות לציונות"

בעקבות גל המחאה באיראן בשנה שעברה פתחה הרפובליקה האיסלאמית במסע תקיף נגד הרשתות החברתיות, המסומנות כגורם להתססת הצעירים נגד המשטר. לאינסטגרם יש באיראן 24 מיליון מנויים, ולפי הדיווחים במסגרת הקמפיין של המשטר נעצרו עשרות מהם, בהם מנהלים של מכוני יופי וסלוני כלות שצברו מספר גבוה במיוחד של עוקבים.

 

 

בין העצורים הייתה אושיית האינסטגרם מאידה הוז'ברי בת ה-18, שהעלתה לרשת מאות סרטונים קצרים שבהם תיעדה את עצמה שרה ורוקדת בחדרה, במרחב הפרטי שלה, כשהיא לבושה בבגדים המוגדרים על-ידי המשטר בלתי-הולמים. אחרי שנעצרה וחשבונה נסגר אף אולצה הוז'ברי להופיע בתוכנית טלוויזיה ולהביע – כשדמעות חונקות את גרונה – חרטה על "חטאיה".

 

שיבושים יזומים נקט לאחרונה המשטר גם נגד אפליקציית המסרים המיידיים "טלגרם", שבה משתמשים באיראן 40 מיליון איש – כחצי מהאוכלוסייה. הנימוק למהלך היה שהאפליקציה היא סכנה לביטחון המדינה, משום שבאמצעותה מופצים תכנים המעודדים פעילות אלימה נגד הרשויות והוראות הכנה של בקבוקי תבערה. במקביל לחסימתה החלו לקדם באיראן את "סורוש", יישומון פרי פיתוח מקומי בחסותה של רשות השידור האיראנית, שנועד להיות תחליף לטלגרם.

 

שותים וגולשים לפורנו. באינטרנט, לאיראנים יש חיים אחרים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
שותים וגולשים לפורנו. באינטרנט, לאיראנים יש חיים אחרים(צילום: shutterstock)

מפעילי "סורוש" מדווחים כי עד אפריל האחרון הצטרפו אל השירות של היישומון חמישה מיליון משתמשים, אבל רבים ממשתמשי הטלגרם באיראן מתריעים שהמתחרה המקומית נועדה רק לסייע לרשויות לעקוב אחרי המנויים, להגביל את העברת המידע ביניהם ולפגוע בחופש שלהם ובפרטיותם. "סורוש", שזמין להורדה בחנות האפליקציות של גוגל, כולל את כל אותן אפשרויות שאליהן התרגלו המשתמשים בטלגרם, לרבות האפשרות להוריד סמלי אימוג'י ולהשתמש בהם במסרים הכתובים. אחת מחבילות האימוג'י כוללת דמויות נשיות העוטות רעלה ומלֻווֹת בברכות שגרתיות, ואחדות מהן נושאות שלטים עם כיתובים המזוהים עם האידיאולוגיה והתעמולה של המשטר, ביניהם "מוות לאמריקה" ו"מוות לציונות".

 

פרויקט 40 שנה למהפכה האיסלאמית ב איראן אפליקציה סורוש נגד טלגרם ()
איך את מרגישה היום? האימוג'י ב"סורוש". משמאל למעלה: פרצופון "מוות לציונות". למטה: כלי להעברת נתונים מהירה מטלגרם ל"סורוש"

מעורבות המשטר בפיתוח ובהשקה של "סורוש" היא ציון דרך חשוב במאמציה של הרפובליקה האיסלאמית – שנמשכים כבר כשני עשורים – לפתח רשת אינטרנט פנימית, שתהיה רשת איסלאמית לאומית-איראנית. מאמצים אלה נועדו לאפשר למשטר שליטה רבה יותר על זרימת המידע, בעיקר במסגרת ניסיונו להתמודד עם חדירת התרבות המערבית ועם השפעתה על הצעירים במדינה.

 

בכירים במשטר נוטים להצביע על ההשפעה המערבית כגורם המרכזי לתופעות חברתיות מדאיגות באיראן, כמו התרחקות מהדת, עלייה חדה בצריכה של סמים ממריצים (באיראן יש כ-3-2 מיליון משתמשים) והתגברות של צריכת האלכוהול על-ידי צעירים חרף הציווי האיסלאמי וחוקי המדינה האוסרים זאת. בנוסף לכך, בבדיקה שערכה חטיבת הסייבר של משמרות המהפכה נמצא כי ביום העשורא – היום הקדוש ביותר לשיעים – מספר הגולשים שביקרו ב"אתרים לא מוסריים" היה באיראן גבוה יותר מב-181 מדינות אחרות שנבדקו. "אתרים לא מוסריים" הוא מונח שהכוונה בו היא בדרך כלל לאתרי פורנו.

 

דור ה-Y רוצה דירה

הצעירים הם נתח משמעותי בחברה האיראנית, המונה כ-80 מיליון תושבים, והם כוח פוליטי לא מבוטל. כשליש מ-55 מיליון בעלי זכות ההצבעה בבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-2017 היו בטווח הגילאים 30-18. עם זאת, אין זו קבוצה הומוגנית, ולא כל צעיר באיראן הוא בהכרח רודף דמוקרטיה או פעיל במאבק להחלפת השלטון.

 

סלפי איראן פרויקט 40 שנה למהפכה באיראן אייל (צילום: shutterstock)
28% אבטלה. האיראנים גרים עם ההורים ולא מוצאים עבודה(צילום: shutterstock)

באיראן אפשר לזהות כמה קבוצות עיקריות של צעירים התומכות במשטר. קבוצה אחת היא בני משפחות שכולות ממלחמת איראן-עיראק, הנתמכים על-ידי קצבאות ממשלתיות ומסתייעים בממשלה לצורך רכישת השכלה אקדמית ומציאת עבודה. קבוצה שנייה כוללת בני מעמדות נמוכים, שהיו הקהל המרכזי שתמך בפוליטיקה הפופוליסטית שייצג הנשיא השמרן מחמוד אחמדינג'אד, והם נוטים להאשים את המערב, ובמיוחד את הסנקציות מצד ארצות הברית, במעמד החברתי הנחות שלהם ובמצבם הכלכלי הירוד.

 

קבוצה שלישית כוללת צעירים אדוקים הדבקים באידיאולוגיה של המשטר. הם פוקדים באופן קבוע את המסגדים, במיוחד בימי שישי, ושואפים להמשיך את דור ההנהגה הנוכחי של הרפובליקה האיסלאמית. אצל רבים מהם השאפתנות הפוליטית גדולה יותר מאשר דבקותם הדתית, שכן בעבורם תמיכה באידיאולוגיה המהפכנית פירושה מסלול לקידום אישי ולהגעה למעמד החברתי הרצוי. קבוצה רביעית היא בני האליטה הדתית השלטת, הרוצים לשמר את המעמד החברתי והכלכלי שהעניקה להם הרפובליקה האיסלאמית. הקבוצה החמישית – והגדולה ביותר – כוללת את משמרות המהפכה וכוחות המתנדבים (הבסיג'), שתורמים לשמירה על הסדר ברפובליקה האיסלאמית ועל יציבות המשטר.

 

נגד תרבות המערב. כלי צבאי איראני מוחץ צלחות לוויין שהוחרמו מבתים (צילום: AFP) (צילום: AFP)
נגד תרבות המערב. כלי צבאי איראני מוחץ צלחות לוויין שהוחרמו מבתים(צילום: AFP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

מהצד השני, הרוב המכריע של הצעירים העירוניים באיראן, שהם משכילים ובעלי אוריינטציה צרכנית, נאבק במצוקת דיור, ממשיך לגור עם ההורים ומתקשה להשתלב בשוק העבודה (שיעור האבטלה בקרב צעירים גבוה, ועומד כעת על 28.3%). פרשנים, הן ברפובליקה האיסלאמית והן מחוצה לה, מסבירים שהמצב הכלכלי הזה הוא הגורם למחאות החוזרות ונשנות שפרצו באיראן בשנה החולפת. את חוסר שביעות הרצון של דור ה-Y יש להבין גם לאור השינוי המִבני והערכִּי שחל במדדים שלפיהם שופטים צעירים באיראן את מציאות חייהם. הצעירים היום משכילים יותר מצעירי הדורות הקודמים, והם גם אינדיווידואליסטים יותר ומעורים מהם במתרחש בעולם. תעסוקה, דיור והשכלה הם הקריטריונים המרכזיים שלפיהם הם מודדים את הצלחתם.

 

מוזיקה במרתף במקום פוליטיקה

לפני עשור היה הדור הצעיר הכוח המניע של המחאה הירוקה שגעשה ברחובות טהרן בעקבות הבחירות לנשיאות ב-2009. זה הכוח שאת רוחו הפוליטית ביקש המשטר לדכא. הדיכוי האלים של אותה מחאה, שבמהלכה נחקק בזיכרון הבינלאומי מותה של נדא אגא סולטן בת ה-26, המשיך בגל מעצרים נרחב ובהעמדה לדין של הנהגת המחנה המתון בפוליטיקה האיראנית ושל תומכיו מקרב הנשים, האינטלקטואלים והסטודנטים.

 

  ()
אפליקציית "גרשאד", העוזרת לחמוק ממשמרות הצניעות

תוצאת הדיכוי ההוא הייתה שצעירים רבים התרחקו מפעילות פוליטית. במקום זאת, הם ניתבו את מרצם לאפיקים אחרים שבהם ימצאו חופש ביטוי ויצירה. בשוליים של המרחב הציבורי התפתחה אומנות רחוב של גרפיטי וסטנסיל, וסרטי תעודה הופקו במחתרת. הרכּבים מוזיקליים שאינם רשאים לקיים הופעות ציבוריות ללא היתר מהרשויות, החלו לערוך אותן במרתפי בתים, במבנים נטושים ובחוות חקלאיות נידחות. אפליקציות סלולריות פותחו על מנת להקל את המגבלות היום-יומיות, ודוגמה לכך היא היישומון "גרשאד", המאפשר להתחמק ממשמרות הצניעות באמצעות דיווח על מיקומם (בדומה ל-Waze).


מסע הבחירות של חסן רוחאני ב-2013 עמד בסימן התעוררות של הדור הצעיר מהתרדמת הפוליטית שבה שקע. מפלס הציפיות לשינוי כלכלי ולהיפתחות למערב גאָה אף יותר עם חתימת הסכם הגרעין עם המעצמות ב-2015. אלא שמאז בושש לבוא השיפור המיוחל. נוכח הקושי של ממשל רוחאני לחולל תפנית מהותית במדיניות הפנים הממַשטרת של הרפובליקה האיסלאמית, ובעקבות פרישתה של ארצות הברית מההסכם, הדור הצעיר באיראן מגלה פסימיות לגבי העתיד.

 

  (צילום: AP)
צעירים בקפה בטהרן. רוחאני העיר מהתרדמת, רק לרגע(צילום: AP)

בחודש הבא יחגגו באיראן את יום השנה למהפכת חומייני, שהבטיחה שבאיסלאם טמון המזור לכל התחלואים החברתיים והכלכליים. אבל ארבעה עשורים אחרי המהפכה, ניכר שהפער בין החזון של ההנהגה הדתית למצוקות ולציפיות של הדור שנולד לאחר 1979, גדול מאי פעם.

 

ליאורה הנדלמן-בעבור היא חוקרת בכירה במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, עורכת הספר "איראן אז ועכשיו: חברה, דת ופוליטיקה", בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
לכלא בגלל אינסטגרם. צעירים באיראן
צילום: shutterstock
מומלצים