האוצר מזהיר מבור תקציבי של 10 מיליארד שקל ב-2019
הפריצה של יעד הגירעון נובעת בעיקר מצד ההכנסות, כאשר לפי תחזית האוצר הצמיחה ירדה ל-3.1% - לאחר שבתחזית הקודמת עמדה הצמיחה על 3.4%. בינתיים: כחלון ממשיך לסרב להעלות מיסים או לקצץ בהוצאות
הגירעון בפועל צפוי לעמוד על 3.5%, לאחר שהממשלה תאשר ביום ראשון שימוש ברזרבות שנשמרו ל-2019 בהיקף של 1.5 מיליארד שקל. המשמעות היא שלממשלה לא יהיה טווח לשינויים במהלך השנה במקרה שיהיו הפתעות.
כחלון ל-ynet: "נבלום את העלייה הדרמטית במחירי החשמל"
הגירעון הממשלתי עמד בנובמבר על 3.5%; האוצר: "השנה תסתיים בחריגה קטנה בלבד"
ה-OECD: "הגירעון גבוה מדי, צריך להשאיר מרחב לתמרון"
הפריצה של יעד הגירעון ב-9.8 מיליארד שקל, נובעת בעיקרה מצד ההכנסות לפי משרד האוצר, לאור האטה בצמיחה שנובעת מירידה בצריכה הפרטית, בהשקעות ובייצוא. על פי התחזית המעודכנת של האוצר הצמיחה השנה תעמוד על 3.1% במקום 3.4% בתחזית הקודמת. 6.5 מיליארד שקל יירדו מההכנסות (כ-4.7 מיליאד שקל מירידה במיסים ישירים ועקיפים והיתר מ"הכנסות נוספות" של המדינה, כמו למשל מכירת דוראד שלא מתממשת).
למעשה ההערכה של רשות המיסים להכנסות ממיסים השנה הייתה נמוכה יותר מזו של הכלכלן הראשי, מה שאומר גירעון גבוה יותר, אולם על פי הנוהל התחזית של הכלכלן הראשי היא זו הקובעת. הכלכלנית הראשית שירה גרינברג נכנסה השבוע לתפקידה, כאשר עד כה הכלכלן הראשי בפועל היה מנכ"ל האוצר, שי באב"ד.
הפער בצד ההוצאות עומד על כ-3.3 מיליארד שקל כתוצאה משינויי תזרים בפרוייקטים של תחבורה ציבורית ומיצוי זכויות שגוזר תקציבים גדולים יותר ממה שצפו באוצר.
בשלב זה כחלון מסרב להעלות מיסים או לקצץ בהוצאות למרות הגירעון הגבוה, שלא אמור לרדת בטווח הנראה לעין. לפי תחזיות האוצר, בשנת 2020 יעמוד הגירעון על 3.7% מהתוצר, ב-2021 על 3.6% וב-2022 על 3.3%. משמעות הדבר היא כי הממשלה לא תעשה את הקיצוצים או העלאות המיסים הנדרשים, החוב הציבורי יילך ויתפח וכך גם תשלומי הריבית. ככל הנראה כחלון משאיר את מלאכת הניקיון לשר האוצר בממשלה הבאה.
לפנייה לכתב/ת 
